ועידת האקלים: הפיצויים על סדר היום, הריח של הפרקינסון, השריפה החלקית שמחממת את העולם, ארטמיס בדרך לירח וחוטי משי בעלי חוזק-על

מה חדש?

  • ועידת האקלים: הפיצויים על סדר היום

  • הריח של הפרקינסון

  • השריפה החלקית שמחממת את העולם

  • ארטמיס בדרך לירח

  • חוטי משי בעלי חוזק-על

ועידת האקלים: הפיצויים על סדר היום

נושא הפיצוי על הנזקים שגורמת התחממות כדור הארץ נכנס לסדר היום הרשמי של ועידת האקלים בפעם הראשונה. התנגדותן של כמה ממדינות המערב עיכבה את תחילת הדיונים. נציג מצרים בנשיאות הוועידה וואל אבולמגד (Aboulmagd), אמר לעיתונאים שהמשא ומתן בנושא זה מתקדם היטב: "אף אחד לא חולק על הצורך בכך, ועל הדחיפות".

נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, הצהיר בנאומו בוועידה ביום שישי על מחויבותה של ארצו למאבק במשבר האקלים. "אנחנו צריכים להאיץ את הצעדים כדי להשיג את המטרה שלנו, אבל כל מדינות העולם צריכות להצטרף", אמר. הוא הזכיר את הנזקים שהמשבר כבר גורם, במיוחד במדינות עניות, אך לא התייחס ישירות לפיצויים שהן דורשות. מחוץ לאולם קראו מפגינים לנשיא  "שלם על הנזקים!". 

חלק מהנציגים חוששים כי העיסוק הנרחב בנושא הפיצויים יבוא על חשבון מאמצים לבלימת ההתחממות. אבולמגד הדגיש כי הוועידה מחויבת גם למאמצים אלו: "אנחנו לא יכולים, כאנושות, להרשות לעצמנו לא להתקדם מהר יותר לבלימת השינוי". לעדכונים שוטפים על ועידת האקלים.

 "פיצויים על אובדן חיים ומשפחה": שלטים בהפגנה בוועידת האקלים | צילום: יונת אשחר
"פיצויים על אובדן חיים ומשפחה": שלטים בהפגנה בוועידת האקלים | צילום: יונת אשחר

הריח של הפרקינסון

לג'וי מילן יש חוש ריח מפותח במיוחד, שמאפשר לה לזהות חולי פרקינסון על פי ריח עורם. יתר על כן, היא מזהה לא פעם חולים זמן רב לפני שאובחנו בכלים הקיימים.

מחלת פרקינסון היא מחלה ניוונית של המוח שמתבטאת בקשיים בתנועה ומאובחנת בדרך כלל רק בשלב מתקדם, אחרי שכבר הופיעו תסמינים. יכולתה של מילן אפשרה לחוקרים לגלות כי חולי פרקינסון מתאפיינים בייצור מוגבר של שומנים מסוימים על פני העור, שמעניקים להם ריח אופייני. על סמך זה הם פיתחו מכשיר שמסוגל לזהות בתוך שלוש דקות בלבד תרכובות כימיות בדגימות שנלקחו במטוש מעורפם של הנבדקים. זיהוי תרכובות שייחודיות רק לחולי פרקינסון צפוי לאפשר אבחון פשוט, מוקדם, ומהיר למחלה ואולי אף יסייע בעתיד לפתח אמצעי אבחון דומים גם למחלות נוספות, כמו סרטן ושחפת. לכתבה המלאה.

ג'וי מילן, "האישה שמריחה פרקינסון", והחוקר טילו קונת | מקור: Robin Morton, Centre for Regenerative Medicine, The University of Edinburgh (CC BY-ND)
הבחינה בריח שמאפשר לזהות את מחלת הפרקינסון. ג'וי מילן והחוקר טילו קונת | Robin Morton, Centre for Regenerative Medicine, The University of Edinburgh


השריפה החלקית שמחממת את העולם

מחקר חדש חשף כי שריפת גז מכוונת בשדות נפט וגז מביאה לפליטה של גז החממה מתאן בכמות גבוהה פי חמישה מכפי שהעריכו עד כה. מתאן הוא המרכיב העיקרי בגז הטבעי, והוא גז חממה חזק שאחראי לכשליש מעליית הטמפרטורה העולמית עד כה. המחקר מצטרף לשורת ממצאים שמעידים כי דליפות המתאן מתעשיית הדלקים גבוהות בהרבה משחשבנו.

החוקרים מדדו ממטוס את פליטות הגזים של לפידי בעירה בארצות הברית ומצאו כי הם פולטים לאוויר כתשעה אחוזים מכלל המתאן שמוזרם אליהם: מחציתם מתאן שלא נשרף כראוי בלפידים והיתר דלף מלפידים כבויים. בצד האופטימי, החוקרים סבורים שיהיה קל למדי לצמצם את הפליטות הללו. לכתבה באתר.


ארטמיס בדרך לירח

אחרי כמעט שלושה חודשים של דחיות שיגרה סוכנות החלל האמריקאית בהצלחה את משימת ארטמיס 1, טיסת המבחן הראשונה של התוכנית שעתידה להנחית בני אדם על הירח בשנים הבאות. גם הבוקר נעצרה הספירה לאחור עקב תקלה, הפעם בקליטת אות מכ"מ, אך לאחר עיכוב שוגר טיל ה-SLS לטיסת הבכורה שלו, ועליו חללית אוריון לא מאוישת. החללית אמורה לחלוף בעוד ארבעה ימים סמוך לירח, ואז להיכנס למסלול רחב מאוד סביבו. במהלך המשימה תבחן נאס"א את תפקוד החללית ומערכותיה, לצד ניסויים רבים, בהם בחינת התפקוד של אפוד שאמור להגן על אסטרונאוטים מקרינה חזקה, פיתוח של חברת StemRad הישראלית. החללית אמורה לחזור לכדור הארץ ב-11 בדצמבר לאחר מסע של 26 ימים ויותר משני מיליון קילומטרים, ולבחון בכניסה לאטמוספרה את מגן החום ואת מערכת המצנחים. אם הכל יעבור בשלום, מתכננת נאס"א טיסה מאוישת סביב הירח בעוד כשנתיים, ונחיתת בני אדם עליו במשימה הבאה. לכתבה באתר.

שיגור משימת ארטמיס 1 | צילום: NASA/Bill Ingalls
הצעד הראשון בדרך להנחית שוב בני אדם על הירח. שיגור משימת ארטמיס 1 | צילום: NASA/Bill Ingalls

חוטי משי בעלי חוזק-על

מחקר חדש מצא דרך לשפר חוטים מפקעות של טוואי המשי ("תולעת משי") כך שיהיו קשיחים וחזקים אפילו יותר מהמשי הטבעי החזק ביותר – קורי עכביש. בתהליך הפקה רגיל של סיבי משי מרתיחים את הפקעות בתוך מים, והחימום מפרק את השכבה החיצונית המגינה על הפקעת, אך גם פוגע בחוזק הסיבים. בשיטה החדשה חיממו החוקרים בעדינות את הסיבים של טוואי המשי באמבט המכיל יוני מתכת, והצליחו להביא אותם לרמת חוזק שעולה על זו של המשי שיוצרים עכבישים לצורך טוויית הקורים שלהם. החוקרים משערים שננו-גבישים קטנים במיוחד בריכוז גבוה, שנוצרו בתוך הסיבים, הם שתרמו לחיזוק.

השיטה החדשה יכולה לפתוח פתח לייצור משי מלאכותי חזק בעלות נמוכה יחסית. אולי יהיה אפשר להשתמש בקורים החזקים לייצור תעשייתי של מוצרים כגון חוטי תפירה רפואיים, גידים מלאכותיים, חבלי טיפוס קלים ואפילו אפודי מגן. לקריאה בהרחבה (באנגלית). למאמר המלא (באנגלית).

פקעות של טוואי המשי | Berna Namoglu, Shutterstock
משי מלאכותי חזק בעלות נמוכה. פקעות של טוואי המשי | Berna Namoglu, Shutterstock

 

0 תגובות