רובוטים זעירים למטרות רפואיות, קפיצה ממטוס ללא מצנח ואיך אפשר לעשות בדיקת דם בלי להוציא אותו מהגוף?

1. מימון המונים להקמת עיר על מאדים

פרויקט Mars City Design, שהוא תחרות בינלאומית בנושא תכנון עיר עתידית על פני מאדים, זכה להמשיך לשלב הבא והמעשי שלו באמצעות קמפיין מוצלח של מימון המונים.

בזכות קבלת המימון, הקבוצות שעלו לגמר יוכלו להגיע בחודש ספטמבר השנה לאוניברסיטת דרום קליפורניה, לשתף פעולה על מנת להעלות את הרעיונות המוצלחים ביותר ולקבל הדרכה מאדריכלים, ממהנדסים וממדענים.

בין הרעיונות שעלו לגמר ישנם מערכת אקוופונית שבה גדלים צמחים המקיימים יחסי גומלין על דגים, והקמת סביבת מחיה שתהיה מקור בר-קיימא לחמצן, למים ולאנרגיה לפני הגעת האדם הראשון למאדים.

אבות הטיפוס של התכניות שיזכו בשלושת המקומות הראשונים יודפסו בתלת ממד ויורכבו במדבר מוהבי, המדמה את מאדים, בתוך שלוש שנים.

2. מיקרו-דקירה במיקרו-כאב

שיתוף פעולה בין מדענים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה לבין מכון פול שרר (Paul Scherrer, PSI) שבשווייץ הניב מערכת  למעקב אחר תרופות בדמם של חולים ללא צורך בחדירת העור ובלקיחת דם ורידי. המערכת עושה שימוש במיקרו-מחטים חלולות שאורכן פחות מחצי מילימטר. המחטים אינן חודרות את העור כמו מחטים רגילות אלא רק את השכבה החיצונית שלו, ולא מגיעות אל השכבות התחתונות המכילות את כלי הדם והעצבים.

המדענים עקבו בניסויים אחר רמת האנטיביוטיקה ונקומיצין (Vancomycin) בדמם של חולים. תופעות הלוואי שלה קשות מאוד – בהן הפרעות בראייה וחירשות בלתי הפיכה, לכן נותנים אותה רק כשאין ברירה אחרת.

כדי למנוע את הנזקים האלה, החולים נדרשים לבדיקות דם שלוש-ארבע פעמים בכל יום. המיקרו-מחטים במערכת החדשה מונעות את חוסר הנעימות על ידי כך שהן דוגמות כמויות זעירות של נוזל שנמצא מתחת לשכבות החיצוניות של העור. הנוזל מחולל תגובה כימית בתוך המחט, והתוצרים נקלטים בחיישן אופטי שמזהה במהירות ובדיוק גבוהים את כמות התרופה בגוף החולה.

בעתיד יהיה אפשר לשלב את המיקרו-מחטים ואת החיישנים במכשירים ניידים לאבחון מחלות ולמעקב אחר חולים בלי בדיקות פולשניות או כאב.

 

3. "אנטי גומי": חומר העתיד

חומרים אוקסטיים (Auxetic) הם חומרים שכשמותחים אותם בכיוון מסוים, הם מתרחבים גם בכיוונים אחרים. הפעם הראשונה שבה דווח עם קיומם הייתה בשנת 1987, ומעריכים שבעתיד הם יוכלו לשפר בלימת זעזועים בכבישים, ולסייע בפיתוח נעליים נוחות במיוחד ובייצור שתלים רפואיים משופרים. לאחרונה חוקרים מאוניברסיטת קארנגי מלון שבארה"ב פיתחו אלגוריתם לתכנון יריעות דו-ממדיות של חומר אוקסטי מיוחד, המתקפלות למודלים תלת-ממדיים מסובכים.

היריעה החדשה עשויה משולשים קטנים של חומר לא גמיש כמו נחושת, אלומיניום או פלסטיק. חתכים בין כל שני משולשים צמודים מאפשרים להם להתרחק זה מזה אך עדיין להישאר צמודים בקדקודיהם. האלגוריתם שפיתחו החוקרים מאפשר להם ליצור יריעה דו-ממדית, וכשמצמידים שני חלקים שלה זה לזה היא מתקפלת לצורה התלת-ממדית הרצויה בזכות אותם משולשים זעירים.

לשם ההדגמה החוקרים עיצבו בחומר את פניו של הפיזיקאי הגרמני הנודע מקס פלאנק, וכן נעל עקב, ראש של חתול וחולצה מעוצבת לנשים. בעתיד הם מתכוונים להפוך את תהליך הקיפול לאוטומטי בעזרת חומרים שיכולים להפוך לאוקסטיים, או לשנות את צורתם בעקבות שינוי טמפרטורה או הפעלת זרם חשמלי.

 

4. לקפוץ ללא מצנח ולנחות בשלום

הפעלולן לוק אייקינס (Aikins) הדהים את העולם לפני כמה ימים כשקפץ ממטוס בגובה 7,600 מטר ללא מצנח ונחת ללא פגע. איך הוא עשה את זה?

כשמדברים על צניחה (או קפיצה) מגובה בינוני, לגובה שממנו קופצים אין כמעט השפעה: למרות שכח הכבידה גורם לתאוצה קבועה של עשרה מטר בשנייה בריבוע, כח הגרר הנוצר על ידי התנגדות האויר ותלוי בריבוע המהירות, מביא את הקופץ למהירות קבועה שלל 200 קמ"ש, שהם 54 מטרים בשנייה.

כדי שצנחן יגיע אל הקרקע במהירות נמוכה הוא משתמש במצנח שמגדיל את שטח הפנים שלו. במקרה של אייקינס, במקום המצנח נפרשה בגובה 60 מטר מעל הקרקע רשת שגודלה כאלף מטר רבוע. הרשת עשויה מסיבים מיוחדים המותאמים לעמידה בעומס הרב של פגיעת הגוף והיא אינה גמישה. כשמאטים ממהירות כזו יש תאוטה (תאוצה שלילית) אדירה ולכן צריך להאריך את העצירה כמה שיותר. זו הסיבה שהרשת חוברה למנופים שהם בולמי זעזועים מיוחדים.

החלק המסובך היה לנחות במרכז הרשת בדיוק ושהנחיתה תהיה על הגב, כך שלא ייגרם נזק לעצמות ולאיברי הגוף. בסרטון אפשר לראות שאייקינס הצליח לעשות את זה בדיוק מושלם, ולכם אנחנו ממליצים לא לנסות את זה בבית.

לכתבה המורחבת לחצו כאן

 

5. רובוטים זעירים לעזרת הרופאים

בשנים האחרונות, מדענים בכל העולם מנסים לפתח רובוטים זעירים למטרות רפואיות. החזון המשותף לכולם הוא תכנון גופים קטנים מאוד שיכולים לחדור אל תוך מערכות ביולוגיות מורכבות ולהתקיים בתוכן בלי לפגוע בתפקודן השוטף. הרובוטים יצטרכו גם לבצע פעולות ייעודיות ומוגדרות מראש כמו שחרור תרופה רק באזור נגוע במחלה, או פתיחת חסימה בעורק סתום.

חוקרים משווייץ פיתחו לאחרונה שיטה חדשה לבניית מיקרו-רובוטים עשויים מג'ל על בסיס מים, שבו משובצים ננו-חלקיקים עם תכונות מגנטיות. המבנים הזעירים עוצבו בהשראת איברי תנועה של חיידקים: הפעלת שדה מגנטי תגרום לתזוזה של החלקיקים המגנטיים, והתזוזה הזו תתורגם לתנועה שמזכירה מאוד את תנועתם של חיידקים בסביבה ביולוגית.

השיטה החדשנית עדיין בשלבי עבודה ראשוניים, ובכל זאת יש לה כמה יתרונות טכנולוגיים שיכולים לקדם מאוד פיתוח עתידי של רופאים רובוטיים זערוריים.

 

0 תגובות