מדע בדקה: זיהום אוויר, כדורי שלג וחולדות שיכורות

1. תושבי ניו דלהי בורחים בגלל זיהום האוויר

ממשלת הודו הכריזה על מצב חירום לאומי כאשר זיהום האוויר בעיר הבירה, ניו דלהי, הגיע לרמה הגבוהה פי 16 מהמותר. לפי דיווח ב-New York Times, נסגרו 1,800 בתי ספר בעיר והתושבים הונחו להישאר בבתיהם. בד בבד, התחיל גל הגירה מחוץ לעיר.

גם בימים כתיקונם, האוויר בניו דלהי מזוהם למדי – במרץ האחרון היא דורגה כאחת מעשר הערים המזוהמות בעולם. דירוג הזיהום נקבע לפי כמות החלקיקים באוויר. PM2.5 הוא מדד לכמות החלקיקים בקוטר 2.5 מיקרומטר למטר מעוקב של אוויר (m3). הערך המומלץ הוא 10, והערכים המסוכנים הם 35 ומעלה; ואילו המדד בניו דלהי עומד כעת על 680.

חלקיקי פיח, עשן ואבק עלולים לגרום למחלות ריאה רבות – בהודו אחוז הלוקים במחלות אלו הוא הגבוה בעולם. ככל הנראה, הגורם לזיהום הוא שרפות רבות שהתרחשו במחוזות סמוכים לניו דלהי, וכן זיקוקים שהודלקו במהלך הפסטיבל ההינדי דיוואלי.

נתניאל ארמן

2. מי מוכן למלחמת שלג?

כדורי קרח עצומים שקוטרם מגיע למטר נצפו על רצועת חוף של כשמונה עשרה קילומטרים במפרץ אוב (Ob) שנמצא בצפון סיביר.

הכדורים יוצרים מרבדים נרחבים ובמקומות מסוימים אף נערמו בגלל הגלים ויצרו קיר של קרח. התופעה לא נראתה באזור מעולם אך תועדה בממדים קטנים יותר במקומות אחרים. גיאולוגים משערים כי ככל הנראה תנאי מזג אוויר ייחודיים יצרו גושי קרח על החוף. יחד עם נסיגה ועלייה של המים הגושים נעו על פני החול הקפוא והתעצבו לכדורים, בדומה לאבן אשר הופכת לחלוק נחל. הסבר אחר לתופעה הוא שגושי הקרח נוצרו במים הקפואים, כתוצאה מעליית זרמים ששברו את פני הים הקפוא, ותנאי מזג האוויר אפשרו לכדורים להגיע עד החוף.

יונתן גרופ

3. חולדות לחוצות שותות יותר

עקה היא גורם סיכון ידוע להתמכרות לאלכוהול, אך עד כה לא ידעו מהם המנגנונים שבבסיס הקשר הזה.

במחקר שפורסם בכתב העת Neuron, נמצא שחולדות שהוכנסו לגליל סגור ולכן סבלו מעקה צרכו יותר אלכוהול מחיות שלא סבלו מעקה. כמו כן, בחולדות שאינן במצב עקה, אלכוהול גורם להגברת השחרור של הנוירוטרנסמיטר דופמין מנוירונים מסוימים – ואילו בחולדות במצב עקה, לצריכת האלכוהול לא הייתה השפעה כזו.

התברר שהעקה משנה את הריכוזים של חלקיקים טעונים חשמלית (יונים) מחוץ לנוירון ובתוכו, כך שתכונותיהם החשמליות של הנוירונים משתנות והמוליך העצבי GABA, הפועל בדרך כלל כמעכב, הוא בעל השפעה מעוררת. חסימת הקולטנים להורמוני עקה, וכן חסימה של שחרור GABA, מנעו את השפעת העקה על הפרשת דופמין ועל צריכת אלכוהול.

המחקר עשוי להועיל לאנשים הסובלים מהפרעת עקה פוסט-טראומטית, הנמצאים בסיכון לשימוש-יתר בסמים. 

ד"ר עידו מגן

4. זה לא הכמות – אלא גם המיקום

גז האוזון (O3) מגן על כדור הארץ מקרינה על-סגולה (UV) כשהוא נמצא בשכבות העליונות של האטמוספרה. אך בסמוך לפני הקרקע הוא חומר מזהם מסוכן הגורם לבעיות נשימה ולב.

האוזון נוצר בעיקר כאשר קרני UV פוגעות בחנקן חמצני (NO) הנפלט מכלי רכב וממפעלים, וכמותו באוויר עלתה בצורה דרמטית בין השנים 1980 ל-2010.

מחקר חדש שהתפרסם בכתב העת Nature Geoscience בדק את העלייה ברמות האוזון ברחבי העולם בשנים אלו, ומצא שהגורם המכריע אינו כמות ה-NO הנפלטת, אלא מיקום פליטת הגז. ככל שהזיהום היה קרוב יותר לקו המשווה, כמות האוזון עלתה בצורה דרסטית יותר. וכך, אף שבשנים אלו רמות פליטת ה-NO בסין עלו הרבה יותר מאשר בהודו ובדרום-מזרח אסיה, הרי שהודו ודרום-מזרח אסיה קרובות בהרבה לקו המשווה, ולכן הקרינה בהן חזקה יותר והן סבלו מעלייה גבוהה יותר בריכוזי האוזון.

לממצאים אלו יש חשיבות בניהול המאמצים להפחתת כמויות החומרים המזהמים ברחבי העולם.

יונתן גרופ

5. עטלפים נלחמים בתחנות רוח

טורבינות רוח מפיקות חשמל בצורה ירוקה, אך הורגות עשרות אלפי עטלפים בשנה – וזה בבריטניה בלבד.

במחקר שהתפרסם בכתב העת Current Biology, חוקרים בריטים שלחו כלבים ל-29 מתחמים של טורבינות רוח כדי לאתר גופות עטלפים שנפגעו מלהבי הטורבינות. בחודש אחד נמצאו 194 גופות עטלפים, ואחרות ודאי נטרפו בטרם נמצאו.

מנתונים אלו הסיקו החוקרים שברחבי בריטניה נהרגים כ-80 אלף עטלפים בשנה. החוקרים סבורים שהתאונות קורות מפני שהעטלפים אינם משתמשים בסונאר שלהם בזמן תעופה גבוהה. מאחר שבמשך 30 מיליון שנות קיומם שום אובייקט מסתובב לא הפריע למעופם, הם אינם מצפים לו כעת. סברה אחרת היא שהעטלפים נמשכים ללהבים המסתובבים, מתוך סקרנות ובשל החרקים המתגודדים סביבם.

החוקרים סבורים שמספר מקרי המוות יירד מאוד אם הטורבינות לא יפעלו בלילות נדידה ובתקופות חיזור. 

גילי גינוסר