כל תא בגופנו מכיל כמטר של דנ"א. כדי לאפשר דחיסה יעילה של הדנ"א בתוך הגרעין, שקוטרו כמיקרומטר (מיליונית המטר), הדנ"א מתחלק בתאי אדם ל-23 זוגות של כרומוזומים שונים, כלומר 46 מולקולות של דנ"א. הסרטון שלפנינו ממחיש בפשטות מהו כרומוזום, מדוע הוא קיים ואיזה מידע אפשר להפיק ממנו.
בדרך כלל התאים משתמשים בדנ"א כדי לשעתק ממנו RNA, ומשם לתרגם את הקוד הגנטי לחלבונים. במצב הזה הכרומוזום פתוח למחצה, כלומר הדנ"א עדיין דחוס במידה מסוימת באזורים לא פעילים. לקראת חלוקת התא (אינטרפזה), הדנ"א צריך להשתכפל, ואז הכרומוזומים נפרמים בהדרגה כדי לאפשר את השכפול. בתחילת חלוקת התא (שלב הפרופזה) הדנ"א נדחס לכרומוזומים בעזרת חלבונים מיוחדים בשם היסטונים. כעת, במצב הדחוס, התא יכול להתחלק כראוי.
