מערכת הנשימה בגוף האדם מאפשרת לנו להפיק אנרגיה מהחמצן שבאוויר באמצעות מערכת דרכי הנשימה הפנימיות, הכוללות בין היתר את קנה הנשימה, הריאות, הסימפונות, הסימפוניות ונאדיות הריאה. האסתמה היא אחת ממחלות הריאות הנפוצות ביותר בעולם המערבי: שכיחותה מגיעה לכ-12 אחוז מהילדים וכשבעה אחוזים מהבוגרים.
בסרטון המצורף נתבונן אל תוך גוף האדם ונראה מה קורה לאיברי הגוף הפנימיים של אדם הסובל מאסתמה. נכיר חומרים וגירויים חיצוניים ופנימיים שיכולים לעורר את תגובת ההתקף האסתמטי ונלמד על השיטות הנפוצות והשכיחות בימינו לטיפול במחלה. בסופו של דבר יש חשיבות מכרעת לטיפול מתמשך במחלה, לכן החולים בה מחויבים לשנות את הרגלי החיים שלהם כדי למנוע את הדלקת וסיבוכים אחרים שיסכנו את חייהם.
הסרטון הופק בידי חברת Nucleus animations ותורגם בידי צוות דוידסון אונליין
כשאנחנו נושמים, האוויר נכנס דרך הפה והאף אל דרכי הנשימה, ממשיך משם אל הטרכיאה (קנה הנשימה) ומתפצל לברונכיוליות (צינורות נשימה קטנים יותר) בשתי הריאות, עד שהוא ומגיע לבועיות האוויר (אוויוליות) שבהן מתבצע חילוף הגזים עם הדם – החמצן נספג בדם והפחמן הדו-חמצני נפלט לריאות.
אסתמה היא מצב שבו פורצת דלקת בברונכיוליות. תחילה מופרשת ליחה לברונכיוליות ומאוחר יותר השרירים סביב הברונכיוליות מתכווצים, מצרים את הברונכיוליות ומונעים כך מעבר חופשי של אוויר. השלב הזה הוא למעשה קוצר הנשימה, שמאופיין במעין "צפצופים" הנשמעים בזמן הנשיפה. אבק, אבקנים של פרחים, פרווה, שינויי מזג אוויר, טבק וגורמים נוספים עלולים לגרום לאסתמה או להחמיר אותה אצל אנשים הרגישים לה.
חולי אסתמה משתמשים במשאף שגורם לברונכיליות להתרחב מחדש מיד, בכך שהוא משחרר את השרירים העוטפים אותן, וכך מאפשר לחולים לנשום בחופשיות. הטיפול הזה הוא סימפטומלי בלבד, כלומר הוא מטפל באסתמה ולא במה שגורם לה.
ארז גרטי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.
