המבט הכלבלבי של הזאב הטלוא, להשתיק את הכולסטרול, דורך על נחשים, חשמל זורם בכפות ידיך (המשותקות) והאבא של הפרסה
מה חדש?
- המבט הכלבלבי של הזאב הטלוא
- להשתיק את הכולסטרול
- דורך על נחשים
- חשמל זורם בכפות ידיך (המשותקות)
- האבא של הפרסה
המבט הכלבלבי של הזאב הטלוא
כולנו מכירים את "עיני הכלבלב" שמפנים אלינו חברינו-על-ארבע: החלק מעל העיניים מתרומם, ויוצר הבעה שממיסה את ליבנו. במחקר שהתפרסם לפני כמה שנים טענו החוקרים שהמבט הכלבי התפתח במיוחד בשבילנו, שכן לזאבים אין מבט כזה – והם אף חסרים את השריר שאחראי לו.
במחקר שהתפרסם לאחרונה, התברר שלזאבים טלואים (Lycaon pictus), חיות בר אפריקאיות מאותה משפחה של זאבים וכלבים, דווקא יש את השריר שמושך את הגבה מעלה, והוא מפותח ביותר. החוקרים משערים שהזאבים הטלואים, שהם חיות חברתיות מאוד שצדות יחדיו, משתמשים בהבעת "עיני הכלבלב" כחלק מהתקשורת בינם לבין עצמם. ייתכן, הם אומרים, שגם לזאבים היה את השריר הזה פעם, אך הם איבדו אותו.
עם זאת, אנחנו עדיין לא יודעים עד כמה הזאבים הטלואים באמת מראים את ההבעה הזו, ואיך הם מגיבים אליה – כך שיידרשו עוד מחקרים לפני שנדע כיצד היא משמשת אותם. למחקר (באנגלית). לכתבה על המחקר הקודם.
בעל שריר מפותח שמושך את הגבה מעלה. זאב טלוא | Richard Juilliart, Shutterstock
ד"ר יונת אשחרלהשתיק את הכולסטרול
מדענים פיתחו טיפול גני חד-פעמי שמאפשר להוריד את רמת ה-LDL – "הכולסטרול הרע" – בדמם של עכברים לתקופה ארוכה, בלי צורך בטיפול תרופתי קבוע. הטיפול מבוסס על אפיגנטיקה – מצב שבו חומר נקשר ל-DNA ומשנה את רמת הפעילות של גֵנים, בלי לשנות את רצף ה-DNA עצמו, ולכן יש פחות סכנה להיווצרות מוטציות מסוכנות.
החוקרים, מאוניברסיטת סן רפאל במילאנו, פיתחו חלבון שמעכב את ייצורו של החלבון PCSK9, המעודד פירוק של קולטן ל-LDL. הפגיעה גורמת לעלייה ברמות הקולטן, ולכן לסילוק יעיל יותר של ה-LDL מהדם. בטיפולים בעכברים רמות החלבון הזה נותרו נמוכות גם כעבור כמעט שנה, והחוקרים הראו שהשפעת הטיפול נשמרת גם אחרי שהתאים מתחלקים. כעת מבקשים החוקרים לבחון אם הטיפול יועיל גם לבני אדם, ולדבריהם אפשר להתאים אותו די בקלות גם להשתקה של גנים אחרים. לכתבה באתר.
הטיפול החד-פעמי הוריד את רמת ה-LDL בעכברים לתקופה ארוכה. משקעי כולסטרול (צהוב) חוסמים מעבר תאים אדומים בכלי דם | Lightspring, Shutterstock
ד"ר גל חיימוביץ'דורך על נחשים
הכשות נחשים הן בעיה חמורה ומסכנת חיים, במיוחד באזורים הטרופיים, אך המחקר עליהן דל ומתמקד ברובו בארס בלבד ובפיתוח נוגדנים נגדו. כעת מחקר יצירתי חדש בחן את ההכשה עצמה: מתי ואיך הנחש יכיש.
לצורך המחקר, הביולוג מיגל אלבס-נונס (Alves-Nunes) מברזיל דרך יותר מ-40 אלף פעמים על 116 נחשי גומצן יאררקה (Bothrops jararaca), שהוא אחד הנחשים הארסיים והקטלניים ביותר בדרום אמריקה. לשם כך הוא נעל נעלי עור גבוהות וקשיחות שהגנו על רגליו עד לגובה הברך ודרך קלות כשלושים פעמים על כל נחש. הוא ועמיתיו גילו שככל שהנחש קטן יותר כך גובר הסיכוי להכשה, שהנקבות יותר אגרסיביות מהזכרים ושהן מכישות בעיקר ביום. בנוסף נמצא שהסיכון להכשה גדל בימים חמים וכן ככל שהרגל הדורכת קרובה יותר לראש הנחש. החוקרים מקווים שהמחקר יעזור להציל חיי אדם, למשל על ידי זיהוי מקומות מועדים להכשות ואספקת מלאי של נסיובים נגד ארס למרפאות בקרבתם. למאמר (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).תמונה: 
דרך על אחד מהנחשים הארסיים והקטלניים ביותר בדרום אמריקה. נחש גומצן יאררקה מכיש את הנעל הקשיחה | מקור: João Miguel Alves-Nunes
מאי שדהחשמל זורם בכפות ידיך (המשותקות)
כשאנו רוצים להזיז איבר בגופנו, מוחנו שולח לשריר הרלוונטי הוראה דרך חוט השדרה. פגיעה בחוט השדרה עלולה לשבש את התקשורת בין המוח לשרירים, עד כדי שיתוק. אפשר לטפל בפגיעות כאלה בעזרת גירוי חשמלי שנעשה על ידי אלקטרודות המוצמדות לעור באזור הפגיעה – שיטה שהוכיחה את עצמה בעבר ומעודדת תקשורת בין תאי עצב.
במחקר חדש בחנו את בטיחותו ויעילותו של המכשיר ARCEX, המבוסס על השיטה הזאת. המכשיר נוסה על 60 נבדקים שתפקוד ידיהם נפגע עקב נזק לחוט השדרה, ונמצא בטוח לשימוש, ללא תופעות לוואי קשות. 43 מביניהם חוו שיפור בחוזק היד ובתפקודה. הטיפול גם שיפר את יכולת החישה של היד, הפחית את תנועות השריר הלא רצוניות והפחית את כאביהם של הנבדקים. התקווה היא שבעתיד ARCEX וטיפולים דומים אחרים ישיבו לנפגעי תאונות בחוט השדרה את השליטה בגופם. למחקר (באנגלית).
גירוי חשמלי בעזרת אלקטרודות עשוי לטפל בפגיעות בחוט השדרה. זרם חשמלי בין האצבעות בכף יד | James Steidl, Shutterstock
טל פישרהאבא של הפרסה
מאובן של יונק נכחד ממין שלא היה מוכר עד כה, וקיבל את השם Militocodon lydae, עשוי להתגלות כאב הקדמון של כל בעלי הפרסות. המין החדש, שדמה בגודלו לחולדה ושקל עד 450 גרם זוהה על פי שרידי גולגולת ולסת שאותרו בקולורדו. הוא חי לפני כ-65 מיליון שנה, קצת אחרי הכחדת הדינוזאורים.
בעזרת טכנולוגיות לשחזור המבנה התלת-ממדי של הגולגולת והשוואת צורת השיניים למאובנים אחרים ולבעלי חיים מודרניים, הצליחו החוקרים למקם את המין על עץ האבולוציה. הם מצאו שהוא ממלא חלל בידע שלנו על האבולוציה של היונקים המוקדמים, לאחר הכחדת הדינוזאורים. צורת השיניים שלו, שמאפשרת לקרוע ולרסק את המזון, במקום לטחון אותו, עשויה לרמוז שמדובר באחד האבות האבולוציוניים של האיילים, הפרות והחזירים. עד כה התגלו רק מאובנים בודדים של היונק הקדום, והחוקרים מקווים שגילוי שרידים נוספים והמשך המחקר יסייעו לאשש את הסברה. למחקר (באנגלית). לקריאה בהרחבה.
דמה בגודלו לחולדה. שחזור מראה היונק הנכחד Militocodon lydae | מקור: Denver Museum of Nature & Science
סהר צדקה