המחקרים החדשים ביותר:
מהנשמדע 29/1/22

מה חדש?

• אוקיינוסים לוהטים
• עשרות מיליוני קיני דגים מתחת לקרח
• אנטיביוטיקה מכל הלב
• התעמלות נגד זיקנה?
• האנטנות הזעירות שעוקבות אחרי תנועות של חלבונים 

בפעם השישית ברציפות - תכולת החום באוקיינוסים שברה בשנת 2021 שיא נוסף מאז החלו המדידות בשנת 1958, כך עולה ממחקר שניתח שני בסיסי נתונים עצמאיים מסין ומארצות הברית. על פי המחקר, אנרגיית החום שנספגה באוקיינוסים במהלך השנה החולפת הייתה גבוהה פי 1.07 מהכמות שנספגה בשנת 2020, עלייה של 14 זטא-ג'ולים (14,000,000,000,000,000,000,000 ג'ול). עלייה זו בכמות האנרגיה שנספגת באוקיינוסים שקולה לעוצמתן של שבע פצצות גרעין מהסוג שהוטל על הירושימה, שמוטלות מדי שנייה, לאורך שנה שלמה.

השיא החדש מפתיע בהתחשב בכך ששנת 2021 הייתה שנת לה-ניניה, אירוע אקלימי שמתאפיין בהתקררות של פני האוקיינוס השקט, ובאובדן חלק מהאנרגיה האצורה במימיו. העלייה בתכולת החום באוקיינוסים, הנובעת מההתחממות הגלובלית, מיוחסת להמשך העלייה בריכוז גזי החממה שנפלטים לאטמוספרה עקב פעילות האדם. לקריאה בהרחבה (באנגלית). 

בפעם השישית ברציפות - תכולת החום באוקיינוסים שברה בשנת 2021 שיא נוסף| somavarapu madhavi, Shutterstock

אור אליאסון

עשרות מיליוני קיני דגים מתחת לקרח

במהלך הפלגת מחקר שערך מכון אלפרד וגנר לחקר הקטבים והים בחודשים פברואר-מרץ 2021 התגלתה באנטארקטיקה מושבת רבייה ענקית ובה כ-60 מיליון קינים של דגי קרח (Neopagetopsis ionah).

בדומה לציפורים, גם דגים מסוימים בונים קינים ושומרים בהם על הביצים שלהם. החוקרים תיעדו בעזרת רכב נשלט מרחוק מושבת רבייה עצומה של דגי קרח המתפרסת על פני כ-240 קמ"ר. המושבה, שהתגלתה בעומק של כ-500 מטר מתחת  לפני המים בים ודל (Weddell) שליד אנטארקטיקה היא הגדולה ביותר מסוגה שתועדה עד כה. היא נמצאת מתחת לזרם של מים חמים העולה מקרקעית האוקיינוס אל מדף היבשת התת-ימי ומספק סביבה עשירה בחומרי מזון, שהטמפרטורה בה נוחה לדגירה. תיעוד של תנועת כלבי ים הראה שגם הם מסתובבים באותו אזור וכנראה ניזונים מדגי הקרח. הממצאים מדגישים את הצורך בהקמת שמורה ימית נרחבת שתגן על המערכת האקולוגית הייחודית הזאת ועוד רבות אחרות הנמצאות באוקיינוס הדרומי. למאמר המקורי (באנגלית).

שני דגי קרח בקרבת קן בים ודל באנטארקטיקה | תמונה מתוך המאמר Purser et al

אורי ברמן

אנטיביוטיקה מכל הלב

כולנו חווינו בוודאי דלקת גרון בילדותנו. הגורם לרבות מהדלקות הללו הוא חיידקי סטרפטוקוקוס שמתיישבים בדרכי האוויר העליונות. בהיעדר טיפול מתאים עלול להתפתח כעבור שבועיים-שלושה סיבוך מאוחר ובלתי ניתן לריפוי: מחלה דלקתית רב-מערכתית המכונה קדחת השיגרון. זו מחלה שנגרמת בגלל תגובה חיסונית חזקה שפוגעת לא רק בחיידקים אלא גם במפרקים, בעור ובלב. במדינות עניות, מחלת הלב השגרונית היא תופעה נפוצה למדי אצל בוגרים צעירים, יותר מכל מחלת לב אחרת, והתמותה ממנה גבוהה. במחקר קליני שפורסם לאחרונה, נבדק טיפול אנטיביוטי במשך שנתיים אצל ילדים שנמצאו אצלם סימנים למחלה. נמצא כי בקרב מקבלי הטיפול שיעור ההחמרה היה נמוך פי עשרה. הניסוי מלמד כי טיפול אנטיביוטי מונע בזמן שהמחלה עדיין סמויה יכול לעכב את ההידרדרות במצב החולים. למרות הממצאים המעודדים, יש לציין שהטיפול רק עיכב את התקדמות המחלה ולא הביא לשיפור במצב החולים או לריפוי, וכי טיפול כזה לא מספיק נגיש במדינות מתפתחות שבהן הבעיה נפוצה יותר. לכתבה המלאה באתר.

הניסוי מלמד כי טיפול אנטיביוטי מונע בזמן שהמחלה עדיין סמויה יכול לעכב את ההידרדרות במצב החולים| Valeriya Anufriyeva,Shutterstock

ד"ר ארז גרטי

התעמלות נגד זיקנה?

ידוע שפעילות גופנית טובה לבריאות. היא תורמת לחיזוק השרירים והעצמות, להרגשה טובה ביומיום ואף לשיפור התפקוד המוחי. מחקר חדש שנעשה על עכברים מראה כעת שפעילות גופנית בגיל מבוגר משפיעה גם על תהליך ההזדקנות. 

חוקרים מארה"ב נתנו לקבוצה של עכברים זקנים לרוץ בתוך גלגל מחובר למשקולת, במטרה להגדיל את מסת השריר שלהם. כעבור חודשיים של אימונים בחנו החוקרים את תאי השריר של העכברים ומצאו שהם היו צעירים יותר בשמונה שבועות מבחינה ביולוגית מעכברים שלא התעמלו - כ-8 אחוזים מתוחלת החיים שלהם.

במהלך החיים מתרחשים בתאים שינויים אפיגנטיים - תוספות כימיות על גבי ה-DNA, שאינן משנות את הגֵנים עצמם אך משפיעות על הפעילות שלהם. מכיוון שהשינויים האלה מצטברים עם הגיל, הם מאפשרים לקבוע את גיל התאים. כך הצליחו החוקרים לגלות שהאימון הצעיר את תאי השריר הזקנים. המחקר מראה שלפעילות גופנים יש השפעה מולקולרית חיובית על הגיל הביולוגי, אך הוא מותיר לא מעט שאלות פתוחות: מה המנגנון שבו ההשפעה הזאת מתרחשת, האם אפשר לראות אותה בכל התאים של העכברים, והכי חשוב: האם היא מתרחשת גם בתאים של בני אדם? למחקר המלא (באנגלית).

אילוסטרציה של שינויים אפיגנטיים על גבי ה-DNA, קרדיט: EQUINOX GRAPHICS / SCIENCE PHOTO LIBRARY

אלכס אברוטין

האנטנות הזעירות שעוקבות אחרי תנועות של חלבונים 

ד"ר לביא ביגמן