מדע בדקה: להציל את הקואלות

מחלת המין של הקואלות

הקואלות, חיות כיס אוסטרליות, סובלות מכלמידיה – מחלת מין המעוורת, מעקרת וקוטלת אותן. תרופה חדשה תוכל אולי להצילן.

כ-70 אחוזים מהקואלות בטבע נגועות בחיידקי כלמידיה, שלדידן היא מחלה קשה ואף קטלנית. אוכלוסיית הקואלות צנחה לכ-100,000 פרטים בשל כלמידיה וגורמים אחרים, כגון בירוא יערות.

בני אדם החולים בכלמידיה מטופלים לרוב באנטיביוטיקה. אך בקואלות המצב מורכב יותר: הן ניזונות מעלי אקליפטוס, וכמו בכל אוכלי הצמחים, מי שעושים את רוב עבודת העיכול הם חיידקי המעי שלהן. רבים מסוגי האנטיביוטיקה הורגים את החיידקים האלה, והקואלות מתות ברעב.

וילה יוסטון (Huston) מהאוניברסיטה הטכנולוגית של סידני ועמיתיה פיתחו טיפול חדש לכלמידיה, שנועד לבני אדם. כששמעה על מצוקת הקואלות, החליטה יוסטון לבדוק אם התרכובת – JO146 – מתאימה לטיפול בהן. במאמר שפורסם ב-Scientific Reports הראו החוקרים כי התרכובת משמידה בהצלחה חיידקי כלמידיה בדגימות רקמה של קואלות.

החוקרים מקווים שיוכלו להתחיל בקרוב ניסויים בקואלות, כדי לוודא שהטיפול החדש יעיל ושאינו פוגע בצורה חמורה בחיידקי המעי של הקואלות.

נעם לויתן

שיא עולמי חדש ביעילות תרמו-סולרית

מדענים מהאוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה פיתחו קולט שמש המציב רף חדש של יעילות תרמו-סולרית: כ-97 אחוז.

המערכת החדשה יעילה יותר מהטכנולוגיות המסחריות הקיימות היום בשוק, שבהן יעילות ההמרה של אנרגיית אור שמש לחשמל עומדת על כ-90 אחוז. מפתחי המערכת טוענים שהיא תאפשר להוריד את עלות החשמל התרמו-סולרי ב-10 אחוז.

רוב המערכות התרמו-סולריות מנצלות את חום השמש לאידוי מים, ואדי המים מפעילים טורבינה המייצרת חשמל. המערכת האוסטרלית היא הגדולה מסוגה בעולם. במערכת כ-500 מטרים רבועים של מראות, המרכזות את קרני השמש אל קולט שהמים המוזרמים דרכו מחוממים ל-500 מעלות.

לדברי החוקרים שפיתחו את המערכת, מדובר בפריצת דרך בתחום האנרגיה המתחדשת התרמו-סולרית.

ד"ר איתן אוקסנברג

כלב וזאב מטילים מטבע

מה הייתם מעדיפים: לקבל 100 שקל, או להטיל מטבע ולקבל 200 שקל – אבל רק אם המטבע ייפול על "עץ"? שאלה דומה הציבו חוקרים מאוסטריה לזאבים ולכלבים, ומצאו שישנם הבדלים ניכרים בין המינים.

החוקרים הציגו לבעלי החיים שתי אפשרויות: האפשרות הבטוחה, שבה תמיד ניתן להם אוכל, אך פחות טעים (מזון יבש), והאפשרות האחרת, שבה ניתן להם בשר טרי, אך רק חצי מהפעמים. הזאבים נטו "להמר" על הסיכוי לאוכל משובח, בעוד שהכלבים "הלכו על בטוח". החוקרים סבורים כי אורח החיים של חיות אלה הוא האחראי להבדלים בבחירה – זאבים מסתמכים בעיקר על ציד, שאינו בטוח מטבעו, ואילו האבולוציה של הכלבים התרחשה בקרבת בני אדם, המאכילים אותם שאריות – מזון עשיר פחות, אך זמין תמיד.

ומה בנוגע אלינו? רוב בני האדם מעדיפים את האפשרות הבטוחה. בכך אנו דומים אפוא לידידינו הטובים ביותר.

ד"ר יונת אשחר

פחות קידוחי נפט – פחות רעידות אדמה           

עד שנת 2009, תדירות רעידות האדמה בעוצמה 3 ומעלה בסולם ריכטר במדינת אוקלהומה בארצות הברית הייתה שתי רעידות בשנה בממוצע. בשנים האחרונות התדירות זינקה באופן דרמטי לממוצע של 1.5 רעידות בעוצמה דומה ביום. הנתונים המלאים, שפרסם המכון הגיאולוגי של ארצות הברית בתחילת השנה, הצביעו על הגורם האחראי: קידוחים לשכבות סלע עמוקות כדי להזרים אליהן כמויות עצומות של מים שזוהמו במהלך שאיבת הנפט. החדרת המים משנה את משטר הלחצים בעומק הסלע ועלולה לגרום לרעידות אדמה, אם יש שברים גיאולוגיים באותו אזור בסלע.

הדוח עורר לפעולה את הוועדה האחראית על חברות הנפט והגז באוקלהומה. הוועדה פתחה במבצע לסגירת בארות קידוח באזורים בעייתיים, ונמצא שאכן יש ירידה בתדירות רעידות האדמה: 461 אירועים מאז תחילת 2016, לעומת 592 בתקופה המקבילה אשתקד. אמנם מוקדם לקבוע שאכן סגירת הבארות היא שהביאה לירידה, אך זהו בהחלט שינוי בכיוון הרצוי.  

יונתן גרופ

מולקולה דו-אטומית גדולה בגודל של חיידק

חוקרים במכון הטכנולוגי הפדרלי בציריך הצליחו ליצור מולקולה דו-אטומית שקוטרה יותר ממיקרון – כלומר המרחק בין גרעיני האטומים במולקולה גדול פי אלף מהמרחק במולקולות דו-אטומיות רגילות.

מולקולה נוצרת כאשר יש שיתוף וחפיפה בין ענני האלקטרונים של אטומים. למשל, שני אטומי חמצן יכולים לחלוק את האלקטרונים שלהם וליצור מולקולת חמצן – O2.

במצב רגיל, האלקטרונים מאכלסים את רמות האנרגיה הנמוכות ביותר האפשריות של האטום, שהן הקרובות ביותר לגרעין; כאשר רמה מסוימת מלאה, אלקטרונים נוספים נאלצים לאכלס את הרמה הבאה, הגבוהה יותר. אך אפשר להרחיק את האלקטרונים עוד יותר, לרמות "וירטואליות". תארו לעצמכם בצל, שבו כל שכבה היא רמה אלקטרונית. אם ניקח את הקליפה האחרונה ונמתח אותה כך שעדיין תקיף את הבצל, אבל תהיה גדולה יותר – נקבל בצל גדול יותר. באטומים, מצב כזה נקרא "מצב רידברג".

החוקרים בשווייץ הצליחו ליצור מצבי רידברג באטומי צזיום, וכך ליצור מולקולה דו-אטומית של צזיום שהמרחק בין גרעיניה גדול במיוחד.

ד"ר אלה אוריון-לכמן