גיבורי סיפורי המדע הבדיוני מוצאים את עצמם פעם אחר פעם נתונים במלחמה נגד נבלים שמבקשים לא פחות ולא יותר – להשמיד את כדור הארץ. הדרכים שבהן אותם נבלים מנסים להשמיד את כדור הארץ הן לרוב דמיוניות למדי ולא באמת נשענות על עקרונות מדעיים מוצקים.

ערוץ ההיסטוריה העלה לאחרונה תוכנית שניסתה לשאול איך באמת אפשר להשמיד את כדור הארץ, בהתבסס על עקרונות מדעיים. בהסתמך על התוכנית הזו אנו נסקור כאן כמה דרכים אפשריות... לפחות לכאורה. אבל לפני כן כמה מילות הרגעה כפי שתראו מיד, הסיכוי שהתרחישים האלו יתקיימו הוא אפסי. אף על פי שהם מתבססים על עקרונות מדעיים, ולכאורה אפשר להוציא אותם אל הפועל, למעשה הסיכוי שיתרחשו כה נמוך עד שאין להם כרגע מקום מחוץ למחוזות המדע הבדיוני.

שיטה ראשונה – יד הגורל
כדור הארץ מורכב מאטומים של חומרים שונים, הרבה מאוד אטומים, בערך מאתיים טריליון טריליון טריליון טריליון (200,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000,000) אטומים. רוב האטומים האלה יציבים מאוד מבחינה אנרגטית עדיף לאטומים הללו להישאר יציבים ולא להתפרק לפרוטונים, הנויטרונים והאלקטרונים המרכיבים אותם. אבל מכניקת הקוונטים מלמדת אותנו שקיים סיכוי, אם כי זעיר, שגם אטום יציב יתפרק.

אם אטום אחד יכול להתפרק באופן ספונטני, במקרה, גם מאתיים טריליון טריליון טריליון טריליון אטומים, כלומר כל האטומים המרכיבים את כדור הארץ, עלולים להתפרק בו-זמנית. מה הסיכוי שזה יקרה? אתם יכולים בוודאי לנחש שהמילה "אפסי" אפילו מתחילה לתאר כמה הסיכוי לזה נמוך. די אם נאמר שהסיכוי שאטום בודד יציב (כלומר לא רדיואקטיבי) יתפרק הוא קטן מאוד. האפשרות שכמות כה גדולה של אטומים תתפרק בו-זמנית ללא סיבה הינה לא פחות ממגוחכת.

שיטה שנייה – עולם מוזר
רוב החלקיקים המרכיבים את עולמנו מורכבים מקווארקים מסוג "למעלה" "ולמטה". הדוגמה הבולטת לכך הם הפרוטונים והנויטרונים. אולם ייתכנו גם חלקיקים שיכילו קווארק מסוג "מוזר" (אין משמעות לשם, פרט לכך שהמדענים הופתעו כשגילו אותו). קווארקים מסוג מוזר אינם יציבים, ולכן מתפרקים מהר מאוד לחלקיקים אחרים. אבל קיימת השערה שאם חלקיק "מוזר" שכזה יישאר יציב מספיק זמן כדי שיוכל להתנגש בחלקיקים רגילים, ההתנגשות תגרום גם להם להפוך לחלקיקים בעלי קווארקים מוזרים. כך תחל תגובת שרשרת שבה חומר רגיל יהפוך לחומר "מוזר" בקצב גובר והולך, עד שכדור הארץ כולו יהפוך לגוש גדול של "חומר מוזר".

חלקיקים "מוזרים" כאלה נוצרים לעתים בהתנגשויות שנעשות במאיצי חלקיקים, אולם כאמור הם אינם יציבים ומתפרקים במהירות. בזמנו הנושא עלה אף לדיון בתקשורת בעקבות החשש שמאיץ חלקיקים בארה"ב ייצור החליקים מוזרים כאלה ויוביל כך להרס כדור הארץ. בפועל, מובן שהסיכוי לכך שחלקיק "מוזר" יישאר יציב די זמן כדי להתחיל את תגובת השרשת הוא אפסי. גם מאיצי חלקיקים פועלים כבר שנים רבות וכדור הארץ עודנו קיים.

הנושא אף הופיע בכמה ספרים וסרטים במדע הבדיוני, שבהם נוצרו חלקיקים "מוזרים", לעתים בטעות, והובילו להרס כדור הארץ. במקרים אחרים זה קרה בכוונה תחילה.

שיטה שלישית – חור שחור זעיר
הנושא הזה עלה לתקשורת כשהופעל מאיץ החלקיקים הגדול בעולם CERN בז'נווה. כדי ליצור חור שחור דרושה אנרגיה עצומה, השקולה לאנרגיה האצורה במסה של כל הר אוורסט. אולם כל זה נכון רק בתנאי שתיאוריית הכבידה כפי שאנו מכירים אותה אכן נכונה. תיאוריות מתחרות טוענות שכוח הכבידה משתנה בקנה מידה קטן במיוחד, כך שנדרשת כמות הרבה יותר נמוכה של אנרגיה כדי ליצור חור שחור זעיר. אם כך, אפשר לכאורה לדמיין תרחיש שבו ייווצר חור שחור בעקבות התנגשות במאיץ חלקיקים. להלכה, החור הזה יתחיל לבלוע עוד ועוד חומר ולגדול, עד שיבלע לבסוף את כדור הארץ כולו.

גם במקרה הזה אין סיבה אמיתית לבהלה. גם אם התיאוריות המנבאות את יצירתם של חורים שחורים במאיץ החלקיקים החדש נכונות, הרי חורים שחורים מאבדים אנרגיה כל העת בתהליך שנקרא "קרינת הוקינג". ככל שהחור קטן יותר כך הוא יאבד את כל האנרגיה שלו בזמן קצר יותר וייעלם. לכן חורים שחורים קטנים צפויים להתקיים לפרק זמן כה קצר, עד שלא יספיקו לבלוע חומר ולגורם לנזק. למעשה, המדענים אפילו מחפשים את קיומם של חורים שחורים כאלה במאיץ החלקיקים, שכן קיומם יוכיח שתיאורית הכבידה הקיימת דורשת שינוי.

שיטה רביעית – פצצת אנטי חומר
החומר בכדור הארץ מוחזק יחד בזכות כוח המשיכה. אפשר ניתן לחשב את אנרגיית הקשר שלו, כלומר כמה אנרגיה נדרשת כדי לפרק את כל המסה המרכיבה את כדור הארץ ולהרחיק את הפרורים זה מזה עד שכמעט לא ירגישו האחד את השני. האנרגיה הדרושה לזה היא עצומה: 224 מיליארד מילארד טריליון ג'אולים. השמש עצמה תזדקק לשבוע בערך כדי לייצר כמות כה גדולה של אנרגיה.

לכן, המדען הנבל שלנו ישאל את עצמו בוודאי איך יוכל לייצר פיצוץ שישחרר בבת אחת כמות כה גדולה של אנרגיה שתפזר את כדור הארץ בחלל. התשובה לכך יכולה להיות פצצת אנטי חומר ענקית.

איך זה עובד? לכל אחד מחלקיקי היסוד קיים אנטי-חלקיק בעל אותה מסה אך תכונות הפוכות (למשל המטען חשמלי שלו חיובי במקום שלילי). כשחלקיק ואנטי חלקיק נפגשים, הם מאיידים זה את זה וכל המסה שלהם הופכת לאנרגיה טהורה. אנטי-חומר נוצר כל העת עקב פגיעה של קרינה קוסמית באטמוספירה, אך הוא נעלם מיד. כמו כן אנו יודעים איך לייצר כמויות קטנות של אנטי-חומר לזמן קצר במאיצי חלקיקים.

כמה אנטי חומר יצטרך הנבל שלנו לאייד עם חומר רגיל אם ירצה לשחרר את כמות האנרגיה הדרושה לפירוק כדור הארץ? המון! כמה זה המון? בערך 2.5 טריליון טון של אנטי-חומר. מיותר לציין שיצירת כמות כה גדולה של אנטי-חומר – וזה עוד לפני שדיברנו על אגירתו היא מדע בדיוני מוחלט, לפחות כיום. עם זאת, פצצות אנטי-חומר קטנות יותר הן בהחלט כיוון שאיש לא יופתע אם עוד יתממש בעתיד הלא רחוק.

שיטה חמישית – אנרגיה מהריק הגדול?
הריק איננו כה ריק. חלקיקים ואנטי חלקיקים נוצרים בו כל העת ונעלמים. התיאוריות המובילות היום גורסות שכמות האנרגיה בריק היא עצומה. למעשה, בתוך שטח קטן כמו נורת חשמל אצורה כמות אנרגיה המסוגלת לאדות את כל האוקיינוסים על גבי כדור הארץ. הבעיה, או שמא המזל, תלוי איך מסתכלים על זה, היא שלא נראה שיש דרך להפיק את האנרגיה הזו.

אם הנבל הדמיוני שלנו ירצה להרוס את כדור הארץ באמצעות אנרגיית הריק, הוא יצטרך למצוא דרך להפיק את האנרגיה הזו, ואז לשחרר אותה. אם יצליח, הוא יוכל בהחלט לאדות בעזרתה את כל כדור הארץ . מובן  שכיום לא ידועה שום דרך לנצל את הארגיה הזו, כך שמדובר ברעיון תיאורטי בלבד.

שיטה שישית – חור שחור ענק
היקום מכיל חורים שחורים עצומים רבים. כוכבים שלמים מסתובבים סביבם כל העת ונופלים לתוכם. אפילו במרכז הגלקסיה שלנו קיים חור שחור עצום. מובן שאם כדור הארץ שלנו יתקרב לחור שחור שכזה, הוא ייבלע בו ויהפוך לנצח לחלק מהמסה האדירה של החור השחור.

לכן, אם הנבל הדמיוני שלנו ירצה להרוס את כדור הארץ, כל שעליו לעשות הוא לאתר חור שחור שכזה ואז לגרום לכדור הארץ להתקרב אליו או לקרב את החור השחור לכדור הארץ. החלק הראשון פשוט וקל - כבר כיום אנו מכירים חורים שחורים רבים. החור השחור המוכר הקרוב ביותר אלינו נמצא במרחק 1,600 שנות אור מאיתנו, לא ממש רחוק בקנה מידה גלקטי.

החלק השני כבר בעייתי יותר. לא כל כך ברור איך יוכל הנבל להסיט את כדור הארץ ממסלולו לכיוון החור השחור (אולי עם רקטות ממש ממש ענקיות?) כמובן, אם הנבל שלנו יסיט את כדור הארץ ממסלולו, במילא לא יוכלו להתקיים בו חיים מרגע יתרחק מספיק מהשמש ומהאנרגיה שהיא מספקת לנו.

גם אם הנבל יצליח במשימתו להתחיל להניע את כדור הארץ לכיוון החור השחור, המרחק העצום יגרום לכך שהשלמתה של התוכנית תארך אלפי שנים. הנבל משמיד העולמות שלנו יצטרך הרבה סבלנות.

הרעיון הזדוני הזה הופיע בספר "מדריך הטרמפיסט בגלקסיה".


אילוסטרציה של חור שחור | התמונה לקוחה מנאס"א

שיטה שביעית – פירוק שיטתי
מניעי מסה (תרגום חופשי מונח Mass Driver), הם מכשירים שנועדו לשיגור עצמים קטנים למסלול סביב כדור הארץ בלי צורך ברקטות. המכשירים האלה מורכבים מסלילים על מוליכים ענקיים שמסוגלים ליצר פולסים של שדות חשמליים גדולים מאוד ובאמצעותם להאיץ מסה למהירות מספיק גדולה למילוט משדה הכבידה של כדור הארץ, בדומה למהירות שמושגת באמצעות רקטות בשיגור רגיל.

מה יקרה אם הנבל שלנו ישים את ידו על מכשיר שכזה? הוא יוכל להתחיל לחפור אדמה מכדור הארץ, להטעין את העפר שחפר על מניע המסה שלו ולשגר אותו לחלל, ואז לחפור מסה נוספת, לשגר גם אותה לחלל וכן הלאה.

מובן שהשיטה הזאת בעייתית. קודם כל, הנבל שלנו יצטרך לייצר הרבה מאוד אנרגיה לביצוע התהליך הזה. נכון הליום מניעי המסה אינם יעילים מספיק, כך שאי אפשר לשגר בהם מסות גדולות לחלל. כמובן, גם שיגור מסות קטנות הוא אופציה, אבל במקרה הזה הנבל שלנו יצטרך עשרות או אף מאות אלפי שנים כדי לפרק את כדור הארץ.

שיטה תשיעית – לעוף קרוב מדי לשמש
אותו נבל שהשיג קודם טילי ענק כדי להניע את כדור הארץ לעבר החור השחור הקרוב ביותר אלינו, יוכל לחסוך לעצמו זמן רב אם יסתכל קצת יותר קרוב. אם הוא כבר מסוגל להניע את כדור הארץ ממסלולו, הוא יכול פשוט לדחוף את עולמנו אל השמש. במקרה כזה, מובן שחום השמש ימים לחלוטין את כדור הארץ כשכוכב הלכת שלנו ייבלע בשמש. למעשה, כדור הארץ ייקרע לגזרים עוד הרבה לפני שיימס. שדה הכבידה של השמש חזק בקרבתה עד כדי כך שהפרש המרחקים של נקודות שונות על פני כדור הארץ ממרכז השמש יגרום להבדל עצום בכוח הכבידה שמופעל עליהם מהשמש, וכדור הארץ ייקרע לגזרים. הכוחות האלה נקראים "כוחות גאות".

האם רק נבל עם ציוד להנעת כדור הארץ יכול לגרום לכך? אפשר לכאורה לטעון שגם פגיעה של אסטרואיד ענק בכדור הארץ, בזווית מאוד מיוחדת, יזניק את כדור הארץ ממסלולו לעבר השמש, אולם האפשרות הזו נראית מאוד לא סבירה. למעשה, אפשר לקבוע בבירור שלפחות ב-25 השנים הקרובות אירוע כזה לא יקרה, אחרת כבר הינו מזהים את האסטרואיד העצום מקתקרב לעברנו.

שיטה עשירית – הזמן יעשה את שלו
הכל בעולמנו זמני, אפילו כוכבים ומערכות שמש. עם הזמן צפויים אירועים אלה ואחרים שבלי ספק יהרסו את כדור הארץ, או לפחות ישנו מאוד את דמותו. האירוע הקרוב ביותר צפוי בעוד כמה מיליארדי שנים, כשהדלק של השימש ייגמר והיא תכבה והתפוך ככל הנראה לננס אדום. כתוצאה מכך, גם אם כדור הארץ ישרוד את האסון הזה, הוא יישאר גוש סלע קר.

אפשרות אחרת היא שמערכת השמש כולה תיהרס כשגלקסיית אנדרומדה, שהיא הגלקסיה הקרובה ביותר אלינו, תתנגש בגלקסיה שלנו. האירוע הזה צפוי להתרחש בעוד כשלושה מיליארדי שנים.

עד כמה עלינו להיות מוטרדים מכך? ובכן, יש לנו עדיין כמה מיליארדי שנים עד אז. אין סיבה להיבהל בינתיים.

ולסיכום
אז מה הסיכום? המדע אכן מספק לנבלים שלנו דרכים יצירתיות להחריב את כדור הארץ מהיסוד להרס טוטאלי של כדור הארץ אך בשלב הזה גם דמיוניות לחלוטין. בעתיד הנראה לעין כולנו כנראה יכולים להישאר רגועים ולדעת שאיש לא ישמיד לנו את העולם מתחת לרגלינו. כמובן, התנאים על פני הכדור עלולים להשתנות עם השנים, וכך גם הפעילות של בני האדם, אולם זה כבר נושא לכתבה אחרת.

ולפני שנסיים, חסר לנו רק דבר אחד... לאן נעלמה שיטה שמונה? אותה השארנו בשבילכם – אתם מוזמנים להציע כאן בפורום רעיונות דמיוניים ויצירתיים ככל שתוכלו. בואו נראה לאן הדמיון יכול לקחת אותנו.

ולפני שאנחנו הורסים אותו, בואו נעיף בו מבט אחרון ונתרשם שוב מיופיו של כדור הארץ.


עדור הארץ כפי שצולם בידי צוות אפולו 17 בדרכם לירח | התמונה לקוחה מנאס"א

ירון גרוס
המחלקה לפיסיקה של חומר מעובה
מכון ויצמן למדע



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

15 תגובות

  • איתן

    עפתי לחקור על הריק. אני בן 15

    עפתי לחקור על הריק. אני בן 15 אז יש לי המון זמן. ותאמינו לי שבלהשמיד את היקום אני אעשה לכולם טובה ענקית.

  • אריאל

    **תיאורטית** אני יכול לחשוב על שתי דרכים

    1. אם הנבל יכין מוט עצומה, אפשר להגיד שמכמות מטורפת של חומר גלם חזק שמאפשר אלסטיות. ויכין את המוט באורך שמגיע לירח ובתזמון הכי מדויק יחבר בין כדו"א לירח. תיאורטית החיבור ביניהם יערער את מסלול שני הכוכבים ויגרום לסחרור כמו שזורקים שני כדורים קשורים.
    מהרגע שמסלולנו יסטה מהמסלול הקיים במרחקים גדולים יחסית, כדו"א לא יאפשר לחיים להיווצר עליו ויכול להיווצר סיכוי לא ידוע שהכדור יתנגש בכדור אחר ואז יושמד. כמובן שההכל פה תאורטית והתאוריה נופלת כבר מהרגע שלנבל אין מספיק חומר ואת החומר להכין מוט כזה. 2. אם השמש תכבה לצורך העניין, לזמן לא מוגבל. כדו"א יקפא בתוך כמה שעות למינוס קיצוני ולאחר שהליבה תקפא כל הכדור יקפא.
    עוד הרבה לפני זה הצמחייה תקפא והנוזלים לאחר מכן ולאט לאט יגמר לנו החמצן.
    גם כאן זה מאוד תיאורטית וגם נראה לי שזה קשור לרעיון לכתבה אחרת.
    :)

  • הראל

    מגפה

    אפשר להנדס גנטית חיידק על שעמיד באנטיביוטיקה וגם קטלני.
    אולי אפשר גם להנדס אותו שמשך זמן הדגירה שלו יהיה ארוך יותר (בזמן הדגירה החיידק לא תוקף את הגוף אבל עדיין משתכפל ומדביק אחרים) ובכך להגביר את הפצתו.

  • אביב

    אולי לא צריך טיל לשלוח את כדור הארץ לשמש ?

    הנבל יכול לקחת אסטרואיד ולשלוח אותו במסלול שהוא הולך סביב כדור הארץ ניזרק לצדק וחוזר כשהוא יעבור ליד כדור הארץ כדור הארץ ימשוך אותו אבל גם האסטרואיד ימשוך את כדור הארץ ואחרי כמה מעברים כדור הארץ יזרק לתוך השמש , האם זה יכול לעבוד ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    תשובה

    שלום אביב,

    רעיון יפה, כששני גופים נעים ויש כוחות משיכה בינהם הם מתחילים להסתובב סביב מרכז משותף, זו הבעיה הדו-גופית. אבל כדי שכדור הארץ ינוע בצורה משמעותית צריך אסטרואיד גדול מאוד, כי כאשר אחד הגופים גדול יותר מהשני (למשל השמש גדולה הרבה יותר מכדור הארץ) אז הגוף הגדול כמעט ולא זז (המרכז המשותף בתנועה של כדור הארץ והשמש הוא קרוב מאוד למרכז השמש), ולכן כדי שהגוף יזיז משמעותית את כדור הארץ הוא יצטרך להיות קרוב לו בגודלו.
    ואף יותר מזה, כוח המשיכה של השמש עדיין יהיה חזק מאוד ביחס לכח מהאסטרואיד וכדי למשוך אותו ממסלולו לדעתי נצטרך כוח עוד יותר גדול, והתנועה נהיית מאוד מסובכת כשמוסיפים עוד ועוד גופים (כוכבי הלכת האחרים).

  • אלמוג

    מספר האטומים ביקום כפי שמוצג כאן

    המספר שרשמתם כולל 48 אפסים , אכן מספר עצום לכל הדעות!!
    אך...
    NA= 6.02X10exp23 זאת אומרת 23 אפסים למול חומר השווה למסה המולרית שלו. לדוגמא H2O מים ב 18גר' יהיו המספר שרשמתי מעלה מולקולות המורכבות בתורם ממול חמצן ו2 מול מימן . וזה רק 18 גר'!!!
    אולי התפיסה שלי מוטעית אבל קשה לי להאמין שיש כמספר האטומים שכתוב כאן אלא הרבה יותר , אם יש אסמכתא לדברים אלו אשמח לראות:)
    תודה על העבודה שאתם עושים כאן, ח"ח!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןחגי אדרי

    מספר האטומים ביקום

    שלום אלמוג,

    המספר המופיע בכתבה הוא מספר האטומים בכדור הארץ ולכן הוא "קטן" כל כך. אתה יכול לראות חישוב מוערך של המספר כאן (באנגלית), מתקבל מספר דומה למה שנכתב בכתבה.
    מספר האטומים ביקום הוא הרבה הרבה יותר גדול כמו שכתבת, ולפי הערכות הוא בסביבות 10Exp80.

  • אלכס

    השיטה הכי קלה: לבנות סט של מראות בחלל שירכזו קרינה מהשמש לכדור

    הארץ, יעלה את הטמפרטורה של הכוכב עד למוות כל החיים.
    עוד שיטה יותר קלה אפילו:
    להפציץ אתה כל פני הישבות בפצצות מימן ענקיות (קל להשיג חומרי גלם לפצצה - צריך מימן ממים וליתיום שיש מלא ממנו בכרום כדור הארץ).
    הדבר יגרום לקרינה רדיאוקטיבית, שריפות ענק ישחחרו כמות עצומה של פחמן דו חמצני לאטמוספירה ויגרמו לרוב המינים להיכחד, הפצצות יגרמו לכמות עצומה של רעידות אדמה וגלי ענק שיחריבו גם מבנים תת קרקעיים.
    הבעיה תישאר איך אפשר להשמיד צוללות גרעיניות שבעצם עדיין יוכלו לשרוד (הן מפיקות חמצן בעצמן)?? צריך לפתח פתתץ מימן שמנצלת גם אית המימן במים באוקיינוס כדי להפיק עוד אנרגייה - אולי על ידי פיזור יעיל של ליתיום במיי האוקיינוס לפני הפיצוץ.

    אפשר גם להרעיל את האסמוספירה

  • אורית

    חומר מוזר- ?

    מה הוא חומר מוזר? מה יקרה אם כל כדור הארץ יהיה חומר מוזר? איך זה משפיע? איך הוא נראה? (סליחה אם בטעות פרסמתי את התגובה פעמיים)

  • ירון גרוס

    קווארקים מוזרים

    חומר מוזר הוא חומר המכיל קווארקים "מוזרים" . יש להדגים מדובר בשם בלבד. כפי שלקווארקים בחומר היציב המרכיב את עולמנו ישנם שמות "למעלה", "למטה" , ישנם גם קווארקים נוספים וביניהם קווארקים שהמדענים אשר גילו אותם קראו להם "מוזרים" .

    מאחר והחומר המרכיב את עולמנו מורכב מקווארקים שאינם "מוזרים", אלא "למעלה" ו"למטה" (שוב, מדובר בשמות בלבד), אזי מה שניתן להגיד בוודאות שאם הרכב החומר ישתנה ויכיל קווארקים "מוזרים", אזי הרכב אבני היסוד הבסיסים ביותר שמרכיבים את עולמנו (פרוטונים, נויטרונים) ישתנה, ותכונות כל החומר ישתנו. העולם ישתנה לחלוטין, החל מהחומר הדומם בו ועד החומרים החיים כולנו מורכבים מפרוטונים ונוירטונים, אשר יעלמו ויהפכו לחלקיקים אחרים אם הקווארקים שלהם ישתנו.

  • יוסי

    שיטה 8 לדעתי ברורה.

    מלחמה גרעינית, שמעורבות בה ארה"ב-סין-רוסיה-צפון קוריאה-איראן-הודו-כל מדינה אחרת ששמה ידה על נשק גרעיני.
    אני משער שדרושות לפחות 30 פצצות גרעין כדי להכחיד את החיים על פני האדמה בטווח הארוך, שלא לדבר על פצצות מימן ובמספרים פי אלף.

  • ויגדור רכניץ

    הטבע

    אנחנו חוקרים ומסיקים מסקנות לפי בהתבסס על ידע שנאגר על היקום הזה. אנו לא יודעים מה באמת קיים אלא מה לפי גילוי של שדה או גל.
    בעתיד נגלה כי העולם שלנו מורכב מפרמטר נוסף שמשפיע על התרחשותן של תופעות בעולם.
    פרמטר שיתגלה כבעל כוח גדול בהרבה מכל פעולה שנבצע בעולם הזה.

    נגלה שעולמינו מורכב ומעוצב על ידי כוחות שפועלים על החומר. החומר שאיתו אנו עושים ניסויים הינו תוצאה בלבד.
    הסיבה לתוצאה קשורה למה שבאמת מפעיל את המערכת האדירה הזו: מערכת קשרים של רצונות ומחשבות.
    אם בעבר הפילוסופיה בעת העתיקה נפלה על ידי הפסיכולוגיה הבהיביוריטית והמעבדה הראשונה , שגם היא פינתה את מקומה לגישה הקוגניטית , חקר המוח, גילוי פוטנציאל הפעולה, נוירוטרסמיטרים וחיווטים מוחיים. נגלה בעתיד פרדיגמה חדשה. כזו שגם כן תעסוק בחלק הצורתי, דהיינו המופשט, אך להבדיל מהפילוסופיה, תהיה כזו אשר תתבסס על בקורת התבונה המעשית, דהיינו על בסיס נסיוני. פרדיגמה זו שהייתה נסתרת עד היום ונחשפת בדורינו זה הינה: חכמת הקבלה.

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום ויגדור
    הפרדיגמה אותה אתה מתאר אינה עומדת בפרמטרים מדעיים בסיסיים של הוכחה והפרכה, על כן קשה לי להאמין שהיא באמת תוכל להחליף תאוריות מדעיות או להסביר תופעות טבע.
    ארז

  • אריק

    מה לגבי פצצות גרעיניות

    אפשר פשוט לשגר את כל הנ שק הגרעיני שיש כיום על פני כל כדור הארץ- זה לא יהרוס אותו?

  • ירון גרוס

    פצצות גרעיניות ופצצות מימן

    אתה כמובן צודק.
    על אף שמספר פצצות הגרעין הקיימות בכל העולם אינו מפורסם, סביר להניח ששיגור של כולן בוודאי שיהפוך את כדור הארץ לסביבה שאינה מאפשרת את חיינו, ואולי אף יהרוס אותו קליל.
    מעבר לפצצות גרעין פצצות מימן, אשר בהן עוצמת הפיצוץ גדולה אף יותר, עשוית להיות כה חזקות שהן יקרעו את מעטפת כדור הארץ עצמה