הצפרדע הינה דו חי אשר בד"כ אוכל כל דבר קטן ממנה שזז ובעיקר חרקים. הצפרדע מזהה את תנועת החרק ושולחת אליו את לשונה המהירה. בשלב זה גורלו של אותו חרק מסכן נחרץ והוא נטרף. האמנם? קבוצת המחקר של אביטל גזית מאוניברסיטת ת"א, זיהתה מקרה של היפוך תפקידים בה חיפושית מזן Epomis נוקמת את נקמת החרקים וטורפת את הצפרדע. הסרטון שלפנינו מציג את ממצאיהם העיקריים של המחקר.
 

סרטון זה תורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין
הסרטון הופק בידי המוזיאון המאמריקאי לטבע - AMNH

ישנן טקטיקות הגנה רבות אשר יצורים שונים נוקטים כנגד טורפיהם, בין אם הסוואה, איברי הגנה כמו קוצים, שריון קשיח ועוד. חיפושית ה-Epomis לקחה את ההגנה כמה צעדים קדימה, והפכה אותה להתקפה למטרת טריפה, ובכך התחלפה עם הצפרדע בתפקידים. במאמר שפורסם בעיתון PLOS one מתארים החוקרים כיצד החיפושית מפתה את הצפרדע באמצעות תנועה של המחושים והלסתות לנסות לבלוע אותה. הצפרדע כמובן נענית לארוחה הקלה שמולה ומנסה ללכוד אותה בלשונה. החיפושית חומקת במהירות מלשונה של הצפרדע ונצמדת בזריזות אל הצפרדע ומתחילה למצוץ אותה עד למותה. לצפרדע אין סיכוי כנגד מתקפה כזו, ובאמת מתוך 420 צפרדעים שנחשפו לחיפושית הרעבה, אף אחת לא הצליחה לגבור על החיפושית הרעבה. במאמר אף מוצג מקרה קיצוני בו צפרדע אחת הצליחה לבלוע את החיפושית בשלמותה, אך לאחר שעתיים הקיאה אותה ונטרפה זמן קצר לאחר מכן (ראו סרטון S4 במאמר - לא לבעלי קיבה רגישה).

צפרדע אורבת לחיפושית ה-Epomis, או אולי ההיפך? התמונה נלקחה מהמאמר.

חומר למחשבה: מקרה זה הינו הקצנה של אסטרטגית הגנה באמצעות התקפה של הנטרף כנגד הטורף. נכון להיום זהו אחד המקרים היחידים שנצפו אם לא היחיד בו הנטרף אימץ את אסטרטגית ההגנה שלו והפך לטורף, אם כי אין זה יהיה מפתיע אם בתוך מספר דורות תפתח הצפרדע אסטרטגיה להתגבר על האיום ואולי אף לטרוף את החיפושית בהצלחה. האם אתם מצליחים להעלות בדעתכם מנגנון פשוט באמצעותו תצליח הצפרדע לקבל חזרה את יתרון התוקף? כיצד לדעתכם תתמודד החיפושית עם המצב החדש?

למאמר המלא (באנגלית) לחצו כאן שימו לב לסרטונים בסוף המאמר - לא לבעלי קיבה רגישה.
 

8 תגובות

  • גיל וויזן

    אי דיוקים בכתבה

    המחקר אכן נערך במעבדה של פרופ' אביטל גזית באוניברסיטת תל אביב, אך לא היה שום שיתוף פעולה עם מעבדה בטורונטו. הבלבול נוצר משום שמבצע המחקר (גיל וויזן - אני) עבר למעבדה בקנדה לאחר סיום המחקר. חבל שלא נתתם קרדיט מתאים למבצע המחקר ובאופן כללי חבל שלא יצרתם קשר לפני פרסום הכתבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    תיקנתי את הטעות בנוגע לשיתוף הפעולה, תודה.
    בנוגע לקרדיט, אצלנו באתר נהוג לציין את שם קבוצת המחקר והאוניברסיטה בה המחקר התבצע.
    אם יש לך הערות נוספות נשמח לשמוע
    כל טוב ותודה
    ארז

  • זיוה

    למה הורד פס הקול באנגלית?

    זה מאד מוזר לשמוע מוזיקה ולקרוא תרגום

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    זו מצגת שהוכנה בידי המוזיאון להיסטוריה של הטבע (museum of natural history). את המצגת לא ערכנו אלא רק הוספנו כתוביות.

  • רמי

    יתרון התוקף

    - אפשר שהצפרדע תפתח חומר מהמם/מרדים בלשונה.
    - אפשר שבגוף הצפרדע יתפתח נוגדן לזחל (לחומר כל שהוא של הזחל : צבתות, נוזלי עיכול, ..) שידחה את הזחל או יהמם אותו או אף יהרוג אותו.
    יש יצורים (דומים לצפרדעים) כמו "צפרדע חץ ארסית" שרעילותן מגינה על חייהם וגם עוזרת להם בהשגת טרפם.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    רעיונות יפים

    הצעת רעיונות מעניינים, אם כי הרעיון של הנוגדן נראה לי מעט לא סביר, משום שנוגדנים פועלים כנגד חומרים או פתוגנים החודרים למערכת הדם. הזחל במקרה זה אפילו לא מגיע למערכת העיכול (וגם אם כן, הוא לא נשאר שם זמן רב). ארס או רעלן כלשהו, לעומת זאת, נשמע כמו אסטרטגיה טובה.

  • galia1233

    שאלה

    מדהים. אבל איך הזחל מצליח להספיק ולהצמד לדו-חי הגדול ממנו, מבלי להטרף תחילה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    על פי המחקר, הזחל מתחמק מלשונה של הצפרדע ומנצל את הרגע הזה על מנת להתפס על גופה. ב-413 מתוך 420 מהמקרים הזחל הצליח לחמוק מלשונה של הצפרדע, וביתר המקרים הוא הצליח להמנע מטריפה ולטרוף בעצמו את הצפרדע.
    מקווה שעזרתי
    ארז