מחקר קליני שתוצאותיו הוצגו בכנס לאונקולוגיה קלינית הראה תוצאות מעודדות בטיפול במלנומה. הטיפול משלב שתי תרופות שמייצרות צבא של "תאים הורגים" שיוצאים לחסל תאי סרטן בגוף.
מחלת הסרטן מלווה את בני האדם משחר ההיסטוריה. העדויות המתועדות הראשונות לקיומה של המחלה מתוארכות כבר לתקופת הפרעונים, בסביבות שנת 3000 לפני הספירה, אך הקפיצה הגדולה בהבנת הסרטן חלה רק במאה הקודמת. מחקרים אפיינו את הגנטיקה של הסרטן, בודדו שחקנים תאיים חשובים ולמדו רבות על תאי סרטן ועל אופן פעולתם. ובכל זאת, עד היום לא נמצאה תרופה כללית לסרטן.
הטיפולים העכשווים בסרטן כוללים הקרנות וכימותרפיה, שנחשבים אגרסיביים ויש להם תופעות לוואי קשות. כמו כן הם אינם יעילים נגד כל סוגי הסרטן ובמיוחד לא בשלבי המחלה המתקדמים.
אחד התחומים החדשניים בחקר הסרטן מתמקד במערכת היחסים של תאי הסרטן עם מערכת החיסון. התחום הזה, שמכונה "אימונותרפיה" (אימונו=של מערכת החיסון, תרפיה=טיפול) מנסה להילחם בסרטן על ידי חיזוק הפעילות של מערכת החיסון נגדו. בין השאר הוא עוסק בתאים במערכת שנקראים "תאי T הורגים" ואחד מתפקידיהם הוא לזהות ולהרוג תאים סרטניים בגוף. למרבה הצער תאי הסרטן מוצאים דרכים רבות ומגוונות להתחמק מהם או אפילו להשבית את פעילותם.
שתי תרופות אימונותרפיות שפותחו בשנים האחרונות מצליחות לנטרל את השפעת תאי הסרטן על תאי ה-T ההורגים ומאפשרות להם לעשות את עבודתם. כל תרופה בדרכה מצליחה לנטרל את השפעת תאי הסרטן, אך במחקר קליני שממצאיו הוצגו בוועידה השנתית של האיגוד האמריקאי לאונקולוגיה קלינית בשיקגו הראו הרופאים שטובות השתיים מן האחת.
משחק שחמט עם הסרטן
המחקר הקליני, שנקרא "שחמט-069", נערך על כאלף חולי סרטן עור מסוג מלנומה במדינות רבות, ביניהן ישראל. בשלב הנוכחי הרופאים מנסים לבדוק את ההשפעה הביולוגית של התרופות על המטופלים. חלקם קיבלו טיפול באחת מהתרופות בלבד ואחרים טופלו בשתי התרופות ביחד. הטיפול בכולם נמשך כחמישה שבועות.
אצל 60 אחוז מהחולים שטופלו בשתי התרופות ביחד הגידול נשאר יציב ולא חלה הידרדרות נוספת במחלה. אותו דבר נמצא גם אצל 44 אחוז מהחולים שטופלו רק בתרופה Opdivo ו-20 אחוז מהחולים שטופלו רק בתרופה Yervo. בנוסף, אצל 22 אחוז מהחולים שקיבלו את הטיפול המשולב סימני הסרטן נעלמו לגמרי בתגובה לטיפול. הממצאים המעודדים מצביעים על יתרון של הטיפול המשולב.
אופן פעולת התרופות
הטיפול ב- Opdivo מבוסס על מולקולה בשם PD-1 שנמצאת על פני שטח תאי T הורגים. המולקולה קושרת אליה מולקולות שמופרשות מתאים שכנים וכך מאפשרת לתא T לתקשר עם סביבתו. מולקולות המופרשות בין תאים מהוות מסר המועבר מתא אחד ונקלט ע"י תא אחר.תאי סרטן שולחים לתאי T מסר שעוצר אותו מלעשות את עבודתו וכך מתגוננים מפניו. התרופה מונעת מהמסר של תאי הסרטן להגיע לתאי ה-T וכך מסייעת למערכת החיסון להרוג את תאי הסרטן.
Yervoy פועלת בצורה דומה מאוד, אבל על מולקולה אחרת בשם CLTA-4, שנמצאת גם היא על פני התא ההורג. גם היא מסוגלת לקלוט מסרים שליליים מתאי סרטן הסמוכים.
תאי החיסון הורגים תא סרטני. | אילוסטרציה:Shutterstock (ההעתקה אסורה)
שתי התרופות פותחו בשנים האחרונות ונמצאות כיום בשימוש בנפרד לטיפול במלנומה גרורתית. כעת נראה שהשילוב של שתיהן ביחד מחזק את האפקט שיש לכל אחת בנפרד.
ד"ר סטיבן אודיי, שמנהל מכון לחקר הסרטן בלוס אנג'לס, מספר: "היו קריטריונים רבים שבהם ההבדלים בין תגובת החולים לטיפול המשולב לבין תגובתם לטיפול היחידני לא היו גדולים מאוד, אך מה שהדהים אותנו היו ההבדלים הגדולים בחסימת ההתקדמות של המחלה בטיפול המשולב לעומת הטיפול היחידני. עדיין חסר לנו מידע מחולים שהחלימו לגמרי בעקבות קבלת טיפול משולב ונשארו 'נקיים' למשך שנתיים-שלוש. מידע כזה בהחלט ישלים את התמונה הכוללת. אם תוצאות הטיפולים ימשיכו באותה מגמה, יהיה ברור שהטיפול המשולב הוא הנכון ביותר עבור החולים".
אודיי מוסיף שהממצאים מעודדים מאוד, אך מציין שעדיין יש אתגרים שיש לפתור, כגון תופעות הלוואי של התרופות. "הטיפול ב- Yervoyמאפשר ליצור צבא של תאי T הורגים ששים אלי קרב, בעוד הטיפול ב-Opdivo משלים את התמונה ומקים את אותם תאים לתחייה במפגש שלהם עם תאי הגידול", הוא מסביר. "לאסטרטגיה הזאת יש פוטנציאל גדול. השאלה היא מה השילוב הנכון של התרופות עבור החולים".
חשוב לציין שהמחקר הקליני אמנם נערך רק על חולי מלנומה, אבל חיזוק תאי החיסון נגד תאי סרטן עשוי לסייע גם בטיפול סוגי הסרטן אחרים, שבהם יש מעורבות של המערכת החיסונית. כמו אודיי, רופאים וחוקרים רבים סבורים שהעתיד של הטיפול בסרטן טמון באימונותרפיה ובשילוב תרופות שמחזקות את תאי החיסון באופנים שונים במלחמתם נגד תאי הגידול בגוף. לכן חשוב מאוד שנלמד להבין לעומק את אופן פעולת מערכת החיסון ואת היחסים בינה לבין תאי הגידול.
יעל גרופר
מאסטרנטית, המחלקה לאימונולוגיה
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
