דבורים שמושכות בחוטים, פרחים מתגוננים מגבישי קרח קטלניים והאם כדאי לשקול מחדש את השימוש בקודאין?
1. לראשונה: נאסר סחר בשנהב בתוך מדינות
על רקע התגברות הציד הבלתי חוקי ודיווחים על ירידה של 30% במספר הפילים באפריקה, התקיים בסוף ספטמבר מפגש בנושא אמנת וושינגטון בדבר סחר בבעלי חיים (CITES), שרוב מדינות העולם חתומות עליה. הנציגים החליטו לראשונה לאסור סחר בשנהב גם בתוך המדינות עצמן, כל עוד הוא "מגביר ציד או סחר בלתי חוקי".
הניסוח משאיר למדינות פרצה מסוימת: יפן כבר הודיעה שההחלטה אינה חלה עליה, שכן הסחר ביפן הוא בשנהב חוקי בלבד – שנהב שנקנה לפני האיסור על סחר בינלאומי ב-1989, או במכירות אחדות שאושרו מאז. אך ארגונים לשמירת טבע טוענים שבשוקי יפן יש כמות גדולה של שנהב בלתי חוקי.
הצעתה של קניה להגדיר את כל הפילים באפריקה כמוגנים על פי נספח 1 של האמנה – ההגנה הגבוהה ביותר – נדחתה בטענה שיש מדינות שאוכלוסיות הפילים שלהן משגשגות, ואין צורך לחזק את ההגנה עליהן. המצדדים בהצעה טענו שיש לשדר מסר ברור נגד ציד בלתי חוקי וסחר בשנהב, לאור מצבם העגום של הפילים בחלק מהיבשת.
2. המלצות: לצמצם את השימוש בקודאין
קודאין הוא חומר הנמצא במגוון תרופות לשיכוך כאבים ולהרגעת שיעול. כמה ארגוני בריאות ברחבי העולם המליצו בשנים האחרונות לצמצם את השימוש בו. כעת מצטרף אליהם דוח של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ובו המלצה לבצע מחקרים מקיפים כדי לקבוע אם חסרונות התרופה עולים על יתרונותיה.
קודאין נכנס לגוף כחומר בלתי פעיל, אך אנזימי הכבד מעבדים אותו והופכים אותו לחומר פעיל. ישנה שונות רבה בתכונות אנזימי הכבד באוכלוסייה, ולכן ישנם הבדלים בין יכולותיהם של אנשים שונים לעבד קודאין. יש אנשים שקודאין כמעט אינו מעובד בגופם, ולכן נשאר בלתי פעיל, ואחרים שגופם מעבד אותו ביעילות ובמהירות, ויוצר תוך זמן קצר כמות גדולה של חומר פעיל. הצטברות מהירה כזו עשויה להיות מסוכנת, בעיקר בילדים. נוסף על כך, מחקרים מצביעים על יעילות מוגבלת של החומר במניעת שיעול.
האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים מצטרפת אפוא לגופים אחרים ומציעה לשקול חלופות.
3. הפרח חומק מהקרח
בארצות קרות מתרחשים גם בקיץ גלי קור פתאומיים, המסוכנים לפרחים. גבישי קרח חדים הנוצרים בצמח עלולים להרוס תאים ולנתק את הפרחים העדינים ממקומם. באין פרח, לא יתפתחו פרי וזרעים. צמחים החיים באקלים קר פיתחו אפוא אסטרטגיות הממזערות את הנזק.
קבוצת מחקר מאוניברסיטת אינסברוק באוסטריה עקבה אחר היווצרות הקרח בצמחי אברש (Erica) בעזרת קרינה אלקטרומגנטית.
החוקרים מצאו כי הרקמות שבבסיס גבעולי הפרחים מתאפיינות בתאים צפופים ובעלי דופן עבה. לפיכך צינורות העצה המובילים מים במעלה הצמח צרים יותר באזור זה, ואינם מאפשרים מעבר של גבישי קרח.
המים שבצמח – כמו מים בכלל – אינם קופאים תמיד באפס מעלות צלזיוס: כאשר חלקיקי המים נקיים ואחידים, ללא חלקיקים זרים, והקירור שלהם אחיד, הטמפרטורה עשויה לרדת מתחת לאפס מבלי שיתגבשו לקרח מוצק. תופעה זו נקראת קירור-ביתר, תופעה המוסברת בסרטון למטה. טלטול קל ומהיר, למשל על ידי רוח, יפגע באחידות ויגרום להיווצרות מהירה של גבישי קרח; אך הגבישים לא יעברו את האזורים הצרים בצינורות העצה ולא יגיעו אל הפרחים.
4. הדבורים שמושכות בחוטים
דבורים למדו להשיג מזון במבחן המשמש לקביעת אינטליגנציה בקופים ובעופות, אך עד כה לא נוסה בחרקים.
חוקרים בריטים ערכו מחקר שבו היה על דבורים למשוך בחוט הקשור לפרח סינתטי כדי לקבל מזון. הדבורים למדו לבצע את המשימה, ואף הצליחו להעביר את הידע הזה מדור לדור.
הפרח הסינתטי כוסה בלוח שקוף והדבורים יכלו לראותו, אך לא להגיע למי הסוכר שעליו, אלא אם משכו בחוט המשתלשל ממנו. דבורים אחדות הצליחו ללמוד בעצמן כיצד למשוך בחוט ולהגיע למי הסוכר, ומרבית הדבורים האחרות חיקו אותן והצליחו גם הן במשימה.
היכולת לבצע את המטלה הועברה הלאה במשך כמה דורות של דבורים.
5. בסיס גנטי לתקשורת בין כלב לאדם
גן שנקשר למצבים כדוגמת סכיזופרניה ואוטיזם באדם אחראי כנראה להתנהגות חברתית של כלבים כלפי אנשים.
לכלבים, בניגוד לאבותיהם הזאבים, יש יכולות גבוהות בתקשורת עם בני אדם, ובעבר כבר נמצא שיכולות אלו מועברות בתורשה. קבוצת מחקר שבדית ניסתה לזהות את הגנים הרלוונטיים.
בניסוי נתנו לכלבים מסוג ביגל לפתור משחק מסובך, ובדקו באיזו מידה יצרו הכלבים קשר עם אדם שנמצא במקום. אחר כך ריצפו את הגנום של הכלבים ומצאו קשר בין וריאציות מסוימות של הגנים SEZ6L ו-ARVCF לרמה גבוהה של תקשורת בין הכלבים לבין האדם שנמצא לידם, על ידי יצירת קשר עין או קרבה פיזית. להפתעת החוקרים, גנים אלו נקשרו בעבר להתנהגות חברתית גם באדם: למשל, מופע מסוים של הגן SEZ6L מופיע באוטיסטים.
החוקרים משערים אפוא שווריאציות של גנים אלה הקשורות לרמה גבוהה של תקשורת עם בני אדם נבררו במהלך ביות הכלב. חשוב לציין שהמחקר מצא קשר סטטיסטי בין וריאציות גנטיות להתנהגות, אך לא הוכיח שקיים ביניהן קשר סיבתי.