תוצאות ביניים מניסוי קליני לחיסון נגד קורונה, רקמת סחוס מלאכותי, אלצהיימר, מלריה ועוד מחקרים חדשים

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

  • קורונת חורפנים
  • גם מלקטות וגם צדות
  • ניסוי קליני: חיסון קורונה
  • האם הטיפול יצליח?
  • טפיל המלריה ביובש
  • רקמת סחוס מלאכותית
  • ממתי יונקים חיים בקבוצות?
  • מה גורם לאלצהיימר?

קורונת חורפנים

וריאנט חדש של נגיף הקורונה שנמצא בחוות פרווה בדנמרק מעורר דאגה בקהילה המדעית.
ביום רביעי האחרון, 4 בנובמבר, הצהירה ראש ממשלת דנמרק מדה פרדריקסן (Frederiksen). כי כל חוות פרוות החורפנים במדינה ייסגרו ובעלי החיים שנמצאים בהן יומתו, כדי למנוע התפשטות של וריאנט חדש של נגיף הקורונה, שעובר לבני אדם מחורפנים. בנוסף הוטלו סגרים נרחבים בצפון המדינה. לא מדובר בעניין פעוט, שכן דנמרק היא היצרנית הגדולה בעולם של פרוות חורפנים. ההודעה הדרמטית הגיעה על רקע איתורו של נגיף הקורונה עם מוטציה חדשה, שמקורו בחורפנים, ונראה שיש לו עמידות מסויימת לנוגדנים שפותחו נגד נגיף הקורונה. נכון לעכשיו אותרו רק 12 אנשים שנדבקו בנגיף הזה, בשני מחוזות בצפון דנמרק. על כן, אף שמדובר בהתפתחות שלילית, נכון לעכשיו לא נראית סיבה לדאגה, בהנחה שהצעדים שנקטו הדנים אכן יבלמו את התפשטות הנגיף. ארגון הבריאות העולמי הודיע כי צוותים של קבוצת ההתמודדות עם התפתחות נגיפים עובדים עם המדענים הדנים במטרה להבין טוב יותר את מחולל המחלה החדש ולעצור אותו. קריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון
 
חורפן בכלוב, shutterstock
חורפן בכלוב, shutterstock

גם מלקטות וגם צדות

חוקרים שבחנו אתרי קבורה בני אלפי שנים באמריקה הגיעו למסקנה שבשבטי הציידים לקטים הקדומים, נשים השתתפו בציד באופן קבוע.
מחקרים על ציידים-לקטים החיים כיום העלו שיש חלוקה ברורה בין הגברים לנשים, כאשר הנשים עוסקות בליקוט צמחים, והציד שמור רק או כמעט רק לגברים. חוקרים רבים הניחו שכך היה תמיד, אך ממצאים מאמריקה חולקים על כך. בפרו נחשף קבר בן 9,000 שנים של אישה צעירה, שנקברה כשלצידה ראשי חניתות רבים – סימן ברור לכך שבחייה הייתה ציידת. החוקרים סקרו את הממצאים באתרים אחרים, ומצאו שמתוך 27 קברים שכללו כלי ציד ושהמין של הנקברים בהם זוהה בוודאות, ארבעים אחוזים היו נשים. "ראינו שלגברים ולנשים יש בערך אותו סיכוי להיקבר עם כלים שמשמשים לציד חיות גדולות", אמר רנדי האס, שהוביל את המחקר. בניגוד לחברות ציידים לקטים מודרניות, אמר האס, "ברור שחלוקת עבודה לפי מגדר הייתה שונה משמעותית – וכנראה הרבה יותר שוויונית – אצל הציידים-לקטים שמייצגים את העבר של המין שלנו". לקריאה בהרחבה באתר שלנו

ניסוי קליני: חיסון קורונה

פייזר: על פי תוצאות הביניים של הניסוי הקליני, לחיסון שלנו יעילות של מעל 90 אחוז נגד קורונה
החברה האמריקאית פייזר (Pfizer) בשיתוף עם החברה הגרמנית ביונטק (BioNTech) פרסמה היום הודעה לעיתונות בה הצהירה על תוצאות הביניים של הניסוי הקליני בחיסון שהיא מפתחת נגד נגיף הקורונה. על פי ההודעה משתתפים בניסוי הקליני שנערך בימים אלו קרוב ל-44 אלף מתנדבים. ניתוח הנתונים הקיימים כרגע, מ-94 מתנדבים שנדבקו בקורונה, הראה שלחיסון יעילות של מעל 90 אחוז במניעת הדבקה בנגיף. הרבה יותר מרף היעילות המינימלי, של 50 אחוז, שקבע מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (ה-FDA). אם התוצאות נכונות ולא ישתנו לרעה בהמשך הניסוי, מדובר בחדשות טובות שמעידות על יעילות גבוהה של החיסון. עם זאת, הנתונים נמסרו רק כהודעה לעיתונות ולא כפרסום מדעי שעומד לביקורת עמיתים, כך שכדאי להמתין עם בקבוקי השמפניה. בעוד כשבועיים החברה צפויה להגיש את הנתונים שלה ל-FDA שיבחן אותם ויכריע האם ניתן לעצור את הניסוי ולתת לחיסון אישור חירום. במצב כזה החברה תוכל להפיץ את מיליוני המנות שכבר מיוצרות בימים אלו. להרחבה (באנגלית)

האם הטיפול יצליח?

חוקרים פיתחו מודל שמנבא מראש אם טיפול תרופתי יצליח או ייכשל. דלקת מפרקים שגרונתית (Rheumatoid arthritis) היא מחלה אוטואימונית שבה מערכת החיסון תוקפת את מפרקי הגוף, ובמיוחד את המפרקים הקטנים בידיים וברגליים, וגורמת להם להתעוות ולהיהרס. הטיפול התרופתי הקיים יעיל רק בכמחצית מהמקרים ועד כה לא הייתה דרך לחזות למי הוא יעזור ולמי לא. לפיכך, חולים נאלצו לקחת את התרופה במשך חודשים ארוכים לפני שידעו אם התרופה אכן תשפר את מצבם. במחקר החדש, קבוצת חוקרים מבריטניה פיתחה מודל חישובי שמבוסס על זיהוי מולקולות המופקות מחומצות שומן בדמם של החולים לפני קבלת הטיפול. הם לקחו דגימות דם מ-112 חולי דלקת מפרקים שגרונתית לפני תחילת הטיפול התרופתי, וכעבור כחצי שנה אספו מידע על החולים ועל תגובתם לטיפול. אחרי שניתחו את הדגימות השתמשו החוקרים בבינה מלאכותית כדי לפתח מודל חישובי שניבא את הצלחת הטיפול בדיוק של עד 89 אחוזים. למרות התוצאות המבטיחות, מדובר בניסוי ראשוני בלבד, ודרושים עוד ניסויים קליניים לפני שיהיה אפשר ליישם את הפיתוח החדש. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
דלקת שגרונתית בכף יד, רנטגן. מתוך ויקיפדיה
דלקת שגרונתית בכף יד, רנטגן. מתוך ויקיפדיה

טפיל המלריה ביובש

טפיל המלריה, הפלסמודיום, תלוי מאוד לקיומו ביתושות שמפיצות אותו בין בני אדם. בעונות הגשומות, כשיש להן מאגרי מים רבים להתרבות בהם, היתושות מדביקות אנשים רבים. בעונות היבשות, שעשויות להימשך כמה חודשים בחלק מהמקומות, תפוצת המחלה דועכת. ועם זאת, כשהגשמים מתחדשים, גם ההדבקה הנרחבת חוזרת. 
כדי להבין איך הטפילים שורדים בתקופות היבשות, צוות חוקרים בינלאומי עקב במשך שנתיים אחרי כל חולי המלריה שהתגלו בין 600 התושבים של עיירה קטנה במאלי שבמערב אפריקה. החוקרים מצאו כמות זעומה של טפילים שהסתתרו בדמם של כחמישית מהנבדקים בעונה היבשה. כמות הטפילים היתה נמוכה עד כדי כך שהם לא עוררו את מערכת החיסון של הנשאים ולא יצרו תסמינים. בנוסף התברר כי בקיץ הטפילים משנים את החלבונים שהם מייצרים בצורה שמאפשרת לטחול לפנות ביתר הצלחה את התאים הנגועים. הם משערים כי הפינוי המוגבר הזה מרסן את כמות הטפילים בזרם הדם לאורך זמן, כך מאפשר להם לשרוד עד העונה הגשומה. המחקר יכול לסייע לנו למצוא דרכים חדשות להתמודד עם הטפיל ההרסני. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
אילוסטרציה של העברת מחלות באמצעות יתושות, spl
אילוסטרציה של העברת מחלות באמצעות יתושות, spl

רקמת סחוס מלאכותית

חוקרים הדפיסו רקמת סחוס מלאכותית המכילה תאים חיים.
רקמת סחוס מתקשה מאוד להתחדש או להחלים מפציעות, כך שאנשים רבים סובלים מכאבים עזים עקב פציעות או שחיקת סחוס. חוקרים מארצות הברית ופורטוגל השתמשו כעת בהדפסה בתלת-ממד כדי ליצור רקמת סחוס היברידית, המכילה חומרים מלאכותיים בשילוב עם תאים חיים, ומיועדת להשתלה במפרקים פגועים. בניסוי שנועד להדגים את הפיתוח הם יצרו סחוס המכיל תאים ממפרק הברך של חזיר, וראו שהתאים מצליחים לשמור על החיוניות שלהם בתוך הרקמה המלאכותית ואף להתפתח ולגדול. בתהליך ההדפסה הם השתמשו בשני סוגים של דיו ביולוגי: הסוג הראשון, שאליו הוסיפו את התאים החיים, נועד לספק סביבה תאית תומכת ששומרת על תקינות תאי הסחוס המתחדשים. סוג הדיו השני מספק לרקמה תמיכה מבנית במהלך הריפוי. החוקרים בחנו גם גורמים כמו תגובת החומר לעומסים שונים, גמישותו, חוזקו ועד כמה הוא מתנפח בתוך האורגניזם. מדובר בצעד ראשון, שמראה שלרקמה היברידית כזו יש פוטנציאל רב ביישומים רפואיים, אך הדרך ליישום הטכנולוגיה הזאת על בני אדם עוד ארוכה. קריאה בהרחבה (באנגלית)
 
צילום MRI צבוע של מפרק הברך, spl
צילום MRI צבוע של מפרק הברך, spl

ממתי יונקים חיים בקבוצות?

מאובנים מארצות הברית חושפים שיונקים חיו בקבוצות כבר לפני יותר מ-75 מיליון שנה.
כיום, יונקים רבים חיים בקבוצות במשך כל או רוב חייהם. עד לאחרונה שיערו רוב החוקרים שהחיים בקבוצה התפתחו אצל היונקים רק לאחר ההכחדה הגדולה שהרגה את רוב הדינוזאורים, לפני 66 מיליון שנה. אך מאובנים שנמצאו במונטנה, ארצות הברית מספרים סיפור אחר. המאובנים הם של יונקים קטנים מהסדרה מולטיטוברקולטה (Multituberculata), שכל חבריה נכחדו, והם מתוארכים לכ-75.5 מיליוני שנה לפני זמננו. ארבעה מקבצי מאובנים נמצאו סמוך אחד לשני, וכל אחד מהם הכיל שלדים שלמים למדי של שניים עד חמישה יונקים – 13 בסך הכל. היו ביניהם גם צעירים וגם בוגרים, וכולם השתייכו לאותו מין ביולוגי. המין זכה לשם Filikomys primaevus, שפירושו "עכבר צעיר וידידותי". החוקרים סבורים שהם חיו בקבוצה מתחת לאדמה, כפי שמכרסמים ויונקים קטנים אחרים חיים כיום. זוהי הראיה הקדומה ביותר להתנהגות חברתית אצל יונקים,  והיא משנה את חשיבתנו בקשר למועד בו התפתחה התכונה הזו. קריאה בהרחבה באתר מכון דוידסון
 
 דיאגרמת שלד של "עכבר ידידותי" ושחזור כיצד נראה בחייו, Misaki Ouchida
דיאגרמת שלד של "עכבר ידידותי" ושחזור כיצד נראה בחייו, Misaki Ouchida

מה גורם לאלצהיימר?

חוקרים מיפן מצאו את אחד המנגנונים הביולוגיים שמובילים למחלת אלצהיימר.
אחד המאפיינים המרכזיים של מחלת אלצהיימר הוא הצטברויות של סבכי חלבון בשם טאו שמפריעים לתפקוד תאי העצב ומובילים למותם. ממחקרים קודמים אנחנו יודעים שחלבון הטאו עובר אצל החולים תהליך של זרחון שמונע ממנו להתקפל בצורה הנכונה וכך יוצר את הסבכים הדביקים שגורמים למחלה. במחקר החדש בחנו החוקרים זבובי דרוזופילה עם מוטציות והראו שהזרחון הבעייתי של החלבון הטאו נובע ממוטציה בגֵן אחר. החלבון המוטנטי מבצע בעקבות זאת פעילות שלא היה אמור לעשות, ומזרחן את טאו. הבנה מעמיקה של המנגנונים המובילים לניוון תאי העצב של חולי אלצהיימר עשויה לעזור לנו לפתח טיפולים חדשים למחלה. עם זאת עלינו לזכור שהמחקר נעשה על זבובים ולא בני אדם והתמקד רק במאפיין אחד מיני רבים של המחלה. קריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) | קריאה באתר שלנו על מחלת האלצהיימר
 
 

0 תגובות