מהנשמדע: מה היה חדש השבוע במדע?

אלכס אברוטין

מעל 1000 מקרים של כרישים ובטאים מסובכים בתוך מוצרי פלסטיק

מאמר סקירה של מחקרים מדעיים ודיווחי טוויטר מגלה מעל 1000 מקרים של כרישים ובטאים (חתולי ים, טריגונים וכו') שגופם הסתבך בתוך מוצרי פלסטיק. בחלק מהמקרים בעלי החיים ממשיכים לחיות ולגדול בעודם מסובכים בתוך הפלסטיק, מה שגורם לו להתהדק סביבם עד לפציעה של העור. על פי החוקרים, מרבית הפלסטיק שנמצא במחקר הסקירה שייך לציוד דייג שאבד או הושלך למי האוקיינוסים. לטענת החוקרים, ההסתבכות בפלסטיק והמוות בעקבותיה מהווים פגיעה נוספת באוכלוסיות הדגים האלה, שגם ככה כבר נמצאות על סף הכחדה בעקבות דייג מופרז. בנוסף, צריך לקחת בחשבון את הסבל הרב שנגרם להם. כדי שיוכלו לעקוב אחר הבעיה טוב יותר ואולי אף למצוא לה פתרון, פיתחו החוקרים טופס דיווח אינטרנטי למקרים נוספים בעתיד. לקריאה בהרחבה על המחקר (באנגלית) לחצו כאן.

לפעמים הכרישים גדלים בתוך הפלסטיק שהתלפף סביבם | צילום: Daniel Cartamil

אלכס אברוטין

פריחת האצות הגדולה בעולם

חוקרים מארה"ב זיהו את פריחת האצות הגדולה בעולם. במחקר שהתפרסם בכתב העת Science בחנו החוקרים נתוני לווין וזיהו פריחת אצות ים בשם Sargassum המשתרעת מחופי אפריקה במזרח ועד מפרץ מקסיקו במערב. על פי הערכות מסת האצות בתפרחת עולה על 200 מליון טון. החוקרים משערים כי הסיבה לשגשוג החריג נעוצה בזרימה הטבעית של חומרי מזון מהאמזונס במערב ומנהרות אפריקה במזרח. כריתת יערות הגשם והזרמת דשנים לנהר האמזונס הוסיפה חומרי מזון שסייעו לשגשוג האצות. שגשוג יתר של האצות עלול לשנות את הרכב המים באזור הפריחה ולהקשות על הנשימה של דגים ויצורים ימיים נוספים. למידע נוסף והרחבה ׁ(באנגלית) לחצו כאן.

ד"ר ארז גרטי

המנגנון שעוזר לאלמוגי שוניות לשרוד

חוקרים מארצות הברית גילו מסלול גנטי חדש שעוזר לאלמוגי שוניות להתמודד עם התחממות האוקיינוסים. בתגובה לתנאי עקה כמו מחלות, זיהומים או עלייה בטמפרטורה של המים, מופעלת בחלק מהאלמוגים תגובת נגד שעוזרת להם להתמודד עם התנאים הקשים. במחקר החדש, החוקרים זיהו גן מרכזי, שלא היה מוכר למדע עד כה, במין האלמוגים הקריבי Orbicella faveolata. על פי הממצאים, הגן מפעיל את תהליך התגובה לעקה ומאפשר לתאים להתאושש מהנזק שנגרם להם על ידי "נטרול" חלבונים שנוצרו במבנה מרחבי פגום. החוקרים מתכוונים להמשיך לחקור את התהליך הביולוגי שהגן מפעיל, במטרה להבין איך בעתיד ניתן יהיה להגביר אותו או להפעיל אותו במיני אלמוגים אחרים. לקריאה בהרחבה על המחקר לחצו כאן.

לכתבה שלנו על השפעת התחממות האוקיינוסים על אלמוגים לחצו כאן.

אלכס אברוטין

המצלמה שמצלמת את הקיטוב של האור

חוקרים מאוניברסיטת הארוורד פיתחו מצלמה קומפקטית וניידת שיכולה לצלם את הקיטוב של האור - הכיוון שבו משתנה הרכיב החשמלי של גל האור. קיטוב של אור אשר מוחזר מחפץ יכול לספק מידע על פגמים, שריטות ולחצים הקיימים בחומר עצמו. הקיטוב יכול גם לסייע בהערכת העומק, המרקם והצורה שלו. עד כה מדידת קיטוב של אור הייתה מורכבת יחסית ונעשתה בעיקר על ידי מערכות מסורבלות ויקרות שקיימות בעיקר במעבדות ומפעלי הנדסת חומרים. המצלמה החדשה תוכל להשתלב כעת בתחומים נוספים, החל ממכוניות אוטונומיות וזיהוי פנים ועד לחקר האטמוספירה וחישה מרחוק. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

יפתח דיבון

אלגוריתם שמזהיר מראש מפני מבנים שצפויים לקרוס

חוקרים מנאס"א ומאוניברסטת בת' שבבריטניה פיתחו אלגוריתם חישובי שמשתמש במידע לווייני ומזהיר מראש מפני מבנים שצפויים לקרוס. כדי לבדוק שמערכת האזהרה עובדת הם הפעילו את האלגוריתם על צילומי לוויין מה-15 שנים האחרונות של גשר מורנדי שבאיטליה, שלפני כשנה קריסה חלקית שלו הרגה 43 בני אדם. המערכת הצליחה לזהות סימנים מוקדמים לקריסת הגשר, מספר חודשים לפני שהתרחשה. בניגוד לטכניקות קיימות שמתבססות על הצבת חיישני תנועה בנקודות רגישות במבנה, הפיתוח החדש מעריך את המבנה בשלמותו, בצורה מדויקת ומהירה. בנוסף, החוקרים מציינים שמעבר לניטור גשרים והערכת מבנים לפני קריסה, ניתן להשתמש בטכנולוגיה למעקב אחר שינויים תת-קרקעיים, כמו למשל בזמן חפירות ארכיאולוגיות או חפירת מנהרה. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן. 

אלכס אברוטין

 התוכי שעוזר לחוקרים להבין את האבלוציה של הריקוד

קקדו צהוב-ציצית בשם סנובול רוקד באופן ספונטני, יצירתי ומגוון, ועוזר לחוקרים להבין איך התפתחה אצלנו יכולת הריקוד. חוקרים מאוניברסיטת הרווארד בחנו את תנועות הריקודים של סנובול והגיעו למסקנה שהתוכי רוקד באופן דומה מאוד לצורה שבה אנו רוקדים. "תוכים קרובים יותר לדינוזאורים מאשר אלינו", אומר אנירוד פאטל, מוביל המחקר, ולמרות זאת הם בעלי החיים היחידים, עד כמה שאנחנו יודעים, שרוקדים באופן ספונטני. "אני חושב שזה מצביע על כך שריקוד בתרבות האנושית הוא לא המצאה שרירותית לחלוטין". מחקרים עתידיים יוכלו לספק ראיות שיתמכו בתיאוריה של פאטל, או יפריכו אותה, ויצביעו על פיתרון אחר לשאלה כיצד פיתחנו את התאווה לריקוד. לכתבה המלאה שלנו ולסרטונים המשעשעים של סנובול לחצו כאן.

ד"ר יונת אשחר

המאובן העתיק ביותר של הומו ספיאנס מחוץ לאפריקה

במחקר חדש חוקרים בחנו שתי גולגולות עתיקות שנמצאו בדרום יוון, והגיעו למסקנה שאחת מהן, בת 210 אלף שנה, הייתה שייכת לבן המין שלנו, הומו ספיאנס. אם מסקנה זו נכונה, זהו המאובן העתיק ביותר של הומו ספיאנס מחוץ לאפריקה. הוא מקדים בכמה אלפי או עשרות אלפי שנים את המאובן הקודם שהחזיק בשיא הזה: עצם לסת שנמצאה במערת מיסליה בכרמל. אותם מהגרים קודמים ככל הנראה נכחדו בסופו של דבר בלי להשאיר זכר. בני האדם המודרניים שחיים מחוץ לאפריקה הם צאצאיהם של מהגרים מאוחרים יותר, מלפני 50-70 אלף שנה. התגלית החדשה מצטרפת לתגליות קודמות, ועוזרת לתאר את ההיסטוריה הסבוכה של המין שלנו באלפי השנים האחרונות. לקריאה בהרחבה באתר שלנו לחצו כאן. 

צורתה הכללית נראית ממש כמו זו של גולגולות מהמין שלנו. גולגולת אפידימה 1 (משמאל) והשיחזור שלה. קרדיט: קתרינה הרוואטי

ד"ר יונת אשחר