מדע בדקה: טיפול חדש לסוכרת

1. טיפול חדש לסוכרת

בשבוע שעבר אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי טיפול חדשני לסוכרת מסוג 2, שבה הגוף אינו מגיב היטב להורמון האינסולין. בסוכרת מסוג 1, המוכרת יותר כסוכרת נעורים, הלבלב מפסיק לייצר את ההורמון כליל. יותר מ-90 אחוז מהמאובחנים לוקים בסוכרת מסוג 2.

התרופה הנפוצה ביותר לטיפול במחלה היא מטפורמין, חומר ותיק מאוד המופק מצמחי הלילך. למטפורמין יתרונות רבים, בהם העובדה שהוא ניטל בכדור, אך הוא לא תמיד יעיל וחלק מהחולים סובלים מתופעות לוואי במערכת העיכול ומירידה ברמות הוויטמין B12 בגוף. תרופות ותיקות אחרות מעודדות הפרשה מוגברת של אינסולין מהלבלב, אלא שאי אפשר להשתמש בהן אצל חולים הסובלים מרמות גבוהות של אינסולין.

התרופה החדשה אדליקסין ניתנת בזריקה אחת ליום. היא שייכת לקבוצת תרופות מהדור החדש המפעילות את הקולטן להורמון GLP-1. הורמון זה מופרש כמה דקות לאחר הארוחה ומאט את קצב ריקון הקיבה, מגביר את תחושת השובע ומשפר את הפרשת האינסולין מהלבלב בתגובה לגלוקוז. הבעיה היא שהוא מתפרק בגוף במהירות רבה, ותרופות הדור החדש מפעילות את הקולטן לפרק זמן ארוך יותר ורמת הגלוקוז בדם יורדת.

יחד עם זאת, לאדליקסין יכולות להיות תופעות לוואי כמו בחילות, הקאות והיפוגליקמיה. שילוב של הטיפול החדש עם הקפדה על תזונה ייעודית ופעילות גופנית אמור להציע לחולים אפשרות טיפולית נוספת.

2. האם אנו חיים בתקופה גיאולוגית חדשה – "תקופת האדם"?

במסגרת הכנס הגיאולוגי הבינלאומי ה-35 בדרום-אפריקה, הוגש ב-29 באוגוסט דוח המבקש להגדיר תקופה גיאולוגית חדשה, האנתרופוקן – תקופת האדם.
קבוצת המחקר הבינלאומית שהגישה את המסמך בודקת מאז 2009 אם יש בסיס גיאולוגי מספיק כדי להפריד בין התקופה שמאמצע המאה ה-20 ועד היום לבין תקופת ההולוקן, שהחלה לפני כ-11,700 שנים. הרמות הגבוהות יותר בהייררכיה הגיאולוגית – התורים (המורכבים מתקופות) והעידנים (המורכבים מתורים) – לא ישתנו. לכן עדיין נימצא בעידן הקנוזואיקון ובתור הרביעון. בשאלה אם האנתרופוקן הוא תופעה גיאולוגית אמיתית, 34 מבין 35 חברי קבוצת המחקר הצביעו בעד ואחד נמנע.

כדי להגדיר תקופה גיאולוגית חדשה, יש לקבוע אתר שבו אפשר להבחין בבירור בגבול בין השכבות הגיאולוגיות לפי מאפיין מסוים. כמה מחברי קבוצת המחקר טוענים כי המאפיין הטוב ביותר הוא הנשורת הרדיואקטיבית מניסויי פצצות גרעיניות בשנות החמישים של המאה ה-20, שאפשר לאתרה בשכבות בקרקע אגמים וימים, בשכבות קרח ובשכבות הנוצרות בנטיפי מערות. מאפיינים נוספים הם שאריות פלסטיק, אלומיניום ומלט ושינויים במחזורי הפחמן והחנקן, כולם מעשה ידי האדם.

יעל ארליך

3. צמחים שלא מתפשרים

החיים בנויים מפשרות. למשל, אם נחליט להשקיע ברכב חדש, אולי נצטרך לוותר על חופשה בחו"ל. גם בעלי חיים וצמחים בוחרים במה להשקיע את משאביהם. בצמחים, מלחמה במחלות ובמזיקים מלווה לרוב בהאטה בגדילה, ואילו גדילה מהירה פוגעת ביכולת להתגונן ממזיקים.

כדי לבדוק את היחסים בין שתי התכונות הללו, חוקרים יצרו צמח ארבידופסיס (Arabidopsis thaliana) מוטנטי, המסוגל לגדול כרגיל גם כאשר מתקיפים אותו חרקים.

מכיוון שהצמח המוטנטי מסוגל לגדול ולהתגונן ממזיקים באותו הזמן, ה"פשרה" שעושים רוב הצמחים אינה נובעת כנראה מחוסר במשאבים. כלומר, הצמיחה אינה מואטת פשוט מפני שאין לצמח מספיק משאבים כדי לגדול.  החוקרים משערים אפוא כי הצמחים פיתחו מערכת בקרה הנסמכת על הורמונים ועל תקשורת בין תאים, המקטינה את ההשקעה בפעילות אחת כאשר הפעילות האחרת דחופה יותר.

החוקרים מקווים לשחזר את הממצאים גם בצמחים המשמשים לחקלאות, וכך לפתח גידולים הצומחים במהירות אך גם עמידים למזיקים.

ד"ר יונת אשחר

4. נמצא המנגנון האחראי לאלכוהוליזם

חוקרים משבדיה ומארצות הברית הצליחו לפצח את המנגנון המולקולרי האחראי להתמכרות לאלכוהול, לאחר שהראו כי צריכה מוגברת של אלכוהול לאורך זמן פוגעת בייצור של חלבון בשם PRDM2. החלבון מיוצר בין היתר באונה המצחית של המוח, אזור האחראי על עיכוב סיפוקים ודחפים. פגיעה באזור זה מקשה על האדם לשלוט בדחפיו, וכך מעודדת את התלות באלכוהול ואף מחמירה אותה.

צוות המחקר גילה שהחלבון מעורב בתקשורת בין תאי עצב, ובהיעדרו מסרים האמורים לעכב את הדחפים שלנו אינם מגיעים למקום הנכון במוח. תגלית חשובה זו חושפת לראשונה את הקשר בין התמכרות ובין מנגנונים מולקולריים בתא, ויש לקוות שתוביל לפיתוח טיפול יעיל כנגד אלכוהוליזם והתמכרויות אחרות.

ד"ר יעל גרופר

5. צעד קטן לביולוגיה, צעד גדול לרפואת החלל

האסטרונאוטית האמריקאית קייט רובינס (Rubins), שהיא גם דוקטור לביולוגיה, ביצעה בתחנת החלל הבינלאומית את קביעת הרצף הראשונה של DNA מחוץ לכדור הארץ.

הבדיקה נעשתה במכשיר בגודל טלפון נייד, שפיתחה החברה הבריטית Oxford Nanopore Technologies. גדילי ה-DNA מועברים במכשיר דרך נקבים בקרום דקיק, ומדידה מדויקת של המתח החשמלי משני עברי הקרום מאפשרת לזהות את בסיסי ה-DNA העוברים בנקב בזה אחר זה. בדרך זו קובעים את הרצף של המולקולה כולה. בדיקה של דגימה זהה שנעשתה במקביל על כדור הארץ הראתה כי התוצאות שהתקבלו בתנאי חוסר כבידה תקפות, והמכשיר מתפקד היטב בחלל.

בדיקות מסוג זה נועדו לאפשר לאסטרונאוטים לזהות ביעילות חיידקים, פטריות ומזהמים אחרים, לבצע בדיקות של איכות המים והאוויר, ובעתיד אולי גם לחפש סימני חיים בדגימות שייאספו מהחלל או מגרמי שמיים שונים.

איתי נבו