עד כמה אנחנו החלטיים? איך אפשר לתקשר עם חתולים? מה קרה לשכבות באוקיינוסים? ואיך נראה אסטרואיד מבפנים? מחקרים חדשים

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • "הייטק" בבאר שבע הקדומה

  • שימוש באש לפני 300 אלף שנה

  • האטה משמעותית בריבוד האוקיינוסים
  • האטה בריבוד האוקיינוסים

  • עד כמה אנחנו החלטיים?
  • אצות בשוניות מלאכותיות
  • תקשורת עם חתולים
  • איך נראה אסטרואיד מבפנים?
  • טפילים גולשים
  • קופי אדם מתגרים ומקניטים
  • רכב שטח ייחודי למחקר פלנטרי 
  • צמר כלבים

"הייטק" בבאר שבע הקדומה

מחקר ישראלי חדש מעלה את האפשרות שאנשי באר שבע הקדומה ייצרו והתיכו נחושת מוקדם מכפי שחשבו עד כה. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומרשות העתיקות  גילו בחפירות שנערכו בבאר שבע שרידים של סדנה לייצור נחושת שפעלה לפני כ-6,500 שנה והיא מהמוקדמות ביותר באזור. החוקרים זיהו שהפקת הנחושת באתר התבצעה בתהליך דו-שלבי שכלל שימוש בכבשן. "מדובר בהייטק של התקופה. לא הייתה טכנולוגיה מתקדמת יותר מזו", אומר פרופ' ארז בן יוסף מאוניברסיטית תל אביב. לדבריו, המעבר משימוש במצרף - סוג מוקדם של כור לזיקוק מתכות - לשימוש בכבשן מייצג התקדמות טכנולוגית אדירה. בנוסף, בדיקות כימיות שעשו החוקרים על איזוטופים בשיירי העופרה שנמצאו באתר העלו כי חומרי הגלם להתכת הנחושת באתר הגיעו מאזור ואדי פינאן בירדן של ימינו - מרחק של יותר ממאה קילומטר משם. החוקרים משערים שאת מלאכת הפקת הנחושת עצמה למדו תושבי האתר מקהילה מרוחקת. כמו כן לא נמצאו באתר כלי נחושת, כך שהחוקרים משערים שתפקידה העיקרי של הסדנה היה לייצר את הנחושית הגולמית. לקריאה בהרחבה (באנגלית)
 
סדנת הנחושת הקדומה בבאר שבע, קרדיט: Anat Rasiuk/Israel Antiquities Authority
סדנת הנחושת הקדומה בבאר שבע, קרדיט: Anat Rasiuk/Israel Antiquities Authority

שימוש באש לפני 300 אלף שנה

חוקרים ישראלים גילו שכבר לפני 300 אלף שנה, אנשים קדומים שחיו בישראל ידעו להשתמש באש באופן מבוקר כדי לשפר את ייצור הכלים שלהם. הממצאים מגיעים ממערת קסם הסמוכה לראש העין, בה נמצאו כלי אבן רבים ועצמות בעלי חיים, כמו גם ראיות לשימוש באש. כדי לבדוק אם כלי האבן חוממו באש ולאיזו טמפרטורה, החוקרים אספו אבני צור רבות וחיממו אותם בתנור לטמפרטורות שונות. בעזרת הניסויים האלו, מדידות ספקטרוסקופיות ומודל של למידת מכונה, הם הצליחו להעריך את הטמפרטורות אליהן חוממו כלי האבן הקדומים ממערת קסם. הממצאים הראו שסוגים שונים של כלים חוממו לטמפרטורות שונות. החוקרים משערים כי תושבי המערה חיממו את גושי אבן הצור לפני שסיתתו אותם, כדי להקל על הסיתות ולשפר את התוצרים. "חימום מבוקר ונשלט שיפר ככל הנראה את אחוזי ההצלחה בהפקת להבים", אמר ד"ר עידו עזורי, החתום על המאמר. אם האנשים הקדומים אכן ידעו לכוון את האש לטמפרטורות מתאימות, מדובר בהישג טכנולוגי מרשים מאוד לתקופתו. קריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון

האטה בריבוד האוקיינוסים

חוקרים גילו האטה משמעותית בריבוד האוקיינוסים במהלך העשורים האחרונים - וזו בעיה.
פני האוקיינוסים פועלים כספוג הסופח לתוכו את רוב אנרגיית החום המגיעה מהשמש. כאשר שכבת המים העליונה מתחממת, היא מתרחבת ונותרת "לצוף" בראש מי עמודת המים, כך שהמים החמים אינם מתערבבים באופן מיידי עם שכבות המים שמתחתם, ואלו נותרות קרות וצפופות. תכונה זו של מי האוקיינוסים, המופרדים לשכבות בעלות צפיפות שונה, מכונה ריבּוד. תחלופת המים בין השכבות נעשית בקצב איטי מאוד ורק במקומות מסוימים, אך התהליך הזה חשוב מאוד לחיים על פני כדור הארץ. בעקבות ההתחממות הגלובלית והירידה בהפרש הטמפרטורות בין קו המשווה לקטבים, נצפית גם האטה מדאיגה בקצב תחלופת המים בין העומקים השונים. באמצעות מאגר נתונים חדש, החוקרים חישבו את ההפרשים בצפיפות המים בין העומקים השונים, ומצאו שהמים באוקיינוסים נשארים במקומם למשכי זמן ארוכים יותר ויותר. תחלופת מים איטית יותר בין השכבות תוביל לפגיעה ביכולת המים לספוג פחמן ותיפגע גם באספקת החמצן אל תוך האוקיינוס העמוק. המחקר עשוי לשפר את ההבנה שלנו על השינויים האקלימיים המתרחשים ועל ההשפעה ההרסנית שלהם. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

עד כמה אנחנו החלטיים?

חוקרים זיהו תאי עצב שמשחקים תפקיד בקביעת רמת ההחלטיות שלנו. כל בחירה שאנחנו עושים מאופיינת ברמת החלטיות מסוימת. יש בחירות שאנחנו בטוחים מאוד לגביהן, ואילו באחרות אנחנו מהססים, מתלבטים ובסוף מגיעים להכרעה ברמת החלטיות נמוכה. חוקרים מגרמניה זיהו כעת תאי עצב ספציפיים שמופעלים בקצב גבוה יותר ככל שאנחנו משוכנעים יותר בבחירות שלנו. בניסוי, 12 גברים ונשים התבקשו לבחור שוב ושוב בין שני סוגי חטיפים שהוצגו להם. הבחירה נעשתה באמצעות מתג שאופן התנועה שלו לכיוון אחד החטיפים העיד על רמת ההחלטיות של הבחירה. במקביל הקליטו החוקרים את הפעילות החשמלית של 830 תאי עצב שונים במוחם של הנבדקים. "חלק מהתאים ירו בקצב גבוה יותר כשרמת הביטחון בבחירה היתה גבוהה", אמר מוביל המחקר אלכסנדר אונרו-פיניירו (Unruh-Pinheiro). תאי העצב האלו היו ממוקמים באזור המוחי שאחראי על זיכרון. "ייתכן שאנחנו זוכרים לא רק את ההחלטות שאנחנו מקבלים, אלא גם עד כמה היינו בטוחים בהן". קריאה בהרחבה (באנגלית)

בתמונה: דוגמה ממהלך הניסוי. ©️ AG Mormann/Uni Bonn
דוגמה ממהלך הניסוי, ©️ AG Mormann/Uni Bonn

אצות בשוניות מלאכותיות

חוקרים מאוסטרליה שתלו אצות בשוניות מלאכותיות שיצרו מפסולת
מצב המערכות האקולוגיות הימיות והחיים בהם הולך ומדרדר עם השנים. כדי לחקור את התנאים הדרושים לשיקום המערכות האקולוגיות האלה, חוקרים מאוסטרליה יצרו מעין שוניות מלאכותיות מחומרי פסולת כמו אבני ריצוף, חתיכות בטון, מסגרות מתכת וצמיגים ישנים. הם שתלו בשוניות האלה אצות קלפ מהמין Ecklonia radiata ובמשך שנתיים עקבו אחר "יער האצות" המתפתח כדי לגלות כיצד האצות מגיבות לתנאי סביבה שונים ולשינוי האקלים. יערות הקלפ מהווים בית למינים ימיים רבים, ממש כמו יערות יבשתיים. ותוך כמה שבועות בלבד מינים רבים החלו לאכלס את היער הימי שיצרו החוקרים. בריאות היער, והיכולת שלו לשרוד, לשגשג ולתמוך במינים נוספים תלויה בשטחו. החוקרים גילו שחלקת אצות ששטחה קטן מארבעה מטרים רבועים לא תשרוד לאורך זמן. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
השוניות המלאכותיות שהחוקרים בנו, מתוך המאמר: https://bit.ly/3dlM9Q4
השוניות המלאכותיות שהחוקרים בנו, מתוך המאמר

תקשורת עם חתולים

נמצאה דרך לתקשר עם חתולים: בתנועות עיניים.
חוקרים גילו שניתן להשתמש בטכניקה של מצמוץ ארוך  כדי לגרום לחתולים להתייחס אליכם באור חיובי יותר.
מצמוץ ארוך הוא תנועת עיניים המלווה בצמצום של העיניים באופן זמני. היא מתקיימת אצל בעלי חיים רבים, ולרוב מקושרת לרגשות חיוביים. במחקר החדש, חוקרים מבריטניה שיערו שתנועה זו בחתולים מעידה על שביעות רצון, ולמעשה מקבילה לחיוך של בני אדם. כדי לבחון אם ניתן להשתמש בתנועת העיניים הזו כדי להשפיע על מערכות היחסים בין חתולים לבני אדם, החוקרים ביצעו שני ניסויים. בניסוי הראשון הם הראו שחתולים מבצעים מצמוץ ארוך בתגובה למצמוץ ארוך שביצעו לעברם הבעלים שלהם. בניסוי השני הם הראו שקיים סיכוי גבוה יותר שחתול ייגש לידו המושטת של אדם זר אם האדם יבצע לעברו מצמוץ ארוך, בהשוואה להבעת פנים ניטרלית. כלומר - תנועת המצמוץ הארוך יכולה לשמש כלי תקשורת בין חתול לאדם ולגרום לחתול להגיב בחיוב. קריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית)
 
הדגמה של חתול מבצע מצמוץ ארוך,  Prof Karen McComb University of Sussex
הדגמה של חתול מבצע מצמוץ ארוך, Prof Karen McComb University of Sussex

איך נראה אסטרואיד מבפנים?

לפני כארבע שנים שיגרה סוכנות החלל האמריקאית את החללית אוזיריס רקס (OSIRIS-Rex)  לחקור את האסטרואיד בנו (Bennu), אסטרואיד קטן יחסית שקוטרו כ-500 מטר. במשך כשנתיים טסה החללית במרחק של פחות משני קילומטרים מהאסטרואיד וביצעה מדידות רבות, בין השאר של עוצמת הכבידה שלו. המדידות האלה איפשרו לחוקרים לנסות לנתח את ההרכב הפנימי של האסטרואיד, על פי פיזור המסה שלו (באזורים שבהם הכבידה חזקה, יש יותר מסה). על פי המודלים שעלו מהמדידות, יש אזורים בתוך האסטרואיד עם צפיפות מסה נמוכה. "זה כאילו יש חלל במרכז האסטרואיד, שאפשר להכניס לתוכו כמה מגרשי פוטבול" אמר דניאל שירס (Scheeres) מראשי המשימה. לאור סיבובו העצמי המהיר, אלו הן חדשות רעות עבור בנו, מכיוון שעם הזמן הכוחות הצנטריפוגליים מהסיבוב עלולים לקרוע אותו לגזרים. בעוד כשנתיים החללית צפויה להביא לכדור הארץ דגימות קרקע שאספה מהאסטרואיד, ונוכל ללמוד יותר על הרכבו, ואולי גם על עתידו. 
 
שנה וחצי של סריקות מקרוב: הדמיה של החללית בוחנת את האסטרואיד בנו (לא לפי קנה מידה) | מקור: NASA
שנה וחצי של סריקות מקרוב: הדמיה של החללית בוחנת את האסטרואיד בנו (לא לפי קנה מידה) | מקור: NASA

טפילים גולשים

חוקרים הצליחו לפענח כיצד טפילים מסוימים "גולשים" כשהם מחוץ לתא המאחסן.
הפלסמודיום (Plasmodium) הגורם למלריה והטוקסופלזמה (Toxoplasma) שגורם לסיבוכים בהריון ופוגע באנשים הסובלים מדיכוי חיסוני הם טפילים חד תאיים השייכים למערכה Apicomplexa. הטפילים במערכה זו נעים בגוף הפונדקאי במעין "גלישה": תנועת החלקה שמאפשרת להם לעבור בין תאים שונים בקלות עד שהם מגיעים לתאי המטרה שלהם. כדי לגלוש הם יוצרים קומפלקס חלבונים, שמורכב בין היתר מחלבונים זהים לאלו שמאפשרים את תנועת השרירים שלנו (אקטין ומיוזין). כעת חוקרים מגרמניה פענחו את מנגנון הפעולה של קומפלקס החלבונים ואת המבנה המולקולרי של חלבונים נוספים המרכיבים אותו. בנוסף הם גילו שטפילים משתמשים בסידן כדי לייצב את הקומפלקס. "העבודה הזו סיפקה הצצה ראשונה לאופן שבו היצורים האלה נעים", אמר חוקר הטפילים מתיו בולר (Bowler) שאינו מעורב במחקר. "המבנים היפים מראים כיצד מורכב המנוע שמאפשר את [תנועת הגלישה], ויכולים לשמש את הבסיס לפיתוח תרופות חדשות למחלות [להן גורמים הטפילים]". קריאה בהרחבה (באנגלית)

קופי אדם מתגרים ומקניטים

מחקר חדש מראה שהתגרויות והקנטות ידידותיות אינן ייחודיות רק לנו: גם קופי אדם עושים זאת.
ההתנהגות, שהחוקרים כינו "טיזינג", נצפית אצל ילדים עוד לפני שהם לומדים לדבר. הם עשויים למשל להגיש להורה צעצוע ואז למשוך את ידם ברגע האחרון, להפריע בכוונה לפעילות של מישהו אחר ועוד. החוקרים הראו שהתנהגות דומה מאוד נראית גם אצל שימפנזים, בונובו, אורנגאוטנים וגורילות. הסוג הנפוץ ביותר הוא הגשה של חפץ ואז משיכה שלו, אבל קופי אדם צעירים עשויים גם, למשל, לקפוץ על הבוגרים בקבוצה ולמשוך בשערם. התגובה להתגרויות אלו היא לרוב חיובית, ולעתים קרובות מתחיל משחק בין קוף האדם שביצע את הטיזינג לבין זה ששימש כמטרה.
טיזינג מבוסס על שבירת ציפיות, עשייה של משהו בלתי צפוי, ולכן הוא דורש הבנה של מה האדם (או קוף האדם) השני מצפה וחושב – יכולת קוגניטיבית מתוחכמת למדי. החוקרים חושבים שמחקר קפדני יותר של טיזינג בקרובי משפחתנו יוכל ללמד אותנו על היכולות האלו אצלם, וכיצד הם התפתחו אצלנו במהלך האבולוציה. הכתבה המלאה באתר מכון דוידסון 
 
שני הצדדים נהנים. אמא שימפנזה משחקת עם גור | צילום: ANUP SHAH / NATURE PICTURE LIBRARY / SCIENCE PHOTO LIBRARY
שני הצדדים נהנים. אמא שימפנזה משחקת עם גור | צילום: ANUP SHAH / NATURE PICTURE LIBRARY / SCIENCE PHOTO LIBRARY

רכב שטח ייחודי למחקר פלנטרי 

סוכנות החלל האמריקאית פיתחה רכב שטח ייחודי למחקר פלנטרי המסוגל לנסוע בשטחים קשים או תלולים במיוחד באמצעות פיצול לשני כלי רכב דו גלגליים. הרכב מכונה DuAxel, קיצור של "ציר כפול", נוסע על ארבעה גלגלים. במדרון תלול במיוחד, כמו שיפולי מכתש, ציר אחד עם שני גלגלים  נפרד ממנו לנסיעה עצמאית. שני החלקים מחוברים בכבל, וכל אחד מהם יכול להפוך לכננת ולגרור אליו את האחר במידת הצורך. הנסיעה הנפרדת על שני גלגלים מפחיתה סכנת התהפכות או החלקה במדרון חלק או תלול, ומשפרת את רמת העבירות של הרכב כולו. בחודשים האחרונים השלים הרכב ניסויי שטח מוצלחים במדבר מוהבי, וכעת מקווים במעבדות JPL של נאס"א כי הפיתוח החדש ישולב במשימות לחקר פני השטח של כוכבי לכת וירחים. "הרכב פותח גישה לשטחים קשים בגופים פלנטריים כמו הירח, מאדים, חמה ואולי אפילו כמה עולמות קרח, כמו אירופה ירחו של צדק", אמר ד"ר עיסא ניסנאס מצוות הפיתוח ב-JPL. 
 
צילום: NASA
צילום: NASA

צמר כלבים

אנשי השבטים שחיו במערב צפון אמריקה, לחופי האוקיינוס השקט, גידלו במשך דורות רבים כלבים פרוותיים במיוחד עבור השיער הארוך שלהם – אותו גזזו כדי לייצר ממנו בדים. במחקר חדש חוקרים מארצות הברית וקנדה בחנו יותר מ-170 אלף שרידים של כלבים מ-210 אתרים ארכיאולוגיים וגילו ראיות חדשות לגידול כלבים עבור הפרווה שלהם. הם הראו שלאורך החוף הכלבים התחלקו לשני סוגים, גדולים וקטנים: הכלבים הגדולים שימשו לציד, ואילו הקטנים, שהגיעו רק לגובה הברך של אדם, היו פרוותיים מאוד, ונראו לפי אחד התיאורים "יותר כמו טלאים". ככל הנראה, בעליהם נהגו לגזוז את פרוותם כפי שגוזזים כבשים, ולהשתמש בה יחד עם חוטים מצמר של חיות אחרות באריגת בדים. המנהג אמנם נפסק לפני יותר ממאה שנים, אך שמיכות ושטיחים שיוצרו, לפחות בחלקם, משערות כלבים עדיין קיימים. חוקרים שונים מתחקים כיום אחר הבדים האלו, בתקווה שיוכלו ללמוד מהם עוד על כלבי הצמר האמריקאים. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
שמיכה משנת 1850 שככל הנראה עשויה משיער כלבים, קרדיט: Tessa Campbell
שמיכה משנת 1850 שככל הנראה עשויה משיער כלבים, קרדיט: Tessa Campbell

0 תגובות