קצב בזבוז המתכות בעולם, המוטציות השקטות שלפני הסערה, מפגשים מהדור השלישי, "להוציא את העוקץ" מהעקיצות והזנב שהוקרב לסנונית
מה חדש?
-
קצב בזבוז המתכות בעולם
-
המוטציות השקטות שלפני הסערה
-
מפגשים מהדור השלישי
-
"להוציא את העוקץ" מהעקיצות
-
הזנב שהוקרב לסנונית
קצב בזבוז המתכות בעולם
החיים המודרניים תלויים בצריכה של עשרות סוגי מתכות, אך מתכות אלה הן משאב מוגבל והכרייה שלהן פוגעת בסביבה ובבריאות של רבים. מחקר חדש חושף את קצב בזבוז המתכות שאנו צורכים, וקורא לייעל את אופן ניצולן ולמזער את הכרייה הפוגענית.
החוקרים בחנו 61 מתכות הנמצאות בשימוש מסחרי, ומצאו כי משך החיים של רובן, החל מהכרייה ועד יציאתן משימוש, קטן מעשור. הארכת חיי המתכות תפחית את הצורך בכרייה.
מתכות בעלות שימושים טכנולוגיים ייחודיים אובדות בעיקר בשלב הכרייה, אך 84 אחוזים מכלל איבוד המתכות מתרחש בסוף חייהן, בשל חוסר מיחזור. לכך אחראים היעדר איסוף ומיון ראויים, כמו גם קושי כלכלי וטכנולוגי להפיק ולמחזר מתכות ממוצרים מורכבים. כלומר, כדי לצמצם את בזבוז המתכות יש לפעול לאורך כל שלבי החיים שלהן. לכתבה באתר.
84 אחוזים מכלל איבוד המתכות מתרחש בסוף חייהן, בשל חוסר מיחזור. מכוניות חלודות במגרש גרוטאות | Dmytro Stoliarenko, Shutterstock
ד"ר יובל רוזנברגהמוטציות השקטות שלפני הסערה
במשך שנים התגבשה בקרב מדענים המחשבה ששינויים גנטיים (מוטציות) שלא משפיעים על מבנה החלבון שמיוצר מהגֵן הם ניטרליים וחסרי השפעה. לכן התייחסו אליהם כאל מוטציות "שקטות". אך מחקר חדש מראה כי רובן דווקא מזיקות מאוד.
במחקר הנדסו למעלה מ-8,000 זנים שונים של שמרים, שכל אחד מהם נשא מוטציה אחת באחד מ-21 גֵנים. לאחר מכן מדדו את מידת ההתאמה של כל זן מוטנטי לסביבתו ואת קצב התרבותו לעומת הזן המקורי. התברר כי יותר משלושה רבעים מהמוטציות השקטות פגעו באופן משמעותי בכושר ההישרדות של השמרים, לעומת 1.3 אחוז שהועילו להם. הם גם ראו שהמוטציות השקטות, בדומה למוטציות רגילות, עלולות לשנות את כמות החלבונים שהגֵן ייצר, ולכן להשפיע על תפקוד התא. לפיכך החוקרים קוראים למדענים שחוקרים מחלות תורשתיות להפסיק להתעלם מהמוטציות השקטות, שכן מתברר שגם להן יש השפעה ניכרת על תפקודם של יצורים חיים. לכתבה בהרחבה.
החוקרים קוראים למדענים שחוקרים מחלות תורשתיות להפסיק להתעלם מהמוטציות השקטות. אילוסטרציה של ריבוזום יוצר חלבון מתבנית של RNA | קרדיט: Phonlamai Photo, Shutterstock
ד"ר אילת זאוברמןמפגשים מהדור השלישי
מאיץ החלקיקים הענקי של המרכז האירופי למחקר גרעיני (CERN) מחדש את פעילותו אחרי שלוש שנים שבהן היה מושבת לצורך שדרוג. בהרצה השלישית, המתחילה בימים אלה, יגרום המאיץ להתנגשויות חלקיקים באנרגיות גבוהות עוד יותר ובאלומות ממוקדות יותר, שיניבו הרבה יותר מידע. גם הגלאים במאיץ עברו שיפורים ניכרים, וכך גם מערכות המחשב האוספות ומנתחות את כמויות המידע העצומות על התנגשויות החלקיקים. החוקרים מקווים כי המאיץ המשודרג יסייע לגלות חלקיקים חדשים למדע ובאמצעותם לספק הסבר לחידות לא פתורות, כמו שאלת קיומו של חומר אפל. גם הגדלת דיוק המדידות של תכונות של חלקיקים מוכרים עשוי לשפר את האופן שבו אנו מבינים את מבנה החומר והיקום. לידיעה המלאה.
החוקרים מקווים כי המאיץ המשודרג יסייע לגלות חלקיקים חדשים ולספק הסבר לחידות לא פתורות. גלאי "אטלס" במאיץ החלקיקים | צילום: CERN
איתי נבו"להוציא את העוקץ" מהעקיצות
עקיצות יתושות הן מטרד לא קטן, אך מעבר לגירוד המציק הן עלולות להדביק אותנו במחלות קשות, תכונה שהפכה את היתוש לבעל החיים הקטלני ביותר לאדם. מחקר חדש עשוי לקדם פיתוח חיסון שיכול לסייע בהדברת מחלות אלה על ידי התמקדות ברוק של היתושה במקום במחולל המחלה עצמו, כאשר מדובר בנגיף.
החוקרים ראו שבזמן שיתושת אדס מצרי מוצצת דם מעכבר היא מחדירה לעור רוק שיש בו בין השאר חומר בשם סיאלוקינין, אשר מגדיל את החדירות של כלי הדם באזור העקיצה. הנגיפים ברוק היתושה נעזרים בתכונה הזאת כדי להתפשט בגוף ולהתרבות בו. נמצא שמיני יתושים שאין להם סיאלוקינין ברוק, למשל אנופלס, מתקשים הרבה יותר להדביק בני אדם במחלות נגיפיות. החוקרים מקווים שפיתוח חיסון שמתמקד בו יקשה על הנגיפים להתפשט ולחולל מחלה מסכנת חיים. לכתבה בהרחבה.
חיסון שמתמקד ברוק של היתושה במקום במחולל המחלה עצמו. יתוש האדס המצרי Aedes aegypti | מקור: Torres Garcia, Shutterstock
הזנב שהוקרב לסנונית
פרפרים שמבנה הכנפיים האחוריות שלהם מזכיר זנב, עשויים להקריב אותו למקוריהן של ציפורים טורפות כדי להגן על חלקים חיוניים בגופם – בדומה לאופן שבו לטאות מקריבות את זנבן כדי לחמוק מטורפים. חוקרים מצרפת שאספו 138 פרפרי "זנב סנונית" בטבע גילו כי ל-47 אחוז מהם הייתה פגיעה באחד מזנבות הכנף או בשניהם.
בעקבות הממצא הם בדקו מה קורה לחיקויים מלאכותיים של פרפרים, שהצמידו להם כנפיים אמיתיות והכניסו אותם לכלוב עם ציפורים. ב-73 אחוז מהתקיפות, הציפורים פגעו בזנב הכנפיים של הפרפרים. כשבחנו את מידת הכוח הדרושה כדי לתלוש חלקים מכנף הפרפר, התברר כי החלק האחורי עם הזנב נתלש בקלות רבה במיוחד. "אתה שורד, מצליח לברוח מהטורף שלך, אך ייתכן שתשלם על זה מחיר ותעוף לאט יותר בהמשך", משערת אריאן שוטאר (Chotard) המחברת הראשית של המאמר. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).
פרפרים עם "זנב" עשויים להקריב אותו למקוריהן של ציפורים טורפות. פרפר זנב הסנונית | Dirk Wiersma, Science Photo Library
מאי שדה