המחקרים החדשים ביותר:
מהנשמדע 2/7/2022

מה חדש?

• טיפול שמצעיר את העור

• שמונה דרכים לאריכות ימים

• הפטריות שמשקות צמחים

• בדידות מסוכנת למוח

• איים לא בודדים

טיפול שמצעיר את העור

השתלת עור מאדם מבוגר בעכבר צעיר משפרת את מצב השתל ומצעירה אותו. כך עולה ממחקר של מדענים מהפקולטה לרפואה של הטכניון ומהמרכז הרפואי רמב"ם. החוקרים, בהובלת עמוס גילהר וראלף פאוס, מצאו כי הגורם להצערה הוא החלבון VEGF שאחראי להצמחת כלי דם. עם זאת, שימוש ב-VEGF כטיפול עלול להיות מסוכן, משום שהחלבון הזה אחראי גם להצמחת כלי הדם המזינים גידולים סרטניים. "אנחנו לא רוצים לגרום לפעילות יתר מוגזמת של התרבות כלי הדם, אלא לעשות את זה בצורה מאוד מבוקרת, מקומית, על ידי הפעלה של אחד מהגנים שזיהינו", הדגיש גילהר והוסיף, "למחקר יש השלכות מעבר לעור. יש מולקולות וגורמי גדילה שיכולים לעשות היפוך של רקמות מסוימות, של איברים מסוימים, וצריך לחשוב עליו גם בהקשר של איברים פנימיים".  לכתבה המלאה באתר.

השתלת עור מאדם מבוגר בעכבר צעיר מצעירה אותו - והגורם הוא החלבון VEGF שאחראי להצמחת כלי דם. אילוסטרציה של הקולטן ל-VEGF | תמונה: Juan Gaertner, Science Photo Library

מעיין אילון-אשכנזי

אף פעם לא מאוחר מדי לאמץ הרגלי חיים בריאים שיאריכו את חיינו בכמה שנים. מחקר חדש עקב במשך עשרים שנה אחרי נשים וגברים מיפן בגילים 80-40 וניתח איך התנהגויות חיוביות הקשורות לבריאות, מגיל העמידה ואילך, התבטאו בתוחלת חייהם.

החוקרים מצאו כי מי שסיגל לעצמו חמישה הרגלים בריאים לפחות מתוך שמונה, הכוללים צריכת דגים, חלב ופירות, פעילות גופנית סדירה, מדד מסת גוף תקין (BMI), שנת לילה טובה והימנעות מעישון ומצריכת אלכוהול מופרזת, יכול להאריך חיים. אנשים בגיל העמידה שאימצו 8-7 מהקריטריונים הוסיפו שש שנים לתוחלת החיים שלהם. התרומה ניכרה אפילו בגיל מבוגר מאוד: גברים בני 80 הוסיפו לחייהם ארבע שנים בממוצע ונשים זכו לשנתיים נוספות. גם אנשים שסובלים מבריאות לקויה וממחלה כרונית חמורה אחת או יותר חיו יותר אם ניהלו אורח חיים בריא. לכתבה המלאה.

אנשים בגיל העמידה שאימצו 8-7 מהקריטריונים הוסיפו שש שנים לתוחלת החיים שלהם. זוג מבוגר רוכב על אופניים | ציור: ProStockStudio, Shutterstock

ד"ר אילת זאוברמן

הפטריות שמשקות צמחים

פטריות מיקרוסקופיות מסוימות חיות באדמה ומקיימות יחסי גומלין עם הצמחים דרך השורשים: הן מקבלות מהצמח סוכרים ומספקות לו חומרי מזון (נוטריינטים) מהקרקע, ולאחרונה התברר שגם מים. מחקר חדש מצא איך הפטרייה מעבירה מים אל השורשים של צמח שיבולת שועל. חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה סימנו מולקולות מים, עקבו אחריהן מהפטרייה אל הצמח וגילו שהפטריות מעבירות את המים לשורשים דרך האוויר במרווח שביניהם. הם מצאו כי שליש מהמים שצמח שיבולת השועל צורך מגיעים בדרך הזאת. בהשוואה בין צמחים שגדלו בצוותא עם פטריות בקרקע לצמחים שגדלו בלי פטריות, החוקרים קבעו כי הפטרייה אכן מגדילה את אספקת המים לצמח, וכי העברת המים יעילה בעיקר באזורים יבשים. לדברי החוקרים, הבנת המנגנונים שבאמצעותם צמחים מתמודדים עם יובש עשויה לסייע לנו בהתמודדות עם תקופות בצורת. למאמר המלא (באנגלית).

הפטריות מעבירות את המים לשורשים דרך האוויר במרווח שביניהם. שורשי צמחים שמקיימים יחסי גומלין עם פטריות, בצלחת פטרי | MASSIMO BREGA / EURELIOS / SCIENCE PHOTO LIBRARY

מאי שדה

בדידות מסוכנת למוח

מהכיתה הרועשת לשוק ההומה, בני האדם נוטים להתקבץ יחד. בהיותנו חיה חברתית, אין פלא שמגעים חברתיים משפיעים על התפתחות המוח בגיל צעיר, ושרובנו נמשכים לחברת אחרים וחשים בחסרונה, כפי שחווינו בבידודים הביתיים בראשית מגפת הקורונה.

מעבר לאי-הנעימות, איך הבידוד משפיע המוח? חוקרים מסין ומבריטניה בדקו את מוחותיהם של אנשים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם, ובחנו במקביל את המעטפת החברתית של כל נבדק ואת רמת בדידותו. כעבור כעשר שנים חזרו על אותה בדיקה מוחית. החוקרים מצאו כי לאנשים שחיים בבדידות היה פחות חומר אפור, המכיל את תאי העצב, בכמה אזורים חשובים במוח, בהם ההיפוקמפוס החשוב לזיכרון. בהתאמה נמצא כי הכישורים הקוגנטיביים שלהם היו נמוכים יותר. כמו כן, הממצאים מעלים כי לסובלים מבדידות יש סיכוי גבוה יותר לפתח מחלות קיהיון (דמנציה).

נהוג לקשר בין בריאות המוח בגיל המבוגר לפעילות ספורטיבית ולתזונה נכונה, אך נראה כי עלינו להביא בחשבון גם את מצבו החברתי של האדם, שעשויה להיות לו השפעה חשובה על בריאותו. למאמר המלא (באנגלית).

לאנשים שחיים בבדידות היה פחות חומר אפורבכמה אזורים חשובים במוח. אנשים מדברים | ציור: KatePilko, Shutterstock

טל פישר

איים לא בודדים

עד כה סברנו שמעבר טבעי של בעלי חיים בין יבשות ואיים הוא תהליך איטי ונדיר. מחקר שמתבסס על ניתוח גנטי של אצות קֶלְפּ (Durvillaea antarctica) שנמצאו בחופי איי ג'ורג'יה הדרומית, אנטארקטיקה, ניו זילנד וטסמניה, מצא כי מעבר של האצות הענקיות בין יבשות ואיים באמצעות זרמי הים אינו תופעה נדירה. ניתוח דגימות שנאספו משנת 1950 עד 2018, העלה כי אצות קלפ צולחות מרחקים של אלפי קילומטרים. האצות שהגיעו יכלו עדיין להתרבות אחרי המסע, ועל גביהן אף מצאו סרטנים ועוד בעלי חיים זעירים שגם הם יכלו לרדת ביעד החדש וליישב אותו.

מעבר מהיר של בעלי חיים חשוב במיוחד בתקופה של תמורות מהירות בסביבה, כמו שינויי האקלים שמתרחשים בימינו. נדידה על גבי אצות קלפ עשויה לסייע לבעלי חיים מסוימים לשרוד באזורי מחיה חדשים, גם אם הישנים כבר לא יהיו קיימים או שלא יתאימו להם עוד. למאמר המקורי (באנגלית).

נדידה על גבי אצות קלפ עשויה לסייע לבעלי חיים מסוימים לשרוד באזורי מחיה חדשים. אצות קלפ בניו-זילנד | Victor Suarez Naranjo, Shutterstock

אורי ברמן