מנתח איטלקי הציג תוכנית להשתיל ראש לאדם בתוך כשנתיים. מתנדב כבר יש, אבל גם הספקות עוד רבים.
"אנסה להשתיל ראש לאדם בתוך כשנתיים", הצהיר מנתח הראש האיטלקי סרג'יו קנאברו, ולפי הסימנים המקדימים נראה שיש סיכוי שהוא יצליח. התהליך המורכב יתחיל בקירור גופם של המושתל והתורם כדי להאט את קצב הפגיעה בתאים. לאחר מכן יופרדו הראשים באופן חלקי מהגוף. כלי הדם הגדולים יחוברו בעזרת צינורות קטנים, ואז ייחתכו עמודי השדרה בצורה נקייה. לבסוף יונח הראש המושתל על הגוף המקבל.
התהליך הדמיוני שתואר עד כה הוא כאב ראש קטן יחסית לשלב הבא – חיבור עמודי השדרה. כדי להשיג את החיבור הרצוי, קנאברו מתכנן להציף את האזור בחומר בשם פוליאתלין גליקול, שמעודד חיבור של תאים ומסייע בהליכים לתיקון עמוד השדרה. לבסוף יתפרו קאנאברו וצוותו – 150 רופאים ואחיות לפי התוכנית הנוכחית – את כלי הדם, והניתוח יסתיים.
תרשים אנטומי של הראש | לאונרדו דה וינצ'י
כבר בשלב הזה הזמן להשיק את כוסות השמפניה יהיה עדיין רחוק מאוד. המטופל יוכנס לתרדמת של חודש שבמהלכה הוא יקבל גירוי חשמלי לעמוד השדרה כדי לעודד היווצרות של תאי עצב חדשים. במקביל יקבל תרופות רבות כדי למנוע מהגוף לדחות את הראש המושתל – בעיה נפוצה גם בהשתלות של איברים פשוטים יותר.
מה יקרה אחרי חודש, כשהמטופל ייצא מהתרדמת? תלוי את מי שואלים. לפי קנאברו המטופל יוכל לדבר ולהזיז את פניו. אחרי כשנה של פיזיותרפיה המנתח סבור שהוא יוכל גם ללכת ויחזור לתפקד באופן מלא. מצד שני, רבים מתייחסים לתהליך בספקנות ומצביעים על נקודות כשל רבות שעלולות להיות בו. שתי העיקריות הן היכולת של שני עמודי שדרה שונים להתאחות לעמוד שדרה אחד מתפקד והסכנה שמערכת החיסון תדחה את השתל.
בינתיים אפשר ללמוד מההיסטוריה. השתלת הלב המוצלחת הראשונה נעשתה בשנת 1967 בדרום אפריקה. מכת חשמל קטנה גרמה ללב להתחיל לפעום, אבל הסוף לא היה שמח. הגוף דחה את השתל והמטופל נפטר כעבור 18 ימים. עשר שנים מאוחר יותר, למעלה מ-65 אחוז ממושתלי הלב כבר חיו יותר משנה מאז ההשתלה. ניסיון להשתלת ראש בבעלי חיים נעשה כבר בשנות ה-50 בברית המועצות, אך הכלב המושתל שרד ימים ספורים בלבד. מאז נעשו רק ניסיונות ספורים.
השתלת ראש עשויה לעורר שאלות אתיות רבות, שמתחילות כבר בשם שניתן להליך. הזהות שלנו מוכתבת על ידי המוח שלנו, כך שאם וכאשר המושתל יתעורר מהתרדמת האישיות שלו תהיה זאת של בעל הראש. נראה לפיכך ש"השתלת גוף" תהיה שם מתאים יותר. חשש נוסף הוא שבעתיד ההליך הזה יהפוך לפעולה קוסמטית. אם לא יוטלו הגבלות חוקיות על המנתחים, ייתכן עולם שבו אדם שירצה להיראות מושך יותר יוכל לבחור גוף חדש ואטרקטיבי מקטלוג.
"מי יתנדב להליך כזה?" התשובה היא שיש כבר מתנדב. ולרי ספירידונוב מרוסיה, שלקה במחלה קשה הפוגעת בשרירים, התנדב לניסוי. הוא הסביר שבעקבות מצבו הבריאותי אין לו מה להפסיד. אם הההליך אכן יצא אל הפועל אנו נראה אם ספירידונוב צדק.
