אנו נוטים לחשוב על עצמנו כעל אורגניזם יחיד, בודד, בעל אוטונומיה מלאה, אך גופנו מעניק בית להמוני חיידקים מיקרוסקופיים שנקראים באופן קיבוצי "המיקרוביום" של הגוף האנושי. למעשה, כמות החיידקים שמתארחים באיברי גופנו השונים גדולה עד כדי כך שמדענים רבים מסכימים שיש בגוף האדם יותר תאים לא-אנושיים מאשר תאי הגוף עצמו.

החיידקים שהתמקמו בנישות מחייה רבות ושונות בגוף עברו אבולוציה משותפת (קו-אבולוציה) יחד עם האדם, כך שכל סוג של חיידק מתאים במיוחד לאזור שבו הוא נמצא ורבים מהם מועילים, ישירות או בעקיפין, לאדם שבתוכו הם חיים.

בסרטון שלפנינו תוכלו לראות איך התופעה הזאת פועלת במערכת העיכול האזור העשיר ביותר בחיידקים בגופנו. מודגם בו התפקיד המרכזי שחיידקים ממלאים בתהליכי העיכול ואיך התהליכים הללו משתנים מאדם לאדם.

 

ההרצאה הועברה בידי ג'סיקה גרין וקרן גילמין במסגרת פרויקט TedEd

 

לאחרונה הושלם שלב מכריע ב"פרויקט המיקרוביום האנושי", ששם לו למטרה לזהות ולקטלג את כל החיידקים המתארחים בגוף האדם. במסגרת הפרויקט עקבו החוקרים באופן רציף אחרי יותר מ-240 נבדקים במשך כשנתיים, וריצפו את הגנום של חיידקים שנאספו מאזורים שונים בגופם.

יש כמובן הבדלים ניכרים במגוון החיידקים המתארחים בגופם של אנשים שונים, באזורים גיאוגרפיים שונים ובגילאים שונים, וגם על ההבדלים הללו הפרויקט מבקש לעמוד. אחת התקוות הגדולות העומדות מאחוריו היא שהמיזם יאפשר לרופאים להתחשב בעת הטיפול בכל המערכת האקולוגית הקיימת בגוף האדם ולהתאים אליה את האבחנה ואת הטיפול שהם מעניקים לכל חולה.

כמו כן, ייתכן שלא מעט מחלות ובעיות שכיום מטפלים בהן באנטיביוטיקה, אפשר יהיה לפתור בצורה פחות מסוכנת ועם פחות תופעות לוואי אם רק נדע לטפח ולחזק את החיידקים שחיים באופן טבעי בגוף ומתקיימים בשיתוף פעולה איתו. כך נצמצם את אחת הבעיות הקשות של הרפואה המודרנית – ההתפתחות של חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

השימוש באנטיביוטיקה, ובמיוחד באנטיביוטיקות בעלות טווח רחב שאינו מבחין בין החיידקים הקיימים בגוף באופן תקין לבין פולשים שמסכנים אותו, יוצר בעיה קשה. האנטיביוטיקה שקולה לפצצה ביולוגית שאינה מבדילה בין אויב לאוהב ולעתים פוגעת בחיידקים שהגוף זקוק להם. פרויקט המיקרוביום נותן תקווה שזיהוי החיידקים הללו יאפשר טיפולים שבהם האוכלוסייה הטבעית של הגוף תשוחזר מחדש אחרי שימוש מסיבי באנטיביוטיקה.

הסרטון מתמקד באוכלוסיה המוכרת והנחקרת ביותר של חיידקים בגופנו – חיידקי המעיים. החיידקים הללו מסייעים בפעילות העיכול, מייצרים ויטמינים וחומרים מזינים הנחוצים לאדם ומונעים מחיידקים פתוגניים להגיע לאזורים הללו ולגרום נזק. אוכלוסיית חיידקי המעיים נקראת באופן קיבוצי "אנטרוטיפ" (אנטר=מעיים; טיפ=סוג), והיא שונה מאדם לאדם.

נראה שהבדלים הבין-אישיים באוכלוסיית חיידקי המעיים אינם קשורים לגיל, מין, משקל, או אזור גיאוגרפי. בדומה לאופן שבו לבני אדם שונים יש סוגי דם שונים, כך זיהו חוקרים כמה סוגים שונים של אנטרוטיפים. סוג דם הוא תכונה בעלת שורשים גנטיים עם מספר מוגבל של אפשרויות (A, B, AB, O) ללא טווח ביניים ביניהן, אך כשמדובר באנטרוטיפ המצב שונה, מאחר שהוא מורכב מכמה מאות סוגי חיידקים ויש גם הבדלים מסוימים באוכלוסית החיידקים בין אנשים בעלי אותו סוג של אנטרוטיפ.

הסוגים השונים קובעים למעשה מסגרת כללית, כשבתוך כל סוג יש הבדלים בין-אישיים רבים הנובעים מגורמים גנטיים וסביבתיים.

עידו קמינסקי
דוקטורנט, המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע


הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.

2 תגובות

  • שירי

    שאלה בנושא חיידקי צלולוזות

    בסרטון נאמר שיש לנו במעיים חיידקי צלולוזות שמפרקים צלולוזה... תאית...אני יודעת שיש את זה רק במעלי גירה.. זה טעות בסרטון?

  • שושי

    ועוד ועוד

    נושא מרתק, כמעט ארץ לא נודעת. קראתי שההבדלים בהרכב של אוכלוסיית החיידקים אינם דווקא עפ"י קריטריונים שנבדקו (אזור גאוגרפי וכיו"ב), שהמטבוליזם שלהם משולב עמוקות בשלנו ואפילו שמשהו בהרכב יכול להשפיע על משקל הגוף.