קרניים רדיואקטיביות למניעת ציד, כתובת הטוויטר של הספרדים הקדומים, אגרוף המחץ והמגן המשוריין של הסרטן והצמח שייצר לנו חלב אם

מה חדש?

  • קרניים רדיואקטיביות למניעת ציד
  • כתובת הטוויטר של הספרדים הקדומים
  • אגרוף המחץ והמגן המשוריין של הסרטן
  • הצמח שייצר לנו חלב אם 

קרניים רדיואקטיביות למניעת ציד

הקרנפים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה, ואחד האיומים המרכזיים עליהם הוא ציד בלתי חוקי. הקרנפים ניצודים עבור הקרניים שלהם, שמשמשות להכנת תכשירים של "רפואה" מסורתית במזרח אסיה. שיטות שנוסו בעבר לבלימת הציד, כולל כריתה של הקרניים ואפילו החדרת רעל לתוכן, לא הוכיחו את עצמן.

כעת יוצא לדרך פרויקט חדש בשם רייזוטופ. בשלב הראשון החדירו חוקרים מדרום אפריקה חומרים רדיואקטיביים לקרניים של עשרים קרנפים. הקרינה עצמה חלשה ולא מסכנת אותם, וגם לא את מי שצורכים "תרופה" עממית מאבקה של קרן טחונה. עם זאת היא מספיקה כדי להפעיל  גלאי רדיואקטיביות, כמו אלה שמותקנים במעברי גבול ובנמלי תעופה רבים, למניעת טרור והברחת נשק. כעת הם יכולים לעזור גם למנוע הברחה של קרני קרנפים.

אם השיטה תוכיח את עצמה, החוקרים מקווים להרחיב את הפרויקט גם לפילים, לפנגולינים ועוד. כדי להרתיע את הציידים לפני שיהרגו את הקרנפים, הם תלו שלטים על גדרות השמורה שבה מתנהל המיזם, וגם השיקו קמפיין באזור. לכתבה המלאה  באתר.


החוקרים החדירו חומרים רדיואקטיביים לקרניים של עשרים קרנפים. קרנף עם סימן רדיואקטיביות על הקרן שלו | Shutterstock, stockvit,  PeterD_SA

כתובת הטוויטר של הספרדים הקדומים

מה הסיכוי שתמצאו תגלית ארכיאולוגית נדירה במהלך שיטוט ברשת חברתית באינטרנט? זה מה שקרה לאחרונה לחוֹאַן פֶרֶר (Ferrer), מברצלונה, שבמהלך גלישה בטוויטר הגיע לפוסט שהציג תמונות מחפירה ארכיאולוגית בדרום ספרד. ביניהן הייתה תמונה של לוח צפחה המתוארך למאה החמישית לפני הספירה, שעליה ציורים של לוחמים.

פרר, מהנדס תוכנה שעוסק גם בחקר שפות עתיקות, שם לב שעל הלוח חרותות גם אותיות, שצוות החוקרים המקורי לא הבחין בהן. האותיות שייכות למערכת כתב קרובה מאוד לאלפבית הפיניקי, שממנו התפתח האלפבית של שפות רבות, ביניהן לטינית, יוונית וגם עברית. פרר יצר קשר עם הארכיאולוגים, ששלחו לו תמונות טובות יותר של הלוח והזמינו אותו להשתתף במחקר. ייתכן שבעזרת הממצא נוכל ללמוד עוד על מערכת הכתב שהייתה בשימוש בדרום מערב אירופה לפני התקופה הרומית, ועל התרבות הקדומה של חצי האי האיברי. לקריאה בהרחבה (באנגלית). 


פרר  שם לב שעל הלוח חרותות גם אותיות. לוח הצפחה שנמצא בחפירה הארכיאולוגית | E. RODRÍGUEZ/M. LUQUE/CSIC

אגרוף המחץ והמגן המשוריין של הסרטן

חסילון גמל שלמה, המוכר גם בשם סטוֹמָטוֹפּוֹד (Stomatopoda), ניחן בכוחות של גיבור-על. אחד מזוגות הזרועות הקדמיות שלו יכול להנחית אגרוף חזק במיוחד, עם תאוצה של קליע אקדח, המסוגל לרסק את טרפו. מרוב מהירות, המכה שלו יוצרת הדף חום במים שיכול להרוג דגים בקרבת המקום. המכה משמשת את הסטומטופוד לא רק לציד, אלא גם לתחרות על משאבים מול בני מינו. הסרטן מתגונן ממכת הזרוע העזה של יריבו בעזרת זנב משוריין שאותו הוא מפנה לעבר התוקף, כמו מגן של אביר. 

במחקר שהתפרסם לאחרונה נעזר חוקר במצלמה שמצלמת 30 אלף תמונות בשנייה כדי למדוד עד כמה הזנב מסייע לסרטן לפזר את הדף המכה במהלך קרב. נמצא שהסרטן מרים את זנבו מהקרקע וכך מאפשר לכל גופו לזוז בזמן ספיגת המכה. בעוד שהזנב לבדו יכול לפזר 69 אחוז מהדף המכה, כשהסרטן מניף את זנבו, כל גופו נע עם הזנב וכך הוא יכול לפזר כ-90 אחוז מהעוצמה.

בדומה לקפטן אמריקה, לחסילון גמל שלמה יש מכה רבת עוצמה, וגם מגן חזק עד כדי כך שהוא יכול להתמודד עם המכה של עצמו. למחקר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית). 


מכה רבת עוצמה, וגם מגן חזק מספיק בשביל להתמודד עמה. חסילון גמל שלמה | Samy Kassem, Shutterstock

הצמח שייצר לנו חלב אם 

חוקרים הנדסו גנטית את הצמח Nicotiana benthamiana, קרוב משפחה של צמח הטבק, כדי לייצר פחמימות דומות לאלה שמצויות בחלב אם.

בחלב אם יש כמאתיים סוגים של פחמימות קצרות בשם "אוליגו-סכרידים", שהן אחד הרכיבים המוצקים העיקריים בחלב. תינוקות יונקים אומנם אינם מסוגלים לעכל אותן – אך חיידקי המעיים שלהם ניזונים מהן, והן תורמות ליצירת סביבת מעיים בריאה.

נכון להיום הפחמימות הללו כמעט שאינן קיימות בתרכובות מזון לתינוקות הקיימות בשווקים, וגם כשנעשה בהן שימוש הוא מוגבל לסוג אחד או שניים שלהן. הסיבה היא שקשה מאוד לייצר אותן, וניסיונות לעשות זאת בעזרת חיידקים מהונדסים גנטית לא עלו יפה. החוקרים מקווים שהשימוש בצמחים יאפשר לייצר רבות מהפחמימות הללו, ולהפיק כמות רבה שלהן מהעלים. הוספה שלהן לתרכובות מזון תקנה להן יתרונות בריאותיים קרובים יותר לאלו של חלב אם. למאמר המלא (באנגלית). לקריאה בהרחבה (באנגלית).


החוקרים מקווים שהשימוש בצמחים יאפשר לייצר רבות מהפחמימות שנמצאות בחלב אם, ולהפיק כמות רבה שלהן מהעלים. עלי הצמח המהונדס במעבדה | Collin Barnum

0 תגובות