נמלים מגדילות ראש? פריצת דרך ישראלית, השירה המקררת של הציפורים לביציהן וגם פלנטות הולכות לפעמים לאיבוד - המחקרים שעשו את השבוע
מה חדש?
- איך נמלים מגדילות ראש?
- פריצת דרך ישראלית
- השירה המקררת של הציפורים לביציהן
- גם פלנטות הולכות לפעמים לאיבוד
איך נמלים מגדילות ראש?
אצל רוב מיני הנמלים, מותה של המלכה הוא גם קיצו של הקן כולו: היא היחידה שמסוגלת להתרבות, ופועלות אינן יכולות להפוך למלכות. אך הנמלים הקופצות ההודיות הן אחרות – אצלן רגע מותה של המלכה הוא יריית הפתיחה לקרבות ירושה קשים ביותר. בקן נפתח מעין "מועדון קרב" של כל הנמלים הפועלות, שבסופו פועלות בודדות יועלו בדרגה ויתפסו את מקומה של המלכה המקורית. מרגע שנבחרו, הנמלים המלכותיות יעברו סדרה של שינויים קיצוניים שבמסגרתם מבנה מוחן ישתנה ויגדל באופן משמעותי.
קבוצת חוקרים מארה"ב גילתה חלבון יחיד שמשמש מעין "מפסק ראשי" לקבוצות גדולות של גֵנים, כך ששינוי בו מוביל בסופו של דבר לשינוי רחב ההיקף המתחולל במוחן של הנמלים. החוקרים ציינו שהבנת השינוי המתרחש במוחם של בעלי חיים פשוטים כמו נמלים עשויה לרמז על המנגנון שבו שינויים משמעותיים מתרחשים במוח האנושי, למשל בגיל ההתבגרות. למחקר המלא (באנגלית)
Credit: Karl Glastad (Berger Lab)
ספיר חבושה-לאופרפריצת דרך ישראלית
מחקר ישראלי נבחר לאחת מעשר פריצות הדרך המדעיות של 2021 ברשימה היוקרתית של כתב העת Science. במחקר, שהוביל פרופ' יעקוב חנא ממכון ויצמן למדע, גידלו החוקרים עוברי עכבר ב"רחם מלאכותי" מחוץ לגוף האם, עד לגיל 11.5 יום, מתוך 20 ימי ההיריון של עכברה. זהו שלב התפתחותי שעד כה איש לא הצליח לשחזר מחוץ לרחם. החוקרים גידלו את העוברים במכלי זכוכית ובהם נוזל המכיל חומרי מזון, ומערכת אוורור הזרימה חמצן אל תוך הנוזל. כשהשוו את העוברים שגדלו במעבדה לעוברים באותו גיל שגדלו ברחם טבעי, לא נמצא כל הבדל ביניהם.
העבודה של חנא ועמיתיו מקרבת את החלום - הרחוק עדיין - של פיתוח רחם מלאכותי אמיתי, ומעבר לכך היא גם פותחת אפשרויות חדשות למחקר ולרפואה. בשלב ההתפתחותי הזה מתחילים להיווצר בגוף העובר האיברים והרקמות השונים, ובעזרת השיטה החדשה יוכלו חוקרים ללמוד מקרוב את התהליכים הללו, לבחון אותם ואף להתערב בהם ולהשפיע עליהם. לכתבה המלאה באתר.
עובר עכבר במיכל זכוכית, צף בנוזל שמספק לו חומרי מזון. באדיבות פרופ' חנא
איתי נבוהשירה המקררת של הציפורים לביציהן
ציפורי הזברה פינק, Taeniopygia guttata. החיות באזורי המדבר באוסטרליה מצאו דרך לעזור לצאצאיהן להתמודד עם תקופות חמות במיוחד. כאשר הטמפרטורות עולות מעל רמה מסוימת, ההורים משמיעים קריאות מיוחדות לגוזלים בעודם בביצה, ואלו מעוררות שינויים בתוך תאי גופם. השינויים מתרחשים במיטוכונדריה, אברונים שאחראיים לייצור האנרגיה בתא, ומובילים להקטנת פליטת החום מהתאים. החוקרים הדגירו ביצים בטמפרטורה מבוקרת, כשלחלקן השמיעו את "קריאות החום" של ההורים ולאחרות – קריאות אחרות. כשבקעו הגוזלים, מדדו את רמת פעילות המיטוכונדריה בתאיהם וגילו כי הגוזלים ששמעו בביצה את "קריאות החום" מייצרים פחות חום. כך "מתוכנת" הגוזל שבקע להתחמם פחות בסביבה המדברית הלוהטת.
ידועים מינים אחרים של ציפורים שפעילות המיטוכנדריה של הגוזלים שלהם משתנה בתגובה לטמפרטורה גבוהה, אך אצל ציפורי הזברה פינק די היה בקריאות אזהרה של ההורה כדי לחולל את השינוי. לכתבה המלאה באתר.
ציפורי זברה פינק על ענף, מרכז אוסטרליה | Chris Ison, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרגם פלנטות הולכות לפעמים לאיבוד
אלפי כוכבי לכת התגלו בשנים האחרונות מחוץ למערכת השמש שלנו, וכולם סובבים סביב שמשות גדולות ובהירות. אבל יש כוכבי לכת שמאבדים את השמש שלהם ומשוטטים ביקום לבדם. מחקר בינלאומי גילה עוד 70 כוכבי לכת כאלה, ממצא שכמעט מכפיל את מספרם של כוכבי הלכת הסוררים (Rogue Planets) המוכרים למדע. כוכבי לכת אינם פולטים אור אלא רק מחזירים את אור השמש שלהם, לכן אי אפשר לזהות בטלסקופ רגיל כוכב לכת בלי שמש. אבל כוכבי לכת צעירים פולטים מספיק חום כדי לזהותם בטלסקופ תת-אדום, וחלקם אף זוהרים מספיק כדי להיראות במצלמות רגישות במיוחד, מה שאפשר לחוקרים לגלותם באמצעות השוואה של סריקות שמיים באור נראה ותת-אדום שנעשו במשך 20 שנה בכמה ממצפי הכוכבים בצ'ילה. חוקרים משערים כי לפחות חלק מכוכבי הלכת האלה נוצרו כאשר החומר סביבם לא הספיק להיווצרות של כוכב רגיל, והם מקווים כי הממצאים החדשים יסייעו לבדוק את התיאוריה ולהבין טוב יותר עד כמה נפוצה התופעה ומה צופן העתיד לכוכבי לכת כאלה. הודעה לעיתונות (באנגלית).
ד"ר דוד פולישוק