מסדרונות אקולוגיים, מינים פולשים, תינוקות פרה-היסטוריים וכוכבי לכת חדשים. כל הדיווחים במקום אחד.

 

רוצים לקבל את חדשות המדע ישירות לנייד?
הצטרפו למהנשמדע בוואטסאפ או בטלגרם

מה חדש?

מסדרונות אקולוגיים להצלת בעלי חיים בסכנת הכחדה

מחקר ארוך טווח מצא כי מסדרונות אקולוגיים עשוים להציל מינים של בעלי חיים בסכנת הכחדה. הסוואנה בדרום ארצות הברית (Longleaf Pine Ecosystem) הצטמצמה בשנים האחרונות לכ-3 אחוזים משטחה המקורי, וחלקות הסוואנה הבודדות שנותרו מפוזרות בכל דרום ארצות הברית ומופרדות בשטחים חקלאיים וכבישים. החוקרים יצרו מסדרונות אקולוגיים שמחברים בין מספר חלקות סוואנה כדי לאפשר לבעלי חיים לעבור בין חלקות ולהעביר עמם גם צמחים. אחרי מעקב של 18 שנים, החוקרים מדווחים בכתב העת Science כי בעלי חיים וצמחים איכלסו בהצלחה את אזורי הסוואנה המחוברים וכי קצב האכלוס השנתי במקטעים המחוברים היה גבוה בחמישה אחוזים מאשר בחלקות המבודדות.  לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

תינוקות פרה-היסטוריים שתו חלב של חיות מבקבוק

חוקרים מבריטניה גילו עדות ראשונה לכך שתינוקות פרה-היסטוריים שתו חלב של חיות משק מכלי דמוי בקבוק. החוקרים בחנו כלים קטנים בעלי פיה צרה שנמצאו בקברים של ילדים מלפני כ-3,000 שנה, באזור דרום גרמניה. בדיקות כימיות לשאריות המזון שנותרו בכלים הראו שהכלים הכילו חלב של עזים, כבשים ובקר מהתקופה. לא ברור מהממצאים אם האנשים הקדומים השתמשו בחלב בקר וצאן כתחליף לחלב אם, או כתוסף בתקופת הגמילה. "זוהי דוגמה מצוינת לאיך אפשר לשלב מידע ביומולקולרי עם ממצאים ארכיאולוגיים נדירים ולקבל הצצה מרתקת אל חיי האדם שאנחנו מכירים היום, בתקופות פרה-היסטוריות", אמר פרופסור ריצ'רד אברשד, ממחברי המאמר. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן


תינוק מודרני שותה מכלי משוחזר | Helena Seidl da Fonseca

חלקיקי RNA תופסים טרמפ על מערכת המיחזור התאית

חוקרים מארצות הברית מצאו שחלקיקי RNA תופסים טרמפ על מערכת המיחזור התאית באמצעות חלבון הקשור למחלת ה-ALS. החוקרים עקבו אחר חלקיקי RNA שמצטברים בתאי העצב, ומצאו שהם נעים בתוך התא על גבי אברון תאי בשם ליזוזום. הליזוזום הוא פח המיחזור של התא: אברונים שנפגעו או הזדקנו, חלבונים לא פעילים או שסיימו את תפקידם עוברים שם פרוק ומיחזור . במחקר הנוכחי, החוקרים גילו שחלבון שמקושר למחלת ה-ALS מעגן את חלקיקי ה-RNA על גבי הליזוזום ומאפשר להם לתפוס טרמפ עליו בזמן שהוא נע לאורך האקסון, השלוחה הארוכה של תאי העצב. המחקר מחזק את הקשר בין יכולת ההסעה והבקרה של RNA באקסונים לבין מחלת ה-ALS.  למחקר המלא לחצו כאן.

חלקיקי הפיח שחוצים את השליה

מחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מבלגיה מצא שחלקיקי פיח הנמצאים באוויר חוצים את השליה. השליה היא איבר זמני המתפתח במהלך ההריון, ובין השאר היא פועלת כמעין "מסננת" המונעת מעבר של חומרים מסוכנים מסוימים לעובר. במחקר הנוכחי החוקרים בחנו 25 שליות שנאספו לאחר ההריון ומצאו חלקיקי פיח בשני צדי השליה, כלומר: החלקיקים עברו דרך המסננת מהצד של האם אל הצד של העובר. כמות גבוהה יותר של חלקיקים נמצאה בשליות שנאספו מנשים המתגוררות סמוך לכבישים עמוסים, בהשוואה לנשים המתגוררות באזורים שקטים יותר. השלב הבא, לדברי החוקרים, הוא לבדוק האם חלקיקי הפיח הללו גורמים לבעיות התפתחותיות והפלות. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.

מחאות התלמידים להצלת כדוה"א מתרחבת

למרות ההתעלמות בישראל, תופעת מחאות התלמידים למען בלימת ההתחממות הגלובלית מתרחבת. התנועה החלה כתנועה של אדם אחד: גרטה תונברג (Thunberg), תלמידת תיכון שהפגינה מדי יום מול הפרלמנט השבדי לקראת הבחירות, אך השבוע היא התפשטה כבר ל-150 מדינות ברחבי העולם. המוחים דורשים מכל הממשלות לפתוח מיד בשיתוף פעולה חובק עולם בשלושה תחומים: עצירת הנזק שכבר נגרם לאקלים העולמי ותיקונו; בלימת הרס יערות הגשם ובתי גידול חיוניים אחרים; ויצירת הסכמים מחייבים שיאלצו תאגידים לקחת אחריות על גזי החממה שהם מייצרים, למשל במפעלים מזהמים ובחקלאות. לקריאה בהרחבה על המחאה עצמה ועל המטרות שלה באתר שלנו לחצו כאן.


מפגינים באירופה | צילום: gilang kharism

ציפורים מתות בסתר

מאז שנות ה-70, יבשת צפון אמריקה איבדה כ-3 מיליארד ציפורים, שהם בערך 30 אחוז מכל אוכלוסיית הציפורים שלה. מחקר מקיף שכלל סקרי ציפורים שנערכו ב-50 השנים האחרונות מעלה שאזורי מחייה מסוימים כמו ערבות עשבוניות איבדו אפילו מעל ל-50 אחוזים מכמות הציפורים, ושאפילו מינים נפוצים כמו דרורים חוו ירידה דרמטית בכמות שלהם. הגורם העיקרי הוא כנראה אובדן שטחים טבעיים, אבל יש גורמים נוספים שיש עדיין לעמוד על טיבם. הממצאים האלו מעלים חשש לקריסה כללית של מערכות אקולוגיות רבות. מחברי המחקר קוראים לטיפול מידי בבעיה. לקריאה בהרחבה אצלנו באתר לחצו כאן

הציפור הנפוצה ביותר בצפון אמריקה בשנת 1800, נכחדה לחלוטין עד שנת 1914. היונה הנודדת, ציור מ-1850 | SPL
הציפור הנפוצה ביותר בצפון אמריקה בשנת 1800, נכחדה לחלוטין עד שנת 1914. היונה הנודדת, ציור מ-1850 | SPL

עמידות לאנטיביוטיקה בחיות משק

העמידות לאנטיביוטיקה בחיות משק מתקדמת בקצב מדאיג במדינות מתפתחות חוקרים מאוניברסיטת ETH שבשוויץ, מיפו את שיעור העמידות לאנטיביוטיקה במדינות מתפתחות בעזרת סריקה של אלפי מחקרים ודו"חות וטרינריים. הם ראו כי בעקבות שיפור במצב הכלכלי באזורים רבים באפריקה, מזרח אסיה ודרום אמריקה גדלה גם הצריכה של מזון מן החי, ואיתה גם שימוש בחומרים אנטיביוטיים דבר שהוביל להתפתחות מוגברת של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה. החוקרים זיהו מגמות מדאיגות גם בשיעור החיידקים העמידים וגם בהיקף העמידות למספר תרופות – בהן תרופות המיועדות לטיפול בבני אדם. עם זאת, המחקר אינו מקיף את כל האזורים, וכדי להמשיך לצבור מידע ולתעד אותו פיתחו החוקרים מפה אינטראקטיבית שאליה אפשר להעלות נתונים נוספים. למידע נוסף והרחבה (באנגלית) לחצו כאן

למפה האינראקטיבית לחצו כאן.

טרשת עורקים לפני אלפי שנים

מחקר חדש מראה כי אנשים סבלו מטרשת עורקים כבר לפני אלפי שנים. ממצאים שנאספו מחמש מומיות בנות 4000-1000 שנים מעידים שחסימת עורקים אינה מחלה מודרנית. במחקר, שנערך על ידי חוקרים מארצות הברית, השתמשו לראשונה בטכניקה שמאפשרת לזהות משקעי כולסטרול בעורקים ולא רק משקעי סידן. הצטברות כולסטרול מופיעה כבר בשלבים הראשוניים של המחלה, בעוד הצטברות סידן מעידה על שלבים מתקדמים שלה. כל חמשת המומיות סבלו מטרשת עורקים, אף שהן מתו מסיבות שונות. אצל אחת המומיות, שהייתה כבת 18 במותה, התגלתה טרשת עורקים בשלבים ראשוניים, כך שזו לא היתה נחלתם של אנשים מבוגרים בלבד. על פי החוקרים, בדומה להיום, הסיכון ללקות בטרשת עורקים גדל בגלל חשיפה לעשן, זיהומים חיידקיים ונגיפיים או גנים מסויימים. למידע נוסף (באנגלית) לחצו כאן.

מג'דיד מחזיק בידו דגימה מעורק של אחת המומיות. קרדיט צילום Maricruz Kwon/UTHealth
החוקר מג'דיד מחזיק בידו דגימה מעורק של אחת המומיות | קרדיט צילום Maricruz Kwon/UTHealth

מינים פולשים מתפשטים בים התיכון

מינים פולשים "תופסים טרמפים" עם סירות וספינות ומתפשטים בים התיכון. חוקרים מאיטליה דגמו 601 כלי שייט ב-25 נמלים של שש מדינות שונות בים התיכון. הם ניתחו את סוגי בעלי החיים שחיו על כלי השייט, וזיהו מגוון רחב של חסרי חוליות שמקורם באזורים אחרים כמו רכיכות, סרטנים, חיטחבים, אצטלנים ועוד. "סירות שביקרו במזרח הים התיכון היו בעלות סיכוי גבוה במיוחד להפיץ מינים פולשים עקב הקרבה שלהן לתעלת סואץ, שממנה מגיעים רוב המינים הפולשים", אמרה אלין אולמן מובילת המחקר. הפתרון של החוקרים הוא ניקוי שגרתי של אזורי העגינה בנמל, ובמידת הצורך ניקוי ע"י אנשי מקצוע של כלי השייט הנכנסים לנמל. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.
סרטן סלעים אדום, מין פולש במלטה, צילום: Aylin Ulman
סרטן סלעים אדום, מין פולש במלטה | צילום: Aylin Ulman
 

מינרל חדש שאינו מוכר לאדם

חוקרים מקנדה גילו מינרל שאינו מוכר לאדם, בתוך יהלום מדרום אפריקה. המינרל החדש, שקיבל את השם "גולדשמידטייט" על שמו של חוקר המינרלים שנחשב למייסד הגיאוכימיה המודרנית, מכיל ריכוז גבוה של יסודות נדירים כמו לנתן (La) וצריום (Ce). על פי החוקרים, הוא ככל הנראה נוצר בעומק של 170 ק"מ מתחת לאדמה בתהליכים ייחודיים שריכזו יחד את היסודות הנדירים הללו. היהלום שבתוכו המינרל נלכד, למעשה, שימש כקפסולת זמן ונותן לנו את ההזדמנות לחקור תהליכים שהתרחשו בתקופות קדומות ובאזורים שאין לנו גישה אליהם. לקריאה בהרחבה לחצו כאן.
 

זיהוי מוקדם של אי ספיקת לב

מחקר גנטי פותח דלת לזיהוי מוקדם של אי ספיקת לב. אי ספיקת לב זהו מצב רפואי שבו הלב לא מצליח להעביר מספיק דם עשיר בחמצן לאיברי הגוף. מצב זה נגרם לרוב בגלל פעילות לקויה של החדר השמאלי. חוקרים מאוניברסיטת קווין מרי שבלונדון ניתחו בדיקות MRI של ליבם של 17 אלף מתנדבים בריאים. הם השתמשו בבינה מלאכותית כדי למפות את ההבדלים בגודל ובתפקוד של החדר השמאלי של הלב וזיהו 14 אזורים בגנום האנושי שככל הנראה משפיעים על התכונות האלה.  החוקרים סבורים שהממצאים החדשים יאפשרו זיהוי מוקדם של אנשים הנמצאים בסיכון לאי ספיקת לב ובנוסף יאפשרו לפתח טיפולים חדשים. לקריאה בהרחבה (באנגלית) לחצו כאן.
 

כוכב לכת גדול סביב כוכב קטן וקריר 

צוות בינלאומי של אסטרופיזיקאים גילה כוכב לכת גדול, יותר ממחצית מהמסה של צדק, סביב כוכב קטן וקריר מסוג ננס אדום. הממצא מפתיע מאוד משום שברוב המקרים לכוכבים קטנים יש גם כוכבי לכת קטנים, לכן המחקר החדש מצביע על אפשרות שכוכבי לכת נוצרים בדרך שונה סביב כוכבים קטנים לעומת הדרך שהם נוצרים סביב כוכבים בעל מסה גדולה יותר. המחקר מתפרסם בכתב העת Science והשתתפו בו ד"ר לב טל-אור מאוניברסיטת תל אביב וד"ר אביב אופיר ממכון ויצמן למדע. הכתבה המלאה על המחקר באתר שלנו לחצו כאן.
 

2 תגובות

  • אנונימי

    עומר

    היי בבקשה תפתחו קבוצה נוספת בווצאפ, לא ניתן להצטרף לקבוצה הקיימת... מלאה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןאלכס אברוטין

    היי. הנה הקישור להצטרפות

    היי. הנה הקישור להצטרפות לקבוצה חדשה: https://chat.whatsapp.com/ILq4s3p2TWB6Fy0lajwyQ5