השתלת איברים היא הליך רפואי שבו מוציאים איבר מגופו של אדם חי או מת ומשתילים אותו בגופו של אדם אחר כדי להחליף איבר פגום או בלתי מתפקד. בשנת 2011 לבדה הושתלו בארה"ב 28,535 איברים ובישראל בוצעו 386 ניתוחי השתלה מצילי חיים.
האיבר הנתרם ביותר בארץ הוא כליה, שהיא אחד האיברים הבודדים שאפשר להשתיל מתורם חי. עם זאת, כמות האנשים הזקוקים לאיברים להשתלה וגדלה בקצב הרבה יותר גבוה מכמות התורמים, כך שבשנת 2011 היו בישראל היו כאלף אנשים ברשימת ההמתנה לתרומת איברים. כשמתפנה איבר לתרומה, הרופאים בוחנים קריטריונים רבים כדי לקבוע מי מהממתינים יקבל אותו: הדחיפות הרפואית של ההשתלה, גיל המושתל, כמה זמן הוא ממתין, מידות הגוף, סוג הדם והתאמת הרקמות של התורם לחולה.
מידת ההתאמה של הרקמות נקבעת לפי ההתאמה הגנטית בין התורם למושתל ולפי בדיקת הצלבה שבה בודקים נוכחות של נוגדנים נגד השתל. פרט לתאומים זהים, ההתאמה לעולם אינה מלאה, אלא אפשר להצביע רק על מידת ההתאמה היחסית. בכל תהליך של השתלת איבר קיימת חוסר התאמה כלשהי שעלולה לגרום לדחיית האיבר.
אחד האתגרים המרכזיים בתחום השתלת האיברים הוא איך למנוע את דחיית השתל, שמתרחשת כשמערכת החיסון של החולה מזהה את האיבר המושתל כגורם זר ותוקפת אותו. על מנת להילחם בדחיית השתל, חולים מקבלים תרופות חזקות שמעכבות את פעילות מערכת החיסון בזמן ההשתלה ואחריה, ועל פי רוב הם זקוקים לתרופות שמונעות את הדחייה לשארית חייהם.
הסרטון שלפנינו מציג את המנגנון החיסוני המרכזי הגורם לדחייה של שתלים ואת אחת הדרכים החדשות שבהן הרפואה מנסה להתמודד עם המכשול.
הסרטון הופק עבור חברת Bristol-Myers Squibb ותורגם על ידי צוות דוידסון אונליין
תאי ה-T שמוצגים בסרטון הם תאים בשם "T helper" שפועלים כמעין מנגנון בקרה במערכת החיסון. הם אחראיים על הפעלתם של תאים חיסוניים אחרים ועל הבחירה אילו סוגי תאים יש להפעיל ומתי. ההפעלה של תאי ה-T עצמם מתרחשת בתהליך דו-שלבי.
בשלב הראשון נוצר קישור בין קולטן בשם TCR על גוף התא, לרכיב אחר שנקרא MHC. ה-MHC הוא רכיב בתאים שתפקידו להציג כלפי חוץ חלבונים שונים על מנת שתאים אחרים, בעיקר תאי מערכת החיסון, יוכלו לבחון אותם. ה-TCR מאפשר לתאי ה-T להיקשר באופן ספציפי ל-MHC שמציג חלבון שתא ה-T אמור לזהות.
הקישור בין MHC לקולטן אינו חזק במיוחד, וכדי להפעיל את תא ה-Tדרוש שלב נוסף שנקרא "השלב הקו-סטימולטורי". כפי שראינו בסרטון, יש חלבונים רבים שעשויים להשתתף בשלב הזה, אך המוכרים ביותר מביניהם הם CD28 ו-CD80/86. השלב הזה נועד לוודא שהחלבון המוצג לתא ה-T הוא אכן חלבון זר שיש להפעיל נגדו תגובה חיסונית ולמנוע הפעלה שגויה של התאים נגד חלבוני הגוף, דבר העלול להוביל לתגובה אוטו-אימונית (תגובה חיסונית עצמית).
אם השלב השני לא מתרחש, תא ה-T עובר תהליך של "כיבוי" ומגיע למצב שנקרא אנרג'י (Anergy). במצב הזה התא אינו יכול לעבור הפעלה נוספת בעתיד ונכנס למסלול של מוות תאי מתוכנן.
השיטה המוצגת בסרטון למניעת דחייה של שתלים מבוססת על חסימה של השלב השני הזה על ידי הפרעה לקישור בין CD28 ו-CD80/86. במצב כזה הגוף אינו יכול לזהות שהשתל הוא גוף זר ולהעמיד תגובה חיסונית נגדו. בדרך הזאת אמנם נגרמת פגיעה גם בתפקידים נוספים של מערכת החיסון, אך לא מדובר בפגיעה כללית שמשתקת את המערכת לחלוטין. ייתכן שנוכל להפחית בדרך הזאת את ההשפעות השליליות הכרוכות בדיכוי מערכת החיסון – צעד חיוני אצל מושתלי איברים כדי למנוע את דחיית הרקמה המושתלת.
עידו קמינסקי
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
אתר דוידסון אונליין עוסק במתן מידע מדעי בלבד ואין לראות בכתוב בו תחליף לייעוץ רפואי או תזונתי. אין לצטט חלקים מכתבה זו, אלא רק את הכתבה בשלמותה.