מבחן חדש ולא פולשני מאפשר לגלות שימוש בקוקאין על ידי טביעת אצבע פשוטה. לראשונה אפשר לדעת בסבירות גבוהה אם אדם צרך את הסם בלי צורך בבדיקה פולשנית

אחת הבעיות במעקב אחרי צרכני סמים היא הצורך בבדיקות מורכבות ולא פעם פולשניות כדי לגלות אם הם לקחו סמים. מחקר משותף של מדענים מהולנד ומבריטניה מציע כעת גישה חלופית. החוקרים השתמשו בסוגים שונים של טכניקת כימיה אנליטית שקרויה ספקטרומטריית מסות כדי לנתח טביעות אצבע של מטופלים בשירות לטיפול בסמים. הם השוו את טביעות האצבע עם דגימות רוק, שהשימוש בהן נפוץ יותר, כדי לקבוע אם יש דמיון בין השתיים, ומצאו מתאם גבוה למדי בין ממצאי הדגימות משני המקורות. עד כה מבחנים בטביעות אצבע יכלו לקבוע רק אם אדם נגע בקוקאין, אך לא אם צרך אותו בפועל.

"כשאדם משתמש בקוקאין, הוא מפריש עקבות של של שני חומרים שהם תוצרי הפירוק שלו בגוף. החומרים הללו נמצאים גם בשאריות של טביעת אצבע וניתן לגלות אותם אם מרססים חומר מיוחד על הזכוכית שנושאת את טביעת האצבע.  השיטה הזו שימשה כבר לכמה יישומים של זיהוי פלילי, אך זו הפעם הראשונה שמשתמשים בה כדי להראות שימוש בסמים", מציינת מלני ביילי, מצוות החוקרים. 


קשת - אחד הדפוסים הנפוצים בטביעת אצבע | צילום: ויקיפדיה

החוקרים מאמינים שלמבחן הזה עשויים להיות יישומים מרחיקי לכת. אחרי הכול, שירותי המבחן, בתי כלא, בתי משפט ורשויות אכיפת חוק אחרות עורכים בדיקות סמים באופן יומיומי. לגילוי עקבות סמים באמצעות בדיקות דם ושתן יש מגבלות רבות: בדיקת דם דורשת צוות מיומן ובדיקות שתן כרוכות בפגיעה בפרטיות. שימוש בנוזלי גוף כרוך גם בסיכונים ביולוגיים ודורש תנאי אחסון ופינוי מיוחדים. כמו כן המבחנים הללו דורשים ניתוח נוסף מחוץ לאתר הבדיקה. גם לשימוש ברוק ובזיעה יש חסרונות, אף על פי שאלה בדיקות לא פולשניות, משום שאחרי איסוף הנוזלים נדרשים תהליכים נוספים שמייקרים את הבדיקות.

"היופי בשיטה שלנו הוא שלא רק שהיא לא פולשנית ויותר היגיינית מבדיקת דם או רוק, אלא גם אי אפשר לזייף אותה או לשייך אותה לאדם לא נכון", אומרת ביילי. "מעצם מהותו של המבחן, זהות הנבדק "לכודה" בתוך פרטי טביעת האצבעות". זה נכון כיוון שאין שני אנשים בעולם עם טביעת אצבע זהה.

תוצאות המחקר אמנם מבטיחות, אך נכון לעכשיו השיטה יכולה רק לקבוע אם אדם השתמש בסמים בתקופה האחרונה, אך בלי מדידה כמותית. זו כמובן בעיה, שכן שבניגוד לדגימות נוזלי גוף, שהנפח שלהן ידוע, לא נמצאה עדיין שיטה שתאפשר לדעת כמה חומר ביולוגי נלקח מטביעת האצבע.

יתר על כן, לא ברור אם השיטה תוכל לשמש גם לגילוי סמים אחרים, כמו הרואין. באשר למגבלות הטכניות של השיטה, ביילי אומרת ש"היא מוגבלת על ידי גודל מכשיר המדידה– ספקטרומטר מסות – אבל חברות כבר עובדות על מזעור המכשיר, והציפייה היא שבעשור הקרוב יוכלו רשויות אכיפת החוק להשתמש במבחני סמים "ניידים". השימוש במבחן בטוח יותר לאיתור משתמשים בסמים ויסייע להגן על הציבור".

למאמר המקורי

לסקירה באנגלית

ד"ר עידו מגן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו  ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

0 תגובות