בכתבה הקודמת, שעסקה בקשר שבין גוף ונפש, דיברנו על חשיבות המוח ועל ההתמחויות שיש בו – כל אותם אזורים במוח שאנו יודעים לזהות את הקשר בינם לבין תופעות אנושיות מורכבות. התעמקות בהם יכולה להסביר תופעות מופשטות כמו רגשות ועונג ואת המורכבות והיחודיות של להיות אנושי. כעת הגיע הזמן לפענח את הבסיס הביולוגי של ההנאות, הרגשות והפחדים שלנו ולגלות מה באמת קורה בגוף שלנו? איזה אזורים במוח ואיזה סוגים של פעילות עצבית ושינויים כימיים אנחנו מקשרים עם התופעות שמזוהות כחוויות רגשיות, כמו הנאה, מוטיבציה ואפילו צריכת סמים?
מסלול הגמול וההנאה
בשנות ה-50 של המאה הקודמת גילו חוקרים שיש במוחן של חולדות אזור שהן תהיינה מוכנות למות רק כדי לגרות אותו. החוקרים לימדו חולדות ללחוץ על דוושה תמורת פרס מסוים, כמו אוכל או שתייה מתוקה, או ללחוץ על דוושה אחרת שרק יוצרת גירוי חשמלי של מקום מסוים במוח. להפתעתם גילו החוקרים שעד מהרה פעילות הגירוי העצמי הזו הפכה למוקד ההתנהגות של החולדות, והן הזניחו למענו את הרגלי הניקיון הרבים שלהן, את צאצאיהן ואפילו את מזונן. שוב ושוב גירו החולדות את האזור האחד הזה במוח על חשבון התנהגויות אחרות שהיו חיוניות להישרדותן. התנהגות דומה התקבלה כשהחיות יכלו להזריק לעצמן באמצעות הדוושה את הסם קוקאין.
חולדה לוחצת על דוושה שוב ושוב כדי לקבל זריקת קוקאין לדם או למוח | מתוך ערכת הדרכה באתר המכון הלאומי של ארה"ב לשימוש לרעה בסמים (NIDA)
הממצאים הובילו את המדענים להסיק שקיים במוח אזור שפעילות שלו נתפסת כגמול והנאה. במהלך החיים התקין האזור הזה מופעל ברגעים שבהם בעל החיים נחשף למתגמלים הטבעיים שלו – מזון, מין, משפחה, חברים, מוזיקה אצל בני אדם ועוד. התברר שכאשר האזור הזה מופעל שוב ושוב בעוצמה רבה מספיק, החיה מפתחת צורך לחזור על הפעולה שוב ושוב.
"מסלול הגמול וההנאה", באזור שהמדענים מכנים "המערכת המזו-לימבית" | תרשים: אתר NIDA
למעשה, מסלולי מוח רבים מעורבים בהפעלה חוזרת על ידי סמים. הפעולה המשותפת של הסמים היא בעיקר על אזור הגמול, אבל הקשרים העצביים מתחברים למסלולים נוספים בקדמת המוח שקשורים לקבלת החלטות ולמידה.
כמו כל אזורי המוח, גם המסלול הזה מורכב מתאי עצב (נוירונים) שמתקשרים זה עם זה באמצעות אותות חשמליים וכימיים. האותות הכימיים עוברים בצמתים שנקראים סינפסות. הפעלה חוזרת של תאי העצב האלה גורמת לעלייה ניכרת בכמותו של המתווך העצבי דופמין, שממלא תפקידים חשובים במקומות רבים במוח. באופן טבעי, אזור הגמול וההנאה מופעל על ידי מתגמלים טבעיים, או במילים אחרות דברים שעושים לנו טוב.
הפעלת מסלול הגמול על ידי סמים ממכרים כאלכוהול, קוקאין, הרואין וניקוטין | תרשים: מערכת הדרכה בנושא סמים של NIDA
בראייה אבולוציונית יש חשיבות רבה לקיומו של אזור כזה במוח, כי הוא מאפשר הנאה וחזרה על דברים שמסייעים להישרדותו של הפרט. מתגמלים טבעיים ידועים הם מזון, מין, חברים, קשרים אישיים, מוזיקה ועוד. סמים שבני אדם לוקחים, כמו הרואין וקוקאין, משפיעים על האזור הזה, ישירות או בעקיפין, ומפעילים אותו באופן מלאכותי. מסיבות שונות, יש אנשים שמעדיפים הפעלה כזאת של האזור על פני הגירוי הקשה יותר להשגה שמספקים המתגמלים הטבעיים.
אילוסטרציה: מעדיפים גירוי ישיר
הסמים משנים את תפקוד המוח
כאמור, סמים מתערבים ביעילות ובעוצמה בפעילות ובכימיה של מסלול הגמול וההנאה. כאשר מעוררים בעוצמה את מסלול הגמול וההנאה באופן חוזר ונשנה, למשל בהשפעת סמים, משבשים את טווח פעילותו הביולוגית. במוח מתרחשות התאמות, שמתבטאות בשינויים כימיים ומבניים בתאי העצב עצמם ובקשרים ביניהם. הדבר קורה במסגרת מנגנון ביולוגי טבעי שקיים בגוף ומאפשר לו להגיב על שינויים.
חלק מהשינויים האלה חולפים, אך אחרים מטביעים את רישומם במוח באופן בלתי הפיך ומשאירים חותם תפקודי מתמשך וקשה מאוד לתיקון. לא פעם ההשפעה של החומר הזר תמשיך להכתיב את התנהגותו ואפילו את אישיותו של משתמש הסמים למשך כל חייו. השינויים הכימיים והמבניים שמתרחשים בהשפעת סמים דומים לאלה שמתרחשים בלמידה ובזיכרון, ולא פעם השפעתם מתמידה לאורך זמן, שנים רבות אחרי שהחומר כבר יצא מגופו של המשתמש והוא בכלל שכח שאי פעם השתמש בסם הזה.
ד"ר דבורה כהן
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.