מהנשמדע 11/9 - מחקרים חדשים ביותר

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

 

טלפונים חכמים לזיהוי אנשים שיכורים. בטלפונים חכמים יש מדי תאוצה שמסייעים לאפליקציות להבין שהטלפון נמצא בתנועה. הם מבוססים על שבבים עשויים סיליקון, שבנויים כך שכאשר הטלפון מאיץ בכיוון מסויים נוצרת בתוך השבב תזוזה של פיסת סיליקון מיקרוסקופית, באופן פרופורציונלי למידת התאוצה של הטלפון באותו כיוון. תזוזה זו מתורגמת למתח חשמלי שהטלפון מסוגל למדוד. כעת, חוקרים מארצות הברית השתמשו במדי התאוצה האלה כדי לאפיין את תנועתם של אנשים שיכורים. במחקר, נבדקים מבוגרים התבקשו לשתות בשעה אחת משקה אלכוהולי מרוכז. לאחר מכן, פעם בשעה, החוקרים ביצעו מבדק נשיפה להערכת מצב השכרות שלהם. בנוסף הם התבקשו לבצע הליכה קצרה בקו ישר, בזמן שטלפון חכם מוצמד לגבם התחתון. הנתונים שנאספו שימשו את החוקרים לבניית מודל סטטיסטי, שהצליח לזהות בעזרת הטלפונים בלבד 90 אחוז מהמקרים שבהם ריכוז האלכוהול בנשימה של הנבדק היה מעל לכמות המותרת לנהיגה. עם זאת, החוקרים היו צריכים ליצור מודל אישי על פי תבנית ההליכה של כל נבדק בנפרד. כלומר - תבנית ההליכה של כל אדם היא שונה וכך גם האופן שבו שתיית אלכוהול משפיעה על ההליכה. לקריאה בהרחבה (באנגלית)

 

כיצד משפיע זיהום האוויר על האבקת פרחים?

האבקת פרחים על ידי חרקים היא תהליך חיוני שמאפשר לבעלי חיים וצמחים רבים להתקיים. הפרחים מלאי הצוף מושכים את החרקים המאביקים באמצעות ריחות. במחקר חדש, חוקרים מגרמניה ומארצות הברית בחנו כיצד זיהום האוויר שגורם האדם משפיע על התקשורת הכימית בין הפרחים והמאביקים שלהם. הם התמקדו בגז המזהם אוזון (O₃) וברפרף הטבק (Manduca sexta), והראו במעבדה שאם הרפרפים נחשפים לריח הפרחים האהובים עליהם, בנפרד מהפרחים עצמם, הם לא מזהים אותו כשהוא מזוהם באוזון בריכוז הזהה לזיהום בסביבה הטבעית בה הם חיים. בניסוי מעבדה נוסף הראו החוקרים שאם הרפרפים רואים את הפרחים, הם מזהים אותם למרות הריח המזוהם. רפרפים שמצאו פרח עם ריח "לא טוב" בעזרת הראייה, למדו מיד לקשר בין הריח לצוף טעים. החוקרים מקווים שגם מחוץ למעבדה יוכלו המאביקים ללמוד מחדש לזהות את ריח הפרחים שלהם, גם אם הוא השתנה בגלל זיהום. לקריאה בהרחבה (באנגלית) ולצפייה בסרטון על הניסוי

היפוך תפקידים בין טורף לנטרף

ברצועת החוף השוודית לאורך הים הבלטי שלטו, בשנות ה-80, דגים טורפים גדולים כמו זאב הנהרות הצפוני (Esox lucius) והפרקה האירופאית (Perca fluviatilis). אך בשנים האחרונות תפסו את מקומם בראש שרשרת המזון להקות של דגים קטנים הרבה יותר, מהמין עוקצן תלת-קוצי (Gasterosteus aculeatus), שאורכם כארבעה סנטימטר בלבד. כעת, חוקרים מאוניברסיטת סטוקהולם השתמשו בנתונים שנאספו בארבעים השנים האחרונות כדי לעקוב אחרי השינויים לאורך רצועת החוף, ומצאו שבאזור התרחש היפוך תפקידים בין טורף לנטרף: הדגים הקטנים תפסו את מקומם של הטורפים הגדולים ואף החלו לאכול את הביצים והדגיגים שלהם. להיפוך הזה יש השלכות על המערכת האקולוגית כולה: האוכלוסייה הגדלה של העוקצנים הובילה לירידה במספר הסרטנים והחלזונות, וכך לא היה מי שיגביל את צמיחת האצות הירוקות, שהחלו להתפשט עוד ועוד וגורמות לנזקים רבים. "המחקר מראה בבירור כי היעלמות הטורפים הגדולים עשוי ליצור שרשרת של תגובות עד לרמת האצה", אמר הביולוגי הימי בוריס וורם (Worm). לכתבה המלאה באתר מכון דוידסון

עוקצן תלת-קוצי, shuttrstock

צוות חוקרים בינלאומי ערך את המחקר הגנטי הגדול מסוגו, שכלל כ- 740 אלף נבדקים ממוצא מגוון: אירופאים, אפריקנים, היספנים, מזרח אסיאתים ודרום אסיאתים. מטרת המחקר היתה לבדוק כיצד מוטציות גנטיות משפיעות על מאפייני דם שונים, כמו ריכוז ההמוגלובין וספירת טסיות. החוקרים בחנו יותר מ-45 מילון שינויים גנטיים ומצאו שכחמש אלף מתוכם עשויים להשפיע תכונות תאי הדם. רוב השינויים הגנטיים האלה נמצאו בקרב כל האוכלוסיות שנבדקו. "למרות גודל המדגם שלנו, מרבית המשתתפים, כ-560 אלף מתוך 740 אלף, היו ממוצא אירופאי", אמר פרופסור גיום לטר, מוביל צוות המחקר. "זה בהכרח מכניס הטיה למחקר". החוקרים מדגישים את הצורך בחקירת גנטית מעמיקה של כל האוכלוסיות השונות ואת הצורך בהשקעת משאבים רבים כדי שניתן יהיה לנתח את המידע הגנטי הרב, ולהבין כיצד המוטציות האלה משפיעות על הבריאות. קריאה בהרחבה (באנגלית)

בית חרושת ביולוגי

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב השתמשו בשיטות זיהוי פלילי כדי לבחון כתובות מלפני 2,600 שנה, והראו שבממלכת יהודה היה שיעור גבוה של יודעי קרוא וכתוב. הם חקרו כתובות שנמצאו על חרסים ממצודת ערד ,שהייתה מצודה קטנה למדי, ובה כ-30-20 חיילים. הכתובות כללו רשימות של שמות החיילים, מכתבים מחצר המלך, וגם הוראות לאפסנאי ולעוזריו – כמה קמח וכמה יין לשלוח ליחידות השונות. חוקרת זיהוי פלילי ניתחה את כתבי היד והגיעה למסקנה שאת 18 הכתובות כתבו לא פחות מ-12 אנשים. זהו ככל הנראה המחקר הראשון בו חוקרי זיהוי פלילי השתמשו במומחיותם כדי לבחון כתבי יד עתיקים. הממצאים חושפים שבניגוד לתרבויות אחרות, ידיעת קרוא וכתוב הייתה נפוצה למדי בקרב החיילים של ממלכת יהודה, ולכן כנראה בממלכה כולה. לכתבה המלאה על המחקר באתר מכון דוידסון