החיידקים העמידים של הדולפינים, תעשיית הנחושת הקדומה, אלמוגים ציידים ועוד מחקרים חדשים

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

איך אפשר ללכוד גלים בצורה יעילה?

חוקרים הצליחו לראשונה ללכוד גלים ללא איבוד אנרגיה, ולשלוט על אופן השחרור שלהם. כאשר גל עובר מתווך מסוים לתווך אחר הוא יכול לשנות כיוון ולחזור למקום ממנו הגיע, להתקדם בתוך התווך החדש או להיבלע בחומר ולעבור המרה לצורה אחרת של אנרגיה, למשל אנרגיית חום. מדענים מארה"ב בנו מערכת שמאפשרת לשלוט בתהליכים האלו וללכוד את הגל בתוכה מבלי שחלק מהאנרגיה שלו יאבד לחום. לשם כך, הם השתמשו בצינור פלדה שמשני צדיו מחוברים גבישים פיאזואלקטריים המשנים את המבנה שלהם כתוצאה מהפעלת שדה חשמלי. ההתקן הזה אפשר להם לבחון בהצלחה את התנאים שאמורים לאפשר ללכוד את הגל בחלק האמצעי של הצינור, מבלי לאבד מהאנרגיה שלו. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

החיידקים העמידים של הדולפינים

מחקר ארוך טווח מצא חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה בדולפינים. בין השנים 2003-2015, חוקרים מארצות הברית בודדו 733 חיידקים שנאספו ממיצי עיכול, מהצואה ומפתחי הנשימה של 171 דולפינים מהמין Tursiops truncatus בחוף האטלנטי בפולורידה. נמצא שכ-80 אחוז מהחיידקים היו עמידים לפחות לסוג אנטיביוטיקה אחד. פרופיל העמידויות לאנטיביוטיקה והשינוי שהתרחש בהן במהלך השנים היה דומה מאוד לנתונים שנאספו ממוסדות בריאות מקומיים, מה שמעיד על כך שהחיידקים העמידים הגיעו למים דרך בני האדם והזיהום שאנחנו יוצרים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

איסוף דגימות חיידקים מדולפינים | Georgia Aquarium, Addison Hill
איסוף דגימות חיידקים מדולפינים | צילום: Georgia Aquarium/Addison Hill


הפיג'מה החכמה

הכירו את "פיג'מה" ("phyjama"). חוקרים מארצות הברית פיתחו בדים שמנטרים את המצב הפיזיולוגי של הגוף שבא איתם במגע. החוקרים מתכוונים לשלב את הבדים החכמים בבגדים נוחים שינטרו מדדים כמו פעילות הלב והנשימה של הלובש בזמן שינה. אחד האתגרים הגדולים שעמד בפני החוקרים היה שימוש בחיישנים בצורה שעדיין תשמור על הבד קליל ונעים למגע. לשם כך הם ניצלו נקודות טבעיות בגוף שגם בעת שינה נמצאות במגע עם הסביבה החיצונית, למשל: צד הגוף שנמצא במגע עם היד. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.

UMass Amherst/Andrew lab
החוקרים מיקמו את החיישנים בנקודות שברות במגע עם הגוף, המיטה או השמיכה | UMass Amherst/Andrew lab

איך הופכים מים ממימן?

חוקרים מהטכניון פיתחו שיטה חדשה, זולה, פשוטה ויעילה במיוחד להפקת גז מימן (H2) ממים. מימן (H2) הוא מקור אנרגיה נקי במיוחד שמשמש לשלל תהליכים כימיים. כ- 99% מהמימן המופק היום מגיע מדלקים, בתהליך שפולט כמות גבוהה של פחמן לאטמוספירה. דרך אחרת להפקת מימן בלי לפלוט פחמן דו חמצני לאוויר, נקראת "הפרדת מים", אך היא מורכבת מאוד, בעלת יעילות אנרגטית של 75% בלבד ועלולה לגרום לתגובות כימיות מסוכנות. הפיתוח החדש הוא למעשה שדרוג של השיטה הזו שמאפשר להגיע ליעילות אנרגטית של כמעט 99%. בנוסף, החוקרים מצאו דרך למנוע את התגובות הכימיות המסוכנות ולהוזיל עלויות תפעול. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן

תעשיית הנחושת הקדומה

מחקר ישראלי חשף את התפתחותה של תעשיית הנחושת בעת הקדומה, כ- 800 עד 1,300 שנים לפני הספירה. הנחושת שימשה אז ליצירת כלים רבים, ביניהם כלי נשק, והייתה לפיכך משאב יקר ביותר. החוקרים ניתחו מאות ממצאים ממכרות הנחושת הקדומים בתמנע שבישראל ובפינאן שבירדן, שהיו שייכים ככל הנראה לממלכת אדום. הם זיהו שלב מסוים שבו הפקת המתכת הפכה ליעילה הרבה יותר. "בבת אחת עולה יעילות תעשיית הנחושת באזור, יעילות שמצביעה על עבודה לפי פרוטוקולים מדויקים שאפשרו ייצור כמות גדולה מאוד של נחושת במינימום אנרגיה", אומר מוביל המחקר פרופ' בן יוסף מאוניברסיטת תל אביב. את הקפיצה ביעילות מייחסים הארכיאולוגים למסע הצבאי של פרעה שישק, מלך מצריים, במאה ה-10 לפני הספירה. "מצרים בתקופה הזו הייתה חלשה, והמצרים הם לא אלו שניהלו את התעשייה, אבל הם זעזעו את אדום באופן שהביא לקפיצה הטכנולוגית", מסביר בן יוסף. "למצרים היה אינטרס מובהק בייעול התעשייה בערבה, ונראה שדרך קשריהם רחוקי-הטווח הם עודדו את אדום לאמץ חידושים טכנולוגיים מהמרחב כולו". להרחבה לחצו כאן.
 
איסוף דוגמאות סיגים ופחם מ"גבעת העבדים" בבקעת תמנע | ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של
איסוף דוגמאות סיגים ופחם מ"גבעת העבדים" בבקעת תמנע | צילום: ארז בן יוסף ומשלחת חפירות תמנע של אוניברסיטת תל אביב

האלמוגים הציידים

האלמוגים מקבלים 90 אחוז מחומרי המזון הדרושים להם מהאצות המיקרוסקופיות שמאכלסות את השלד שלהם וחיות איתם ביחסי הדדיות. אולם כעת, חוקרים מארצות הברית גילו שחלק מהאלמוגים יכולים לצוד בעצמם כמויות מזון גדולות מאוד. לגילוי החדש יש משמעות אקולוגית גבוהה שכן בעקבות משבר האקלים יותר ויותר אצות עוזבות את האלמוגים, ולמעשה מרעיבות אותם. אם נבין טוב יותר במה תלויה תזונת האלמוגים, נוכל לתכנן טוב יותר כיצד לפעול כשמשבר האקלים יחמיר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
 
צילום: Photo courtesy of Brian Zgliczynski
לאלמוגים זרועות ציד שבאמצעותן הם צדים | צילום: Photo courtesy of Brian Zgliczynski

0 תגובות