צירוף מקרים? במקביל להתנגשות המטאוריט שהביאה להכחדת הדינוזאור התרחשה קטסטרופה עולמית אחרת – התפרצות געשית ענקית בהודו.  כעת טוענים גיאולוגים – המטאוריט הצית מחדש מאגמה בקרום כדור הארץ

המטאוריט שהתנגש לתוך האוקיינוס ליד מקסיקו ותרם להכחדת הדינוזאורים לפני 66 מיליון שנה עורר התפרצויות געשיות בכל העולם, שאולי תרמו להרס. קבוצה של גיאופיסיקאים מאוניברסיטת קליפורניה טוענת שקרוב לוודאי שההתנגשות עוררה את רוב ההתפרצויות העצומות של לבה באזור הדקאן בהודו שידועות כ"מלכודות דקאן", ומסבירים כך את צירוף המקרים הקרוב להדהים בין ההתפרצויות הגעשיות הללו להתנגשות המטאוריט. בכך הם תורמים עוד נדבך למחלוקת סביב התיאוריה המקובלת שקובעת שהמטאוריט היה הגורם היחיד להכחדה ההמונית של סוף עידן הקרטיקון.

"אם מנסים להסביר מדוע ההתנגשות הגדולה ביותר שאנו יודעים עליה במיליארד השנים האחרונות התרחשה במשך מאה אלף השנים של זרימת הלבה המסיבית בדקאן, הסיכויים שזה יקרה באקראי הם זעומים", אומר ראש הקבוצה, פרופ' מרק ריצ'רדס. " צירוף מקרים כזה לא מתקבל במיוחד על הדעת".

בעבר היה מקובל לחשוב שהאנרגיה של ההתנגשות התמקדה בנקודה שנמצאת בדיוק במהופך, או "אנטיפודית", לנקודת ההתנגשות (למשל הקוטב הדרומי והקוטב הצפוני הם אנטיפודים), וכך עוררה את ההתפרצויות בדקאן. "התיאוריה האנטיפודית" נזנחה כשנמצא מכתש ההתנגשות, שנקרא צ'יקשולוב, ליד חוף יוקטן במקסיקו, בערך 5,000 ק"מ מהאנטיפוד של מלכודות הדקאן.


היקפו של מכתש צ'יקשולוב ביבשה ומקום הפגיעה בים | תרשים: ויקיפדיה

ב-1989 העלה ריצ'רדס את ההשערה שעננים של סלע חם עולים דרך קרום כדור הארץ כל 30-20 מיליוני שנים ויוצרים זרמי לבה ענקיים שנקראים "בזלת שטפונות", כמו שהיה במלכודות הדקאן. כמו כן הוא גילה שארבע מתוך שש הכחדות החיים ההמוניות האחרונות בעולמנו התרחשו במקביל להתפרצויות הענק הללו.

בhנסיון לגלות חולשות ברעיון המהפכני שלו, שלפיו ההתנגשות עוררה את ההתפרצויות בדקאן, חבר ריצ'רדס למומחים בהרבה תחומים, אך דווקא קיבל מהם עוד אישושים לרעיון. פרופ' מייקל מאנגה מאוניברסיטת קליפורניה הראה למשל שרעידות אדמה גדולות יכולות לעורר התפרצויות געשיות בקרבתן. החישוב שלו גילה שהמטאוריט שיצר את המכתש גרם לרעידת אדמה עזה די הצורך כדי להצית את בזלת השטפונות בדקאן ואולי אף לעורר גל של התפרצויות בכל כדור הארץ.  לדבריו "לא מתקבל על הדעת שההתנגשות גרמה להמסת סלע מרוחק מאזור ההתנגשות, אבל אם כבר היתה מערכת עם מאגמה שקיבלה "דחיפה" קטנה, די היה בה כדי ליצור התפרצות גדולה".

"היופי בתיאוריה הוא שקל לבחון אותה, כיוון שהיא חוזה שבתוך מאה אלף שנה מההתנגשות הראשונית יהיו התפרצויות מסיביות – זה אכן הזמן שנדרש כנראה למאגמה להגיע לפני השטח", מסכם ריצ'רדס.

למחקר המקורי

ד"ר עידו מגן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

0 תגובות