טמפרטורה הינה למעשה ביטוי של האנרגיה הקינטית (אנרגית תנועה) של אטום או קבוצת אטומים. כאשר האנרגיה הזאת היא אפס הטמפרטורה היא 0 קלווין (-273 מעלות) או האפס המוחלט. ככל שהטמפרטורה עולה זה אומר שהאנרגיה הקינטית עולה. הסרטון שלפנינו מציג את המשמעויות של טמפרטורה ברמה האטומים והמולקולרית. הוא דן גם בהשפעות טמפרטורה וגורמים פיזיקלים אחרים על התנהגות הגז בכלי סגור.

סרטון זה תורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין
הסרטון הופק בידי cassiopeia project

למידע נוסף על טמפרטורה מתוך אתר ווקיפדיה, לחצו כאן

11 תגובות

  • מאיר

    מה הטמפרטורה בריק מוחלט, שם

    מה הטמפרטורה בריק מוחלט, שם האנרגיה הקינטית של החלקיקים היא 0?

  • אוסנת כהן

    מהירות תנועת חלקיקים במצב הגזי והשפעתם על לחץ הכלי

    כאשר מעלים את הטמפרטורה של גז בכלי סגור , האם לא נכון לומר שהלחץ יעלה משתי סיבות : א.עוצמת הפגיעה בדפנות תעלה (כי מהירות תנועת המולקולות תעלה) וגם ב.מספר הפגיעות של המולקולות בדופן הכלי תהיה רבה יותר ?

  • איתן אוקסנברג

    תשובה

    <p>
    שלום אוסנת,&nbsp;</p>
    <p>
    בהחלט אפשר לומר שעל פי המודל הבסיסי של הגזים כשהטמפרטורה עולה החלקיקים נעים במהירות גדולה יותר ועל כן פוגעים בתדירות ובעוצמה גבוהה יותר בדפנות התא. כך הם &quot;דוחפים&quot; את דפנות התא בכוח גדול יותר וזה אומר שהלחץ יעלה.</p>

  • גלעד פילוסוף

    מה בין תנועת מעתק קרינה IR

    שלום וברכה
    ברצוני לדעת את הקשר/ההבדל
    בין טמפרטורה המאופיינת ע"י תנועת מעתק-טרנסלציה
    ובין הגדרת תנועת כיפוף ומתיחת מולקולה המאופיין בתחום אינפרא אדום (רחוק) ?
    כלומר האם טמפרטורה היא תנועת מעתק או תנועת הקשר במולקולה או השילוב (מהו השילוב)
    תודה מראש

  • ירון גרוס

    טמפרטורה ואנרגיה

    שלום
    אני אנסה להסביר את המונח טמפרטורה בהקשר רחב יותר ,ואז הקשר יהיה ברור יותר (אני מקווה).
    לכל מערכת פיזיקלית יש מספר רמות אנרגיה. מקורה פשוט אחד - גז של אטומים חסרי מבנה פנימי - במצב שכזה האנרגיה היחידה שיש הינה אנרגיה קינטית ואם נסכם את כל האנרגיה הקינטית של כל החלקיקים נמצא בסוף איזשהי אנרגיה כוללת של כל המערכת.
    דוגמה אחרת - מולקולה בודדת אשר לה יש מצבים פנימיים, לדוגמה "כיפוף ומתיחות" כפי שרשמת, או למעשה מעין רעידות פנימיות אפשרויות של המולקולה. לכל מצב פנימי יש אנרגיה משלו.

    עם ככה לכל מערכת יש הרבה מצבים, איך נדע באיזה מצב היא? התשובה היא שאפשר לחשב את הסיכוי שלה להיות בכל מצב. כלומר ערך סטטיסטי, הסתברותי לדעת באיזה מצב היא. הסיכוי הזה תלוי בטמפרטורה. למעשה, זוהי ההגדרה של הטמפרטורה.
    ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר יש סיכוי גבוה יותר למערכת להיות במצבים בעלי אנרגיה גבוה. ולהיפך.

    עבור גז פשוט של אטומים חסרי מבנה, המשמעות ש לכך הינה שככך שהטמפרטורה גבוהה יותר, יש לכל אטום סיכוי גבוה יותר להיות במהירות גדולה.
    עבור מולקולה בודדת (או כל מערכת עם דרגות חופש פנימיות אחרות), ככל שהטמפרטורה עולה, יש לה סיכוי גבוה יותר להיות במצב אנרגטי גבוה יותר, כלומר במצב בו היא רועדת יותר.

    בסיכום או לקיצור, הטמפרטורה הינה למעשה הסיכוי לאכלס מצב בעל אנרגיה מסוימת.
    אם מישהו מתענין בהגדרה המתמטית המדויקת:
    הסיכוי לאכלס מצב בעל אנרגיה מסוימת X עומד ביחס ישר לאקספוננט של x- חלקי הטמפרטורה

  • ענבל גולדשטיין

  • נתן

    פיסיקה

    למדתי בגמרה במסכת שבת שחול,סיד,זבל וגפת אסור ליטמון בהם משום שהם מעלים את טמפ הכלי (שמצוי בו אוכל חם) וגורמים לבישול בשבת . האמנם יתכן? החומר שבכלי אמור לאבד מהחום שלו ,לטובת החול שנימצא בטמפ רגילה. מהו מקור החם שגורם לבשול ? לתשובתכם אודה

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום נתן

    אתה צודק. כלי תמיד יאבד חום לטובת הסביבה, אלא אם טמפרטורת הסביבה גבוהה יותר. אם תיקח סיר בטמפרטורה מסויימת ותשים אותו בתוך סיד, גפת או חול בטמפרטורה זהה או נמוכה יותר, הטמפרטורה בסיר לא תעלה. על מנת שטמפרטורה תעלה צריך להשקיע אנרגיה (לצורך העניין אם תקבור סיר בחול רותח זו השקעת אנרגיה מצד החול).

    יתכן וכוונת הגמרה היא שאסור לשים סיר בסיד, חול או גפת חמים, או שאולי המוליכות של סיד גפת או חול אינה גבוהה ואם תקבור את הסיר בהם, החום מהסיר ישמר יותר והתכולה תתבשל.

    מקווה שעזרתי

    ארז

  • אנונימי

    מהתשובה המחכימה שכוונת הגמרא

    מהתשובה המחכימה שכוונת הגמרא שמבשל לא משמעו מוסיף חול לתבשיל אלא תהליך שהופך את התבשיל לראוי למאכל עד ש"מצטמק ורע" ולכן גם "גרוף וקטום" אינו מבשל בתנאים מסוימים מפני שאינו שומר על החום. ופה יש כמה טעויות שחושבים שפלטה אינה מבשלת מפני שהיא מוסיפה אנרגיה חיצונית למערכת ולא מאבדת אנרגיה

  • עטרה

    אתה לא צריך להשמיט את המלה "זבל"

    בתקופת הגמרא היה מקובל להשתמש בזבל של בעלי חיים שונים לצרכים שונים. אפילו את הקלף של ספר התורה, שזה דבר קדוש, הכינו בעזרת שימוש בצואה של כלבים. זה לא דבר מאוס. אלו החומרים שהיו בשימוש באותה תקופה.

  • אנונימי

    התורה וחכמים נוהגים לא להשתמש

    התורה וחכמים נוהגים לא להשתמש במילים עם משמעות בזויה אם לא הכרחי,ראי את המילה טחורים בתורה וכדו' נקיון הלשון מעיד וגורס לנפש נקיה