ילדים קמים בבוקר, הולכים לבית הספר אבל בדרך כלל בלי התלהבות. לשבת בשקט, להביט בלוח, לשמוע את דברי המורה... בדרך כלל קשה לרתום אותם לתהליך הלמידה בכיתה. ממה נובע המאבק של הילדים נגד החינוך שלהם? אולי לאבולוציה שלנו יש חלק בזה?
בתי ספר הם מקום מפגש בין תרבות ואבולוציה. חוקרים מאמינים שבחינת ההתפתחות האקדמית של הילדים מנקודת מבט אבולוציונית עשויה לענות על שאלות מפתח בהוראה ולסייע במציאת דרכים להתמודד עם קשיי התלמידים. הידע התרבותי והיכולות הדרושים לתפקוד בחברה המודרנית נרכשו יחסית מאוד מאוחר בהיסטוריה האבולוציונית שלנו והם רחוקים מאוד ממנגנוני הלמידה שירשנו מאבותינו הקדמונים.
למידה הכרחית לצורך הישרדות
רעיון הברירה הטבעית של דרווין מאפשר להבין טוב יותר איך מאורגן עולם החי, ובכלל זה מה מעניין אותנו ואיך אנחנו לומדים. תפיסת המציאות שלנו התפתחה כך שתאפשר לנו לנהל בנוחות ובקלות קטעי מידע על העולם. שינויים דרמטיים, כמו מגפות או מלחמות, מציבים אתגרים משמעותיים בפני ההישרדות שלנו ועשויה להיות להם השפעה בולטת עליה. אנשים שסיגלו לעצמם את היכולת לפתור בעיות שרלוונטיות להתמודדות עם מצבים משתנים זוכים כך ליתרון הישרדותי.
אפשר לתאר שתי דרכים להתמודד עם מידע:
1. טייס אוטומטי: התנהלות אוטומטית שמטפלת במאפיינים האוניברסליים של הקיום בסביבה החברתית והפיזית.
2. מעורבות פעילה הכרתית: יכולות קוגניטיביות של פתרון בעיות שמאפשרת לזהות שינויים בסביבה ולהתמודד איתם.
הבנת המעורבות של שני המנגנונים הללו בלמידה תסייע לנו להבין לעומק איך ילדים לומדים. אנחנו יכולים לראות שיש מיומנויות שרוב הילדים לומדים בקלות (למשל דיבור) ואחרות שדורשות מאמץ (למשל קריאה). גישה אבולוציונית להוראה יכולה לעזור למחנכים לגשר על הפער בין ההטיות הקוגניטיביות המולדות של ילדים למטרות הלמידה בבתי ספר כיום, ולגלות דרכים אפקטיביות יותר לחנך את דור העתיד.
הטיות אבולוציוניות – עוגנים בים המידע
כבר לתינוקות יש הטיות מולדות שמקורן אבולוציוני: הם מתעכבים יותר על מבנים שמזכירים פנים אנושיות ומעדיפים אותם על גירויים אחרים שמורכבותם דומה. ההטיה הזאת עוזרת לתינוקות לעגן את עצמם בסביבה רווית גירויים. תינוקות גם צריכים להבחין בין הוריהם לאנשים אחרים, כך שזיהוי תווי הפנים שלהם מעודד את ההתפתחות הקשר הורה-ילד. היסודות ההישרדותיים האלה, שמעוגנים בקוגניציה האנושית, ממקדים את תשומת לבנו לפרטים ספציפיים ומאפשרים לנו לעבד מידע שמתייחס אליהם.
ערך הישרדותי לקשר עין. תינוקות מתעכבים על צורות של פנים, ובמיוחד של הוריהם | אילוסטרציה: shutterstock
אבל מה שמייחד בני אנוש הוא דווקא רמה אחרת של למידה שמאפשרת לנו לפתור בעיות. בתנאים שמשתנים במהירות, מאיימים על הישרדותנו או על סיכויינו להתרבות, המערכות האוטומטיות עלולות לעכב אותנו. במקומן דרושות לנו דרכים יצירתיות להתמודד עם המציאות המשתנה. הצירוף בין ציפיות מובנות וגמישות מחשבתית קובע איך נתמודד עם מידע חדש – ומכאן גם איך נלמד.
היכולת שלנו לפתור בעיות נוצרה כנראה מתנאי הסביבה הפיזית והחברה האנושית. כשקדמונינו למדו לבנות מקלטים, ליצור כלי ציד ולהשתמש באש לבישול, הם הצליחו למצות טוב יותר את משאבי סביבתם והדפו את סכנות הרעב, התאונות והטרף. כך יכלה האוכלוסייה האנושית לגדול ואיתה התפתחה התחרות על קרקע, מזון וצרכי קיום אחרים. דגמי החשיבה הטבעיים, שעוזרים לנו לעבד את ההיבטים הרגשיים, ביולוגיים ופיזיים של החיים, התפתחו משום שאפשרו לקדמונינו לא לבזבז משאבים מנטליים על משימות שגרתיות ולהתפנות להתמודד עם האתגרים הסביבתיים והחברתיים המשתנים.
היכולת לטייל בזמן
היכולות הפסיכולוגיות שמובנות בנו מבדילות אותנו באופן דרמטי משאר בעלי החיים. לבני אדם יש מודעות עצמית מולדת שמאפשרת לנו לטייל בזמן – לחיות מחדש את העבר ולדמיין עתיד פוטנציאלי. המודעות הזאת נתמכת על ידי מערכת של זיכרונות וידע על עצמנו, שנקראת "סכמה עצמית".
סכמה עצמית יכולה לווסת התנהגויות מוכוונות מטרה. היא מאפשרת לנו לתכנן היכן למקד את מאמצינו ומתי להתמיד גם מול כישלון אפשרי. אנחנו מפתחים סכמות גם של אנשים אחרים, כחלק מהיחסים האנושיים החיוניים להישרדותנו כמו אלה שבין הורה וילד או בין חברים.יכולת כזו מאפשרת לנו להבין את האחר טוב יותר ולנבא את פעולותיו.
נוסף על יצירת יחסים אישיים עם אנשים אחרים, פרטים מחלקים את העולם לקבוצות. אנחנו נוטים לאמץ עמדות חיוביות יותר כלפי בני הקבוצה שלנו מאשר כלפי אחרים, ובמיוחד אם הם משתייכים לקבוצה מתחרה. אנחנו מסוגלים ליצור זיקות של לאום ודת, להתארגן ביחידות חברתיות גדולות יותר ממה שניתן רק על בסיס יחסים אישיים. העיסוק החברתי טבוע עמוק בדרך המחשבה שלנו וזו מיומנות חיונית להישרדות.
את רוב המידע היומיומי אנו מעבדים אוטומטית ובלי מאמץ מחשבתי רב. אבל החיים אינם רק שגרה. החיים לצד אנשים אחרים רצופים בהפתעות שדורשות מאיתנו להגיב להן נכון כדי לשרוד. לשם כך יעלינו לדעת לחסום במקרה הצורך את התגובות האוטומטיות.
ביולוגים התפתחותיים העלו את ההשערה שבני אדם ניחנים ביכולת ליצור מודלים מנטליים שמאפשרים להם לחזות שינויים ולהמציא אסטרטגיות התמודדות איתם. אנחנו משתמשים בזיכרון העבודה שלנו, אנחנו מדמיינים תסריטים ומעמתים אותם עם דגם המציאות הקיימת. כך אנחנו יכולים לפתח אסטרטגיות שיקטינו את הפער בין מצבנו הנוכחי למצב שאליו אנחנו שואפים, וזה כמובן נותן לנו יתרון אבולוציוני.
בשביל ללמוד צריך לעבוד
ראייה אבולוציונית כזו של תהליך הלמידה יכולה לעזור לנו להבין שהתלמידים נוטים להעדיף פעילויות שמתאימות ליכולות המולדות שלהם. מחנכים יכולים להיעזר בזה כדי לחפש מצבים שיעודדו את התלמידים ללמוד.
ניבוי אחד שאפשר לבחון הוא שילדים יתעניינו הרבה יותר ללמוד תחומים שיש להם זיקה ישירה ליכולות האוטומטיות שלהם, על חשבון יכולות מורכבות יותר כמו פתרון משוואות מרובות משתנים. ההטיה הזו יכולה להסביר מדוע הרבה ילדי בית ספר מעדיפים פעילויות חברתיות על פני הישגים אקדמיים. פסיכולוגים מצאו שסטודנטים חוו רמת אושר נמוכה במיוחד בזמן שעשו שיעורי בית, האזינו להרצאות ופתרו תרגילים במתמטיקה, ונהנו הרבה יותר בשיחה עם חברים.
ההעדפה לאינטראקציה עם עמיתים יכולה להקשות על שליטה באלגברה, אבל יש בה היגיון התפתחותי. המוטיבציה לשחק עם אחרים גם משפרת את המיומנויות החברתיות של הילדים. אפשר לצפות שילדים יחפשו פעילויות שיעזרו להם לפתח את הבנת העולם שלהם.
אפשר לחזות בצורה דומה איך ילדים ילמדו בקבוצות. למרות הפופולריות של למידה כזאת בחוגים חינוכיים, מנקודת מבט אבולוציונית נראה שעבודה בקבוצות אינה אפקטיבית במיוחד, אלא אם המורה מספק בה השגחה והכוונה. לפי התיאוריה, השיחות בקבוצה נוטות להיסחף לנושאים שיש להם רלוונטיות אבולוציונית גדולה יותר מהמשימה שעל הפרק – למשל רכילות.
למידה דרך עבודה ומאמץ | אילוסטרציה: shutterstock
העניין הטבעי של ילדים בחידוש והשאיפה שלהם ללמוד את תרבותם יניעו אותם בתחילת דרכם בבית הספר, אבל אין די בהם כדי לשמור על מעורבות אקדמית לאורך זמן. חוקרים סבורים שדרוש מאמץ ניכר כדי להנחיל לתלמידים מנגנונים לפתרון בעיות מודע. התלמידים צריכים לדעת שלמידה דורשת עבודה קשה, אחרת הם יניחו שהם יעברו את הלימודים בקלות – וכך יגדל הסיכוי שברגע שיחוו כישלון הוא יחבל במעורבות שלהם בלמידה בבית ספר בהמשך.
למידה דורשת השקעת זמן ואנרגיה ושיטות ההוראה צריכות לקחת את זה בחשבון. מבעד לעדשת האבולוציה אנו יכולים לחשוב על התפתחות התלמידים ולהתאים דרכים בהוראה כדי להתמודד עם אתגרים ולהרחיב את דעתם של תלמידינו.
לקריאה נוספת, אקדמי
Primal Brain in the Modern Classroom. Scientific American Mind, Sep/Oct 2011
2006 . Educating the Human Brain. Michael I. Posner and Mary K. Roth
לקריאה נוספת, פופולרי
ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
