על התחממות גלובלית והתנהגות בעלי חיים, ממצאים ארכיאולוגים בירושלים ועוד

1. אגם רעיל על קרקעית הים

מעמקי הים הם עולם מסתורי ומופלא. גילויים חדשים, ולעתים תמוהים ומוזרים, אינם חדלים להפתיע גם את מי שהקדישו את חייהם לחקר האוקיינוסים.

האוקיינוגרף אריק קורדס (Cordes) דיווח על ממצא כה מפתיע ומוזר, עד שתיאר אותו כ"לא שייך לעולם הזה". מדובר באגם. אגם הנמצא בקרקעית האוקיינוס. 

המים הנקווים באגם אינם יכולים להתערבב עם מי האוקיינוס, משום שריכוז המומסים בהם גבוה פי חמישה. מי האגם מכילים רמות גבוהות ורעילות של גזי מתאן ומימן גופרתי, ולפיכך האגם רעיל מאוד לרוב צורות החיים באוקיינוס. רק חיידקים, תולעי צינור וחסילונים מסוגלים להתקיים במימיו.

חוקרים מנסים כעת להבין כיצד האורגניזמים שבאגם מצליחים להתקיים בתנאים קיצוניים כל כך, בתקווה להפיק תובנות שיסייעו לנו בעתיד להתמודד עם תנאים קיצוניים על כדור הארץ או על כוכבי לכת אחרים.

2. ניצחונן של הנמלים אוהבות החום

כיצד עליית הטמפרטורות תשפיע על בעלי החיים? היות שקשה לבדוק זאת באזורים גדולים, חוקרים בארצות הברית הלכו בקטן, והסתכלו על נמלים. הם גידרו חלקות בקוטר של חמישה מטרים כל אחת ביערות במזרח המדינה, וחיממו אותן בהזרמת אוויר חם עד לטמפרטורה הגבוהה ב-5.5 מעלות מטמפרטורת הסביבה.

במאמר שהתפרסם בכתב העת Science Advances, החוקרים מדווחים כי החימום הוביל לשינוי בהתנהגות הנמלים. בעוד שבטמפרטורות רגילות הייתה תחלופה רבה של אזורי הקינון – מין אחד שלט במשך תקופת-מה באזור מסוים, וכעבור זמן קצר הוחלף באחר – כאשר החלקות חוממו, מינים אוהבי-חום השתלטו על הקנים באופן קבוע. עליית הטמפרטורות השפיעה אפוא על התחרות בין הנמלים וקבעה מי ינצח ומי יפסיד.

המחקר ממחיש את השינויים הרבים והבלתי צפויים העשויים להתרחש בעקבות התחממות כדור הארץ – ולא רק בנמלים, אלא במגוון בעלי חיים וצמחים. 

3. המתקפה על המומיות  

המומיות העתיקות ביותר אינן שייכות למצרים, אלא לבני שבט הצ'ינצ'ורו מצ'ילה. מאות מומיות כבר התגלו לאורך החוף הצ'יליאני, ומקצתן נקברו שם לפני 7,000 שנה – אלפיים שנה לפני הפרעונים. אך בתקופה האחרונה המומיות, שהשתמרו שנים כה רבות, החלו להתפרק. מכמה מהן לא נשאר כמעט דבר חוץ מעיסה שחורה.

אוצרי המוזיאון באריקה, צ'ילה, שבו נמצאות רבות מהמומיות, קראו לחוקרים מאוניברסיטת הארוורד, שבדקו ומצאו כי האשמה היא בחיידקים. החיידקים הנמצאים על עורן של המומיות נעשו פעילים יותר בעקבות עליית הלחות באזור, הנובעת משינוי האקלים.

את הלחות במוזיאון אפשר לווסת, וכך לעצור או לפחות להאט את ההתפרקות, אך ככל הנראה ישנן עוד מומיות רבות – אולי מאות מהן – שעדיין קבורות באזור. כעת חוקרים מבקשים מאונסק"ו להכיר באזור ובמומיות שבו כאתר מורשת עולמית. ההכרה תוכל לעזור בהשגת משאבים לשימור יעיל יותר של אותם שרידים עתיקים.

4. התרעה ראשונה ממערכת חדשה לזיהוי אסטרואידים 

אסטרואידים קרובי-ארץ בקוטר של עשרות מטרים מתגלים רק כאשר הם במרחק ימים אחדים מכדור הארץ. כדי לוודא שיחלפו לידנו בבטחה ולא יתנגשו בנו, החלה נאסא להשתמש בתוכנה חדשה, האוספת נתוני תצפית ראשוניים ומחשבת במהירות את מסלול האסטרואיד.

התוכנה, המכונה ״צופה״ (Scout), מתריעה במקרה הצורך ומעדכנת בזמן אמת מצפי כוכבים כדי שיערכו תצפיות המשך לשיפור חישוב המסלול.

השבוע זיהתה התוכנה לראשונה אסטרואיד בקוטר 5 עד 25 מטרים, שחלף במרחק בטוח של כ-500,000 ק״מ מכדור הארץ אור לבוקר ה-31 באוקטובר. בנאס"א מקווים כי ״צופה״ תייעל את הליך זיהוי הסכנה מהחלל, ותאפשר מתן התרעה מוקדמת לציבור ולמקבלי ההחלטות במקרי הצורך. 

5. נמצא (אולי) האתר שבו פרץ טיטוס את חומת ירושלים

בחפירה ארכיאולוגית באזור מגרש הרוסים בירושלים נמצא מגדל היוצא מתוך חומה שעובייה כ-2 מטרים. החומה תוארכה על פי חרסים לתקופה הרומית. למרגלות קטע החומה שנחשף נמצאו למעלה מ-70 אבני בליסטרה, המעידות על קרב קדום שנערך במקום. בפרסום של רשות העתיקות אמרו מנהלי החפירה, ד"ר רינה אבנר וכפיר ארביב, כי הם סבורים שקטע חומה זה הוא חלק מה"חומה השלישית" שהקיפה את ירושלים, וכי זהו המקום שבו פרצו הכוחות הרומיים בראשות טיטוס את החומה. הכוחות שנכנסו לעיר החריבו את בית המקדש השני.

לדברי ההיסטוריון יוספוס פלביוס, ה"חומה השלישית" נבנתה כדי להגן על בתים שנבנו מחוץ לשתי החומות שקדמו לה. הבנייה נעצרה עקב חששותיו של המלך אגריפס מתגובתו של הקיסר הרומי קלאודיוס, אך היא הושלמה כ-20 שנה לאחר מכן על ידי מורדים יהודים, כחלק מביצור העיר לפני המרד הגדול.

ארכיאולוגים חלוקים ביניהם זה שנים בדבר מיקומה וזיהויה של החומה השלישית, וייתכן שגילוי זה יביא את המחלוקת לסופה.

 

0 תגובות