תגלית חדשה עשויה
לעזור בריפוי אלצהיימר

חוקרים מבית הספר לרפואה מאוניברסיטת וירג'יניה גילו צינורות לימפה במוח שקיומם לא היה ידוע עד כה. התגלית אכן משמעותית מאוד, אם כי היא אינה מצדיקה את הכותרת הסנסציונית באתר חדשות ישראלי שהצהירה שהתגלה הקישור בין הגוף לנפש.

מערכת הלימפה היא מערכת של צינורות שמפוזרים בכל הגוף בנפרד מכלי הדם. תפקידה הוא לנקז עודפי נוזלים ורכיבים שנותרו מפעולת מחזור הדם, כך שאפשר לראות בה מעין מערכת ביוב וניקוז ששומרת על התפקוד התקין של מערכת הדם. בנוסף, הלימפה מובילה תאים ממערכת החיסון אל בלוטות הלימפה ומשם למחזור הדם, ולכן היא ממלאת תפקיד חשוב בתגובות חיסוניות של הגוף ובמלחמה שלו נגד פולשים חיצוניים.

במשך שנים חשבו מדענים שמערכת הלימפה אינה מגיעה למוח, כיוון שלא הצליחו למצוא כל סימן לקיומה שם, ולכן לא היה ברור איך תאים ממערכת החיסון מצאו את דרכם לתוך המוח, שמוקף במחסום שמונע מרכיבים מהדם לחדור אליו. כעת חשפה קבוצת המחקר של פרופ' ג'ונתן קיפניס שקיים חיבור ישיר בין המוח למערכת החיסון, שלא היה ידוע על קיומו בעבר, והוא נעשה בתיווך של צינורות לימפה במוח. 

  
מפת צינורות הלימפה במוח כפי שהייתה ידועה עד כה | מקור: Tinydevil, Shutterstock 

המוח ומערכת החיסון

"איך פועלת מערכת החיסון במוח? למה תאים מהמערכת הזאת תוקפים תאי עצב במוח אצל חולי טרשת נפוצה? במשך שנים רבות לא ידענו להשיב על שאלות כאלה. כיום רבות מהן יכולות להיפתר בזכות הגילוי שהמוח, כמו כל איבר אחר בגופנו , מקושר למערכת החיסון דרך מערכת של צינורות לימפה" מסביר פרופ' קיפניס. "זה משנה לגמרי את כל מה שחשבנו עד כה על הקשר בין המוח למערכת החיסון. נושאים שנחשבו בעבר 'חסרי פתרון' אנו יכולים כעת להבין עד לרמת המנגנון הביולוגי. אנחנו מאמינים שהגילוי החדש יעזור לנו להבין טוב יותר כל מחלה נוירולוגית שמערכת החיסון מעורבת בה".

דוגמה טובה לכך היא הטרשת הנפוצה, שבה תאים ממערכת החיסון תוקפים את השכבה שעוטפת את העצבים במוח וכך פוגעים בתפקודם. עד כה לא היה ברור איך ולמה זה קורה. גילוי צינורות הלימפה במוח יכול להבהיר איך הם מצליחים לעקוף את כל המחסומים שבין הדם למוח.

"כשהחבר'ה מהמעבדה הראו לי את התוצאות הראשוניות, הדבר הראשון שאמרתי היה, 'נהיה חייבים לשנות את ספרי הלימוד!' אומר ד"ר קווין לי מהמחלקה לחקר המוח באוניברסיטת וירג'יניה. "לפני התגלית הזאת היה מקובל לחשוב שאין צינורות לימפה במוח, אבל די במבט ראשוני על הממצאים שלהם כדי לראות שהם ישנו את האופן שבו המדע מסתכל על הקשר בין המוח למערכת החיסון".

אפילו קיפניס עצמו פקפק בהתחלה בנכונות הממצאים. "באמת לא האמנתי שיש בגוף מבנים שלא התגלו עדיין. חשבתי שכל מה שאפשר היה לגלות על מבנה הגוף כבר התגלה עד המחצית הראשונה של המאה הקודמת, אבל מתברר שטעיתי".

הגילוי החדש התאפשר תודות עבודתו של ד"ר אנטואן לובאה, פוסט דוקטורנט ממעבדתו של קיפניס. לובאה פיתח שיטה שאפשרה לבודד את כל המוח של חיות מעבדה יחד עם השכבה העוטפת אותו – המנינג'ס. כשלובאה התבונן במנינג'ס תחת מיקרוסקופ הוא זיהה נוכחות של תאי מערכת החיסון ורצה לבדוק אם יש באזור צינורות לימפה. לובאה נזכר ברגע הגילוי. "קראתי לקיפניס למיקרוסקופ ואמרתי לו, 'אני חושב שיש לנו פה משהו'".

לשאלה איך צינורות הלימפה האלה הצליחו לחמוק מעיני החוקרים כל כך הרבה שנים משיב קיפניס שהם מסודרים במקביל ובצמוד לכלי דם גדול מאוד שנכנס לאזור במוח שהגישה אליו מוגבלת. "זה נמצא כל כך קרוב לכלי הדם עד שאם אתה לא יודע מה אתה מחפש את יכול לפספס אותו בקלות".

הגילוי החדש על צינורות הלימפה מעורר סדרה שלמה של שאלות בנוגע למחלות נוירולוגיות שמתאפיינות בתגובה דלקתית של מערכת החיסון. אצל חולי אלצהיימר, לדוגמה, יש הצטברות רבה של חלבון מסוים במוח שגורם נזקים רבים. החוקרים משערים שהצטברות מתרחשת בגלל קושי בפינויו דרך מערכת הצינורות הללו.

בנוסף, במהלך ההזדקנות צינורות הלימפה משתנים ונחלשים, הגילוי החדש יאפשר לבדוק איך הזדקנותם משפיעה על ההופעה של מחלות נוירולוגיות שמופיעות בגיל מתקדם. "כעת אנחנו יכולים להבין יותר מחלות רבות כגון אלצהיימר, טרשת נפוצה ואפילו אוטיזם, והכול בזכות תגלית שהמדע סירב עד כה להאמין בקיומה".