המריחואנה היא סם שמקורו בצמח הקנביס. הקנביס עצמו מכיל חומר פעיל בשם THC, שבודד לראשונה בשנת 1964 בידי החוקרים רפאל משולם ויחיאל גאוני מהאוניברסיטה העברית. החומר הפעיל גורם האטה בפעילות המוחית ובעקבותיה מגוון של תסמינים, כמו אטיות בתנועה ובמחשבה, פגיעה בזיכרון, רעב וכהות לכאב. לעתים הוא גורם גם נזקים חמורים יותר, כמו התקפים פסיכוטיים, עלייה בסיכון לסכיזופרניה וכמובן נזקי עישון רגילים.
השפעות המריחואנה על הגוף | איור: על פי ויקיפדיה
במחקר שהתפרסם ב-3 בינואר 2014 בכתב העת Science בחנו החוקרים אחת מהתגובות של המוח לחומר הפעיל בסם. תחילה הם בדקו איך משפיעים סמים מסוגים שונים, ובהם הירואין, קוקאין וקנביס, על מוחם של עכברים. התגלה כי צריכה של THC גורמת הפרשה מוגברת של הורמון בשם פרגננולון. מדובר בהורמון שהוא בדרך כלל נגזרת הראשונית שממנה נוצרים הורמונים רבים אחרים, כגון הורמוני המין פרוגסטרון וטסטוסטרון והורמונים נוספים כמו הקורטיזול החשוב לחילוף החומרים והאלדוסטרון החשוב לוויסות מאזן המים של הגוף.
כדי להבין איך משפיעה העלייה בהורמון הזה על הפעילות המוחית של העכברים נקטו החוקרים בשתי אסטרטגיות: דיכוי יצירת ההורמון בקרב עכברים שנחשפו לחומר הפעיל, או הזרקה של כמות מוגברת של ההורמון לעכברים כאלה. התברר שכאשר מעכבים את יצירת ההורמון, תסמיני הסם מתחזקים. החוקרים גילו אצל העכברים האטה בתנועה, כהות לכאב, ירידה בטמפרטורת הגוף וכהות חושים, כולם ברמה גבוהה הרבה יותר מאשר בקבוצת הביקורת שקיבלה את החומר הפעיל אבל הפרישה את ההורמון כרגיל. לעומת זאת, בקבוצה שקיבלה זריקת דחף של ההורמון נצפתה ירידה בתסמינים הללו.
תופעה מעניינת נוספת הייתה שבקרב עכברים שקיבלו את זריקת הדחף נצפתה ירידה גם בתופעת התיאבון המוגבר כתגובה לסם, וירידה בפגיעה שהסם גורם לזיכרון.
הדבר הבא שבדקו החוקרים היה המוטיבציה של העכברים לצרוך עוד מהחומר הפעיל. הפעם אפשרו לעכברים לצרוך את הסם עצמאית על ידי לחיצה על מתקן שגרם להזרקתו למחזור הדם. בקרב עכברים שטופלו בהורמון נצפתה פחות מוטיבציה לצרוך את הסם, מה שעשוי להעיד שלא התרחשה התניה בין האפקט המשכר לצריכת הסם – כלומר הסם לא גרם לאפקט הרצוי ועל כן לא היתה לעכברים מוטיבציה לצרוך אותו.
החוקרים המשיכו ובדקו את השפעת החומר הפעיל של הסם על תאי עצב בודדים שהופקו ממוחם של העכברים, וגילו שהוספה של ההורמון אכן מצמצמת משמעותית את השפעת הסם.
במחקר הזה ראינו תופעה שבה הורמון שהיה מוכר בגלל תפקיד אחד שלו, מקבל בתנאים מסוימים תפקיד שונה ומדכא תסמינים בלתי רצויים מבחינת הגוף.
ארז גרטי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
