שיטה יעילה יותר לשימור איברים, ממצאים חדשים על מגילה עתיקה, מים בכוכבי לכת ודינוזאורים. מחקרים חדשים

מה חדש?

על אנטיביוטיקה וחיסון השפעת

חוקרים מאוניברסיטת סטנפורד גילו שאנטיביוטיקה עלולה להשפיע על התגובה של הגוף לחיסון השפעת. המחקר התמקד ב33 נבדקים שקיבלו חיסון נגד נגיף השפעת. חמישה ימים לפני מתן החיסון, חצי מהנבדקים קיבלו אנטיביוטיקה רחבת טווח דרך הפה אשר פגעה באוכלוסיות חיידקי המעיים שלהם. החוקרים גילו שלנבדקים שקיבלו אנטיביוטיקה לפני החיסון הייתה תגובה חמורה יותר של מערכת החיסון, בדומה למה שקורה לקשישים לאחר חיסון שפעת. אמנם המחקר קטן וראשוני, השפעת הרכב חיידקי המעיים על האופן שבו אנחנו מגיבים לחיסונים הוא כיוון מחקר עם פוטנציאל גדול. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

אילוסטרציה תלת מימדית של נגיף השפעת | שאטרסטוק
אילוסטרציה תלת מימדית של נגיף השפעת | שאטרסטוק


על האדם הקדמון והנקה

מיני אדם קדומים הניקו לתקופות קצרות יותר. במחקר שנערך באוניברסיטאות בריסטול באנגליה וליון בצרפת, בדקו חוקרים ריכוזי סידן בשכבת האמייל של שיניים מאובנות של כמה מיני אדם קדומים מדרום אפריקה. בקרב מיני אדם שונים נמצאו הבדלים בריכוז הסידן, שיכולים להעיד על הרגלי צריכת חלב שונים בשלבי ההתפתחות המוקדמים. על פי הממצאים ילדי אדם מהסוג הומו (אליהם אנחנו משתייכים) ינקו עד לגיל 4-3, בעוד במינים הנכחדים פרנתרופוס רובוסטוס ואוסטרלופיתקוס אפריקנוס התינוקות ינקו חודשים ספורים בלבד. תיאו טקייל, אחד ממובילי המחקר, אמר כי "התפתחות הבדלים התנהגותיים כאלו ככל הנראה שיחקה תפקיד באבולוציית מיני האדם, על ידי השפעה על המבנה חברתי, הדמוגרפיה ועל התפתחות המוח". למידע נוסף (באנגלית) לחצו כאן.

למה לדינוזאור יש חור בראש?

בחלקה העליון של גולגולת הדינוזאור טירנוזאורוס רקס (T. rex) יש שני חורים שתפקידם לא היה לגמרי ברור. ההשערה המקובלת היא שהם הכילו שרירים שסייעו לטורף בתנועת הלסתות. חוקרים מאוניברסיטת מיזורי הישוו גולגלות מאובנות של  T. Rex לגולגלות של תנינים בני ימינו, ומצאו אצל התנינים חורים דומים המשמשים לוויסות הטמפרטורה. ידוע שהאזור אצל הדינוזאורים היה עשיר בכלי דם ושהמבנה לא אידאלי לחיבור שרירי לסת, דבר שהוביל את החוקרים לשער שגם אצל הדינוזאורים החורים שימשו לוויסות טמפרטורה, כמעין מזגן פנימי. פרופ' לארי וויטמר מאוניברסיטת מיזורי אמר כי "יותר ממאה שנים אנחנו שמים שרירים בחורים דומים אצל דינוזאורים. חקר האנטומיה והפיזיולוגיה של חיות קיימות מסייע להפריך את אותן השערות מוקדמות". להרחבה (באנגלית) לחצו כאן.


על שימור איברים להשתלה

חוקרים הצליחו להאריך משמעותית את זמן השימור של איברים להשתלה. באמצעות טכניקה חדשה הצליחו החוקרים להאריך את זמן השימור של כבד המיועד להשתלה מ-9 שעות בממוצע מחוץ לגוף לעד 27 שעות. במסגרת הטכניקה שפיתחו החוקרים נשמר הכבד בתמיסת מגן, שמונעת היווצרות גבישי קרח שעלולים לפגוע ברקמה בעת קירורה. התמיסה הוחדרה על ידי עירוי מיוחד כדי שתגיע לכל חלקי הכבד. לאחר מכן הכבד צונן לטמפרטורה של מינוס ארבע מעלות צלזיוס, בה הוא יכול להשמר לפרקי זמן ארוכים שיאפשרו לשנע אותו למרחקים גדולים יותר ולהציל יותר חולים. בתמונה: כבד עובר עירוי של תמיסת המגן. למידע נוסף (באנגלית) לחצו כאן.


כבד מטופל בתמיסת המגן | בית החולים הכללי במסצ'וסטס

על קטועי רגליים וחישה

טכנולוגיה חדשה מאפשרת לקטועי רגליים לחוש את צעדיהם. חלק חשוב בהליכה הוא פידבק מהרגליים שנותן לנו מידע על מיקומן. הפידבק הזה מאפשר לנו ללכת בביטחון, ומאחר שלקטועי רגליים הנעזרים בתותב אין אותו, הם מתקשים בהליכה. צוות חוקרים בינלאומי חיבר חיישנים, שהותקנו בסוליית תותב ובמפרקו, לתאי עצב באזור הירך של קטועי רגליים מעל הברך. החיישנים שידרו מידע על תנועת הרגל ועל מגע שלה עם השטח. אלגוריתם מיוחד שפותח עיבד את המידע בזמן אמת לאותות חשמליים שתאי העצב מסוגלים להעביר למוח.  המערכת אפשרה לשני מטופלים קטועי רגל ללכת בבטחה בתנאי שטח מאתגרים. הם גם חוו פחות סחרורות וכאבי פנטום מבעבר. לקריאה בהרחבה (אנגלית) לחצו כאן.


החיישנים משדרים מידע על תנועת הרגל ועל מגע שלה עם השטח | ETH

על אחסון מידע בתוך DNA

חוקרים מהטכניון והמרכז הבינתחומי בהרצליה פיתחו שיטה חדשה לאחסון מידע בתוך DNA. המבנה הצפוף של מולקולת ה-DNA מאפשר לאחסן בתוכה מידע טוב יותר מהתקני אחסון מידע אחרים. לשם כך, צריך קודם להמיר את הקוד הבינרי הרגיל המבוסס על הספרות 1 ו-0, לקוד DNA המבוסס על ארבע אותיות. במחקר הנוכחי, החוקרים פיתחו שיטה יעילה יותר להמרת הקוד והדגימו שהשימוש בה חוסך שלבים רבים של סינתוז DNA, בהשוואה לשיטה הישנה. למחקר המלא לחצו כאן.

על מגילת המקדש שכנראה הגיעה ממקום אחר

מחקר בטכנולוגיות מתקדמות חשף כי הציפוי של מגילת המקדש המסקרנת מורכב ממלחי גופרית שכנראה הגיעו מאזור אחר. בניגוד לשאר מגילות ים המלח, "מגילת המקדש" מיוחדת במינה: היא המגילה הארוכה ביותר שנמצאה, דקה במיוחד ובעלת צבע בהיר ביחס לשאר המגילות שרובן כהות. במחקר החדש החוקרים גילו שהצבע הבהיר הוא למעשה שכבת ציפוי ייחודית המכילה מלחי גופרית סופחי מים שככל הנראה עזרו לשמור על הקלף מפני פירוק. מלחי גופרית אינם שכיחים באזור ים המלח ולא ברור מאין הגיעו, אך הם ייחודיים למגילת המקדש ולא נמצאו על מגילות אחרות בעלות צבע בהיר. לסיפור המלא באתר מכון דוידסון לחצו כאן.
צילום של המגילות
המגילה הארוכה ביותר שנמצאה, דקה במיוחד ובעלת צבע בהיר ביחס לשאר המגילות | שאטרסטוק

על מים בכוכב לכת אחר

בפעם הראשונה התגלו מים באטמוספרה של כוכב לכת הנמצא באזור הישיב של השמש שלו. חוקרים מבריטניה השתמשו בתצפיות של טלסקופ החלל "האבל" כדי לנתח את הרכב האור של כוכב מסוג 'ננס אדום' השוכן כ-110 שנות אור מאיתנו, ועובר דרך האטמוספרה של כוכב הלכת שלו, K2-18b. כוכב הלכת הזה כבד פי שמונה מכדור הארץ, והטמפרטורה על פניו מאפשרת הימצאות של מים נוזלים. החוקרים זיהו באטמוספרה שלו חתימה כימית של מים, לצד הליום ומימן. K2-18b הוא כוכב הלכת הראשון במערכת שמש אחרת שנמצאו בו גם טמפרטורות מתאימות וגם מים – שני תנאים לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם. עם זאת, החוקרים סבורים כי הקרינה על פניו חזקה מכדי לאפשר שם חיים כאלה. לדבריהם, הגילוי של יותר ויותר כוכבי לכת סביב ננסים אדומים בעת האחרונה, מחזק את התקווה לגלות עולמות עם סיכוי של ממש לחיים. קישור למחקר (באנגלית): לחצו כאן.


שני מחקרים ישראלים חדשים על סרטן המלנומה

במחקר הראשון חוקרים ממכון ויצמן למדע הראו כי גידולים ממאירים שכוללים סוגים שונים של תאים, עמידים יותר לטיפולים. בסרטן העור מלנומה, פעמים רבות נוצר מצב בו באזורים שונים של הגידול יש אוכלוסיות הטרוגניות של תאים ממאירים. צוות מחקר ממכון ויצמן למדע יצר מודל חדש לחקר גידולי מלנומה הטרוגניים בעכברים וגילה שגידולים הטרוגניים יותר אגרסיביים ומגיבים פחות לטיפולים, בהשוואה לגידולים הומוגניים. הסיבה לכך, על פי החוקרים, היא שהגיוון בתאים שמרכיבים את גידולי המלנומה פוגע ביכולת של מערכת החיסון לזהות את החלבונים הסרטניים ולתקוף את תאי הגידול. לקריאה מלאה באתר מכון דוידסון לחצו כאן.

במחקר השני, חוקרים ישראלים זיהו חלבונים המסייעים להצלחתם של טיפולים אימונותרפיים בחולי סרטן עור קטלני. אימונותרפיה היא שיטה טיפולית הרותמת את מערכת החיסון למאבק בסרטן, אבל במחלות מסוימות, כמו מלנומה, היא יעילה רק אצל כשליש מהמטופלים. החוקרים, מאוניברסיטת תל אביב ומבית החולים שיבא, השוו בשיטות מתקדמות את הרכב החלבונים אצל חולי מלנומה גרורתית שהגיבו לטיפול עם חולים שהטיפול לא הועיל להם. כך הם זיהו כי אצל החולים שהגיבו לטיפול, יש יותר חלבונים המפיקים אנרגיה מחומצות שומן. ניסויים בעכברים הראו כי השתקת הגנים האחראים לייצור החלבונים האלה מזרזת את התפתחות הסרטן. החוקרים הסיקו כי מערכת החיסון מזהה ביעילות את החלבונים האלה, ובהעדרם היא מתקשה להילחם בגידולים. בתמונה: אילוסטרציה של חתך עור עם מלנומה קישור למחקר לחצו כאן.


אילוסטרציה של תאי סרטן המלנומה בחתך עור | שאטרסטוק

0 תגובות