גילוי חדש מסעיר את עולם הביולוגיה המולקולרית והגנטיקה. מדענים מאנגליה וארצות הברית גילו שהשונות הגנטית בין אדם לאדם, שעד כה נחשבה מזערית, גדולה הרבה יותר מכפי שסברנו בעבר. פענוח הגנום האנושי במלואו לפני כשש שנים היה פריצת דרך בתחום הגנטיקה, מאחר שאפשר לכל מדען לחקור את הסיבות לשונות בין אנשים ולעלות על הסיבות הגנטיות הגורמות למחלות מסוימות.

הנחת העבודה עד כה הייתה שהדמיון בין הגנים של אדם אחד לאחר עומד על 99.99 אחוז. כלומר ההנחה עד כה היתה שהגנומים (מערכי הגנים) של כולנו כמעט זהים, ושההבדלים בין אדם אחד לחברו הם הבדלים נקודתיים בלבד – מה  שנקרא SNP (ראשי תיבות של Single Nucleotide Polymorphism), או שינויים נקודתיים בחומצת גרעין מסוימת. למעשה, רוב השינויים שאנו רואים בין אנשים יוחסו עד כה להבדלים הקטנים האלה, בשילוב עם השפעות סביבתיות וגורמים נוספים.


סליל דנ"א | תרשים: ויקיפדיה

המדענים חקרו לעומק ובצורה מקיפה את הגנום של 270 אנשים שונים ממוצא גנטי אסיאתי, אפריקאי או אירופי ונדהמו מהתוצאה. התתברר להם שבמקום שלכל אחד מהם יהיו בדיוק שני עותקים מכל גן (המצב הנורמלי אצל בני האדם הוא עותק כפול של כל גן – אחד מהאם ואחד מהאב), עבור כמה אלפי גנים (כ-2900) היו להם הרבה יותר מאשר שני עותקים.

למה השונות חשובה כל כך?

העובדה הזו, יחד עם ההבנה שהרכב הגנום הינו הגורם המשפיע ביותר על השונות בין בני האדם, שופך אור חדש על ההבדלים בינינו. מהמחקר עולה כי ייתכן שהשונות אינה נובעת רק מאותם שינויים נקודתיים, אלא גם ואולי אף בעיקר מהבדלים בכמות העותקים שיש לכל אחד מאיתנו מגנים מסוימים.

לדעת החוקרים, מספר העותקים הבלתי אחיד עשוי להיות גם גורם חשוב למחלות סמוימות. כשמספר העותקים נמוך באופן קיצוני או גבוה במיוחד, המערכת עלולה לתפקד בצורה לא תקינה והאדם יחלה. בדיקה שתאפשר לחוקרים לזהות את מספר העותקים מכל גן שיש לחולים במחלות מסוימות עשויה לשפוך אור חדש על מנגנון המחלות בגוף האדם.

אוהד מנור



הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

9 תגובות

  • דודי

    לא מובן לי

    כולנו למדנו שלכל גן יש מיקום מדוייק בכרומוזום מסויים ושמקום זה קבוע ואינו משתנה. כולנו למדנו שלכל גן יש שני עותקים, אחד בכרומוזום האבהי ואחד באימהי. אז אם יש גנים שיש להם יותר מעותק אחד, איפה הוא ממוקם? וזה מערער את הקביעה על המקום הקבוע דל הגנים כי אם יש עוד עותק, הוא חייב לשבת במקום כלשהו בכרומוזום, ועצם קיומו במקום הזה לא יאפשר הימצאותו של גן אחר שהיה אמור להיות שם מלכתחילה.
    המסקנה היא שגם מיקום הגנים בכרומוזומים אינו קבוע. אודה לך אם תבהיר לי נקודה זו.

  • טל גבאי

    שונות בתכונות לעומת דמיון גנטי

    שלום רב
    תלמידי שאלו אותי במהלך לימודי התורשה - יש סתירה בין העובדה שפיתחו את הגנום האנושי (משמע הגנום של כל בני האדם דומה מאוד) לבין השונות העצומה בתכונות בין בני האדם. כיצד מיישבים סתירה זו?

  • עמיחי

    שונות בתכונות לעומת דמיון גנטי

    לפי מיטב הבנתי ובהנחה שהבנתי נכונה את שאלתך, הקובע לשונות התכונות הוא הביטוי הגנטי מתוך הגנום, וביטוי זה תלוי גורמים רבים מאוד (סביבה, מזון, מצב מטבולי ועוד)...

  • אופי

    שאלה מעולה. אין בידי המדע

    שאלה מעולה. אין בידי המדע המודרני כלים ותובנה בנפש האדם ליישב את הסתירה הזאת. מבחינתם הנפש שהיא שורש כל התכונות המולדות באדם על כל חלקיה ופרטיה לא קיימת במציאות המדעית. את התשובה אפשר למצוא במשנה תורה לרמב״ם ספר המדע הלכות דעות.

  • רות

    מהו הגן הכוהני שנמצא מוכח מדעית?

    איזה תכונה הוא מכיל בתוכו המאפיינת את הכוהנים צאצאי אהרון?

  • רות

    כל שמות החוקרים וכתב העת המדעי כאן בכתבה

    http://www.hidabroot.org/ARDetail.asp?BlogID=7659
    שלום רב
    ידוע שכל גן נושא תכונה
    מהי התכונה של הגן הנ״ל?
    או האם זהו רק גן שמזהה שושלת כהונה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    שלום רות
    המאמר ששלחת לי מפנה למאמר שפורסם לפני מספר שנים בעיתון המדעי נייצ'ר ועוסק במידת הקרבה הגנטית בין עדות שונות ביהדות ומחוצה לה. באופן לא מפתיע קיימת קרבה גבוהה בין עדות שונות ביהדות ביחס לעות מחוץ ליהדות, אני מניח שזאת בשל ההקפדה על נישואין בתוך העדה. המאמר לא עוסק בגן ספציפי וגם לא בכהנים, אלא בהשוואה של פרופיל גנטי רחב מאוד. צר לי אבל גן הכהנים אינו מצוי כאן.
    כל טוב ומצטער על העיכוב.
    ארז

  • אלון

    בהשוואה לבעלי חיים אחרים

    הפעם יש לי שאלות קשות

    בהשווה לבעלי חיים אחרים
    מה ההבדל? ולמה יש הבדל?

    ואם זה נכון זה תגלית ענקית?
    אז למה יש כל כך מעט מידע
    ויש משהו גם ב TED על הנושא.

    אני ימשיך לקרוא
    תודה ארז

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום אלון

    מידת הקרבה שלנו לשימפנזה (היצור הכי קרוב לנו גנטית) הינה כ-94% כאשר רוב ההבדלים הם ב-DNA לא מקודד (כמו ההבדלים בין בני אדם). ככל שנרד במורד העץ האבולוציוני נקבל שונות יותר ויותר גדולה מאיתנו. ההבדלים הללו נובעים מתהליך הנקרא אבולוציה. סקרנו בהרחבה את נושא האבולוציה בנושא חודש מרץ 2010 אתה מוזמן להכנס ולצפות בסרטונים ובכתבות.

    על קצה המזלג, אבולוציה הינה תהליך במסגרתו חלים שינויים גנטיים אקראיים. שינויים אלו הולכים ומצטברים עם הזמן והדורות. שינויים אלו עומדים למבחן הברירה הטבעית. אם שינוי נתן יתרון לנושא אותו הוא ישרוד יותר ויעמיד יותר צאצאים פוריים (שישאו את השינוי הגנטי הזה ויורישו אותו הלאה), במקרה של חסרון, המצב יהיה הפוך (ישרוד פחות ויעמיד פחות צאצאצים פוריים אם בכלל). כשנסתכל בקנה מידה של אלפי ומליוני שנים, השינויים הללו יצטברו ויתנו לנו את השונות אותה אנו רואים. נוסיף לאלו את השינויים הקטנים שלא נתנו יתרון או חסרון מידיים, הם מצטברים עם הדורות, לרוב מבלי להשפיע על הנושאים אותם וגורמים לשונות בתוך האוכלוסייה (בה עוסק המאמר).

    למה זאת תגלית אדירה? משום שכעת אנו רואים כי למרות שאנחנו שייכים לאותו הגזע ישנם הבדלים גנטיים רבים ביננו, וההבדלים הללו יכולים להסביר את ההבדלים בין אוכלוסיות שונות, החל מעמידות או רגישות למחלות ועד למראה חיצוני. המאמר עוסק בכך שהשונות נובעת בין השאר בכפילויות של גנים מסויימים, הסבר עשוי להסביר את תפקיד החלבונים המקודדים על ידם במחלות שונות או בתכונות שונות.

    בנוגע להרצאה ב-TED, אשמח לקבל קישור, ואם היא באמת טובה ותורמת אעלה אותה (עם קרדיט לך).

    מקווה שעזרתי

    ארז