הוא חי בסביבה כמעט נטולת אור ונוטה "לרחף", אך אינו מוצץ דם וגם לא יודע לעוף. הדיונון הערפדי, שחי בקצב שלו בעומק האוקיינוסים, מגלה לנו פרטים חדשים על דרכי הרבייה במצולות הים.
כ-70 אחוזים משטח כדור הארץ מכוסים באוקיינוסים, שמשמשים בית גידול למאות אלפי מינים ימיים שידועים כיום למדע. הכמות הנכבדת הזאת היא רק כשליש ממספר המינים ששוכנים באמת במצולות הים לפי ההערכות הקיימות. אחת הסיבות לפערי המידע הללו היא הקושי שיש לנו לחקור במעמקי האוקיינוס, עקב מגבלותינו הפיזיות כשוכני יבשה.
לאחרונה גילו מדענים ימיים פרטים מחדשים על אופן הרבייה של יצור שחי רחוק מאוד מהעין האנושית – הדיונון הערפדי, שחי בעומק של 3,000-500 מטר ואורכו מגיע לכ-28 סנטימטרים. סביבת החיים של הדיונון הזה מאתגרת במיוחד – לעומקים האלה כמעט שלא חודר אור, הלחץ שם עצום ורמות החמצן נמוכות.
באופן שאינו הולם את שמו, הדיונון הערפדי אינו מוצץ דם וגם אינו בן אלמוות. שמו ניתן לו בהשראת צבעו האדום העז ומראהו שמזכיר במקצת ערפד עוטה גלימה. במציאות הוא ניזון בכלל מזואופלנקטון – קבוצה של אורגניזמים מיקרוסקופיים שמשייטים באוקיינוס.
הדיונון הערפדי, שמשתייך למחלקת הרכיכות המפותחת ביותר (צפלפודה), אינו ממהר לשום מקום. בשונה מדיונונים אחרים או מתמנונים, יותר צף במים מאשר שוחה, וכך מצמצם את השימוש שלו בחמצן ושומר עתודות אנרגיה. מדענים מדווחים שבנוסף הוא נבדל מהותית מקרובי משפחתו גם בדרך שבה הוא מתרבה.
בעוד שרוב מיני הדיונונים משריצים פעם אחת בחייהם השרצה גדולה מאוד, הדיונון הערפדי פועל אחרת, ונע בין מצב רבייה פעיל לרדום. קצב החיים האטי שלהם אינו מאפשר לדיונונים ערפדיים לבצע השרצה גדולה, לכן הם מחלקים את ההשרצה להרבה השרצות קטנות לאורך זמן רב, כדי שיוכלו בינתיים לחדש את האנרגיה שלהם.
מניתוח של כמה נקבות של דיונונים ערפדיים, גילה הנק יאן הובין מהמרכז לחקר ימי בעיר קיל שבגרמניה, שנקבת הדיונון משריצה כעשרת אלפים ביצים במהלך חייה. עם זאת, בכל השרצה בנפרד היא פולטת רק כמאה ביצים. הממצאים האלה מעידים שתוחלת החיים של הדיונון הערפדי ארוכה יותר מדיונוני מים מתוקים אחרים. הגילויים האלה מזכירים שוב כמה מעט אנו יודעים על החיים במעמקים, וכמה עוד נותר לנו לגלות.
סרטון על הדיונון הערפדי (באנגלית)
יעל גרופר
מאסטרנטית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
