שוחים נגד הזִרְמָה, תא מעשה ידי אדם, כשהירח מסתיר את השמש, המוח המורכב של הציפורים התפתח מוקדם משחשבנו ואבותיהם של הזוחלים המעופפים
מה חדש?
- שוחים נגד הזִרְמָה
- תא מעשה ידי אדם
- כשהירח מסתיר את השמש
- המוח המורכב של הציפורים התפתח מוקדם משחשבנו
- אבותיהם של הזוחלים המעופפים
שוחים נגד הזִרְמָה
רק תא זרע אחד יכול להפרות ביצית ולכן תאי הזרע "מתחרים" ביניהם על ההגעה אליה. אבל לעיתים משתלם לשתף פעולה – מחקר חדש מגלה כי למרות התחרות ביניהם, התקדמות בקבוצה מסייעת לתאי הזרע לשחות נגד כיוון הזרם. החוקרים הכניסו דגימה המכילה תאי זרע של פר אל תעלה צרה באורך 4 סנטימטרים. לתוך התעלה הזרימו במהירויות משתנות נוזל צמיגי שנועד לדמות את התנאים שאיתם מתמודדים תאי הזרע בתוך מערכת המין של הנקבה. החוקרים מצאו כי שחייה בדבוקות סייעה לתאי הזרע לשחות ישר מול כיוון הזרם, בעוד תאי זרע ששחו לבד נטו להתפזר לכיוונים שונים. המחקר עשוי לסייע בהבנת התנהגות תאי זרע בבני אדם, הדומים בגודלם לתאי זרע של פרים, ולסייע בפתרון בעיות פוריות. למאמר המלא (באנגלית).
תאי זרע של פר | מקור: S Phuyal, SS Suarez, C-K Tung
יפתח דיבוןתא מעשה ידי אדם
חוקרים הצליחו לבנות תאים חיים מלאכותיים במבחנה. בנייה של תא באופן מלאכותי היא אתגר לא פשוט, שמחייב לשלב אין-ספור רכיבים ביולוגיים למבנה ארגוני מורכב ובעל יכולת תפקודית גבוהה.
כדי ליצור את התא השתמשו החוקרים בטיפות נוזל זעירות של נוזל צמיג, שלתוכן ועל פניהן הכניסו חיידקים חיים - ואז הרגו אותם. כך הם יצרו תאים מלאכותיים המצופים קרום שמקורו בחיידקים ובתוכו נוזל תוך-תאי מחיידקים אחרים, שופע חלבונים ומולקולות של חומר תורשתי שמכילות את ההוראות הדרושות לתפקוד התא.
החוקרים ראו כי הרכיבים החיידקיים פעלו בהצלחה בתוך התאים המלאכותיים. בתאים התפתחו מבנה דמוי גרעין ורשת דמוית שלד תאי והתרחשו בהם תהליכים חיוניים לחיים, כמו אגירת אנרגיה וייצור חלבונים. בתוך זמן לא רב התא אף קיבל צורה דמוית אמבה. המחקר מקדם אותנו שלב נוסף לעבר יצירה מלאכותית של חיים. לכתבה באתר.
אחד התאים במחקר, מראה מבנה דמוי-גרעין וצורה של אמבה | מקור: Professor Stephen Mann and Dr Can Xu
ד"ר אילת זאוברמןכשהירח מסתיר את השמש
ב-25 באוקטובר נראה ליקוי חמה חלקי בשמי ישראל. במהלך הליקוי הירח עובר בין כדור הארץ לשמש ומסתיר מאיתנו חלק מהאור המגיע ממנה. בשיא הליקוי, בשעה 14:11 שעון ישראל, הסתיר הירח כ-30 אחוז מדסקת השמש. כדי לצפות בליקוי מותר להתבונן בשמש רק עם אמצעים תקניים – צפייה בשמש בעיניים חשופות, עם משקפי שמש או עם אמצעים מאולתרים – מסוכנת מאוד ועלולה לגרום נזק בלתי הפיך לראייה. אפשר לצפות בליקוי באמצעות מצלמת חריר (כמו בתמונה) – לוח קרטון מנוקב שיוצר הקרנה של תמונת השמש על משטח אחר. הנחיות לצפייה כזו וכן קישורים לשידורים חיים של הליקוי מרחבי העולם אפשר למצוא בכתבה באתר.
מצלמת חריר | צילום: אבי סאייג
איתי נבוהמוח המורכב של הציפורים התפתח מוקדם משחשבנו
מאובנים הם לרוב המידע היחיד שיש בידינו על מינים שנכחדו, והם מלמדים אותנו על האנטומיה שלהם וגם על אורחות חייהם. כעת חשפו חוקרים גולגולת של ציפור קדומה, שהשתמרה במבנה התלת ממדי שלה כמעט ללא עיוותים. הגולגולת, שרוחבה כ-1 ס"מ, נמצאה בדרום-מזרח ברזיל ומתוארכת לכ-80 מיליון שנה לפני זמננו. היא שייכת לקבוצת ציפורים שנכחדה, והתפצלה מקבוצת הציפורים המודרניות לפני כ-140 מיליון שנים.
מהמבנה התלת ממדי של גולגולת מאובנת אפשר להסיק על מבנה המוח, הקשר עם חוט השדרה וגם על מבנים כמו האוזן הפנימית. באמצעות תוכנה ששחזרה את המבנה המוחי, החוקרים הסיקו שלציפורים אלה היה מוח מכופף, בצורת האות "כ", כמו לציפורים מודרניות. לציפורים קדומות יותר, לעומת זאת, היה מוח ישר. המבנה המכופף מאפשר לדחוס יותר תאי עצב בנפח קטן. בנוסף נמצאה בגולגולת אוזן פנימית גדולה, שייתכן שקשורה ליכולות התמרון בתעופה, ונראית גם היא אצל ציפורים מודרניות. הממצאים מראים שהמוח הצפוף והיעיל של הציפורים התפתח מוקדם בהרבה משחשבנו. למחקר (באנגלית).
מראה משוער של הציפור הקדומה | איור: Stephanie Abramowicz
סהר צדקהאבותיהם של הזוחלים המעופפים
הפטרוזאורים, (Pterosaurs) בעלי החוליות הראשונים בעלי כושר תעופה, היו זוחלים קדומים עם כנפי עור שחיו בין 220 מיליון ל-66 מיליון שנה לפני זמננו. במשך זמן רב היה ידוע מעט מאוד על ההתפתחות האבולוציונית שלהם, וחוקרים העריכו שאבותיהם היו שוכני עצים, שקפצו או דאו בין הענפים. ניתוח חדש של מאובנים שנמצאו בסקוטלנד בתחילת המאה ה-20 מצביע על מוצא שונה.
חוקרים מסקוטלנד סרקו ב-CT את המאובנים של זוחלים קדומים בשם סקלרמוכלוס ( _Scleromochlus_ ), לקבלת הדמיה מדויקת של מבנה גופם. ניתוח מעמיק הראה שהם קרובים לפטרוזאורים, וגם לקרובי משפחתם שלא ידעו לעוף. במאמר בכתב העת Nature דיווחו החוקרים כי השחזור העלה שרגליו הקדמיות של הסקרמוכלוס היו קצרות, והוא היה מותאם לריצה על רגליו האחוריות, לא לטיפוס או לקפיצה. "השימוש של הגפיים הקדמיים לפעולות אחרות יכול להיות קשור לאבולוציה של הרגלים חדשים, ביניהם גם תעופה פעילה כמו במקרה של הפטרוזאורים" הסביר חוקר המאובנים מרטין אזקורה (Ezcurra) שלא השתתף במחקר, בריאיון לניו-יורק טיימס. למחקר (באנגלית).
איור של הזוחל הקדום סקלרמוכולוס | איור: Gabriel Ugeuetto
מאי שדה