האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע שהמותאם ביותר שורד ומעמיד צאצאים פוריים שמעבירים הלאה את תכונותיו החיוביות. תכונות חיוביות (או שליליות) חדשות נגרמות על ידי מוטציות אקראיות בגנום. הסרטון שלפנינו דן בשתי שאלות עיקריות שעומדות בבסיס תורת האבולוציה: איך שונות גנטית נוצרת בגנום ואיך היא יוצרת מינים חדשים?

הסרטון הופק על ידי פרויקט Cassiopeiaproject. תורגם בידי צוות דוידסון אונליין

שונות גנטית היא תנאי הכרחי להתאמה של מין מסוים לסביבה ואף לשרידותו. כל עוד יש באוכלוסייה מגוון רחב של תכונות, גם כשתנאי הסביבה ישתנו עדיין ימצאו פרטים שתכונותיהם היחודיות יקנו לבעליהן יתרון על האחרים. ככל שהשונות באוכלוסייה גדולה יותר כך היא יכולה להתאים את עצמה לתנאים קיצוניים יותר. דוגמה מעולה לכך היא החרקים. הם מתרבים בקצב אדיר, והיות שקצב יצירת המוטציות בין הדורות אינו משתנה משמעותית בין המינים, השונות אצל החרקים גדולה יותר ולכם הם יכולים להתאים את עצמם בהצלחה לתנאים חדשים, ולמשל להתמודד עם סוגים שונים של חומרי הדברה.

בחלקו הראשון הסרטון דן בדרכים ליצירת שונות. יצירת שונות היא למעשה כל דרך שגורמת להכנסת שינויים בדנ"א. רוב השינויים הללו חסרי משמעות, מיעוטם גורמים נזק ומיעוט שבמיעוט מביא תועלת. כשבוחנים את התמונה בקנה מידה גדול (דורות) רואים שהשינויים המועילים מצטברים בהדרגה והשונות גדלה.

חלקו השני של הסרטון מראה בעזרת סימולציה איך תכונות מסוימות משתלטות על האוכלוסייה בתנאים סביבתיים שונים, למרות מקדם "חוסר המזל". הסרטון מראה למעשה איך הברירה הטבעית מקדמת את האבולוציה מין חדש ייווצר כשהשינוי הגנטי יביא למצב של בידוד גנטי בין שתי אוכלוסיות, כלומר זכר ונקבה משתי הקבוצות לא יוכלו יותר להוליד צאצא פורה אם יזדווגו. מצב כזה יכול להיגרם כששתי אוכלוסיות אינן מתרבות זו עם זו במשך תקופה ארוכה בשל בידוד גיאוגרפי, הבדל בזמני הפעילות (יום לעומת לילה) או אפילו בידוד חברתי.

השונות בין שתי האוכלוסיות הולכת וגדלה עם הזמן, עד שהיא הופכת גדולה עד כדי כך שהכלאה בין פרטים משתי הקבוצות לא תניב צאצא פורה, ובהמשך לא תניב צאצא כלל.

6 תגובות

  • יצחק סגמן

    הערות לגבי האבולוציה

    בשנים האחרונות מתפתחת תופעה בקרב מדענים המביאים נקודות מבט שונות ומדהימות בנוגע להתפתחות האנושית בכלל ולאבולוציה בפרט.למשל הביולוג DR.Bruce Lipton בספרוThe Biology of Belief למשל פרופסור Robert Lanza בספרו Biocentrism.למשל חתן פרס נובל לפיזיקה יוג'ין וויגנר בחיבור על "הערות על שאלת גוף-נפש".אומר שההכרה/התודעה היא ראשונית. הוא מציין שזה בלתי אפשרי לנסח את חוקי הפיזיקה הקוונטית מבלי להתייחס לתודעה.כיום מדענים מתחום הפיזיקה מדברים בגלוי על עולמות חלופיים דבר שהיה נחשב למדע בידיוני לפני כ 10 שנים בלבד.פופסור הרולד ג' מורריץ שהוא פרופסור לביופיסיקה מולקולרית וביכימיה חושב באופן זהה על התודעה בכסיס להתפתחות האנושית.כיום נראה ליותר ויותר אנשי מדע שההצמדות לתיאוריה של דארווין כפי שנוסחה לפני כ 150 שנה היא אנכרוניסטית. אשמח להתייחסות. תודה רבה.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןארז גרטי

    תשובה

    אני לא בטוח שירדתי לסוף דעתך. איזה חלק בתורת האבולוציה הוא אנכרוניסטי בעיניך?

  • מעיין

    האם יש אפשרות גם לומר שתופעות אבולוציוניות יכולות להיות

    גם חלק מתכנון תבוני? נאמר שיש מי שיצר את העולם וכל התופעות שרואים כתהליכים שנקראים אבולוציה נכונים ולכן אין סתירה עם זה שיש מתכנן שיצר את העולם? או שתופעות באבולוציה לא יכולות להיות חלק מיצירה של מתכנן בכלל?

  • משה-ליאב

    תכנון תבוני

    תכנון תבוני היא הדרך של מאמינים בישות אלוהית לגשר בין האבולוציה לאמונתם. אני אינני מדען אך אנסה לענות. תכנון תבוני מכיל כמה כשלים:אבולוציה שמובלת על ידי תכנון תבוני תהיה הרבה יותר מהירה ותכונות חדשות יופיעו ימים כלילות, השינויים בDNA (מוטציות) שמיטיבים עם האורגניזם אינם שונים מהותית משינויים נטרלים ואף שינויים רעים ולכן זה תמוהה שהם אינם עיקר השינויים הקורים בDNA,רוב המינים שאי פעם חיו נכחדו אך כמובן שכל היצורים עוברים אבולוציה ואם היא הייתה מונעת על ידי תכנית של מתכנן סביר שהוא היה נותן להם פתרון אבולוציוני,פרט לברירה הטבעית יש מקרים של סחף גנטי שבהם המוטציות המופצות אינן משפיעות על הסיכוי של האורגניזם לשרוד וזוהי התפשטות תכונה באופן אקראי,התכונות נבררות באופן טבעי על ידי הסיכוי שלהן לעבור לדור הבא ומשמעות הדבר היא שגם אם תכונה מועילה לאוכלוסייה או לאורגניזם(כמו המוטציה שגורמת לחוסר שיני בינה) אך אינה משנה משמעותית את הסיכוי לשרוד ולהעמיד צאצאים לא תתפשט באוכלוסייה,לעיתים גנים מסויימים פוגעים ביכולת של היצור כאינדיווידואל לשרוד אך מגבירים את יכולתו להעמיד צאצאים(כמו בזכרי האלמנה השחורה וגמל השלמה הדוחפים אותם להזדווג עם הנקבות למרות שהדבר יביא אל מותם) ולבסוף הגורמים למוטציות הם גורמים טבעיים ולא ידוע לנו על שינויים בגנים באופן שאינו סביר להיות טבעי לחלוטין וחסר יד מכוונת וכך גם הברירה הטבעית. ולכן אני ספקן לגבי הרעיון של תכנון תבוני.

  • קמילה

    אפשר להניח קיומו של מתכנן תבוני, אבל לשם מה?

    בנוסף לדבריו של ארז,
    שימי לב שאם מניחים קיומו של מתכנן תבוני ש"רק" התחיל את הכל ומאז העולם מתנהל לפי החוקים שאותו מתכנן תבוני קבע (וזאת הנחה לגיטימית אם כי אינה נתמכת בשום ראיה) אזי ישנן בעיות קשות שעלינו להתמודד עימן שנובעות מעצם הנחת המתכנן התבוני. כך למשל עלינו להסביר כעת מדוע ישנם דברים רבים שנראים כבעלי תכנון גרוע (וישנם רבים כאלה) אש מביאים לחוסר יעילות או לסבל. עלינו גם להסביר מדוע מתכנן תבוני יצר כל כך הרבה סבל בעולם לרבות סבל של חפים מפשע ואפילו של חסרי ישע שלא רק שברור שלא עשו דבר שמצדיק את סבלם אלא אף לא ניתנה להם האפשרות לבחור בדרך שהייתה יכולה להצילם מגורל אכזרי. אם מקבלים את הנחת המתכנן התבוני, קשה שלא להגיע למסקנה שאותו מתכנן הוא התגלמות הרשע והרוע. ההסברים, או יותר נכון ה"תירוצים", שהדת מספקת בנושא זה הם עלובים למדי עד לא קיימים "נפלאות דרכיו") ומחייבים החזקה במוסר ירוד או לפחות במוסר כפול.

    בנוסף עולה הבעיה לגבי מקורו של אותו מתכנן תבוני? אם נניח שאפשר שיהיה מתכנן תבוני שהיה קיים מאז ומעולם אין סיבה שלא נקבל טענה שקולה שהעולם על חוקיו היה קיים מאז ומעולם דבר המייתר את הנחת המתכנן התבוני.

    מעבר לכך, צריכה להישאל השאלה, מה הנחה זו בדבר קיומו של מתכנן תבוני מועילה לנו, האם היא מספקת הסבר טוב יותר ממה שניתן לקבל בהסברים הטבעיים שקיימים בידינו? האם הנחה זו מובילה לגילויים חדשים שהמדע (אשר אינו נזקק להנחה זו) לא הצליח לגלות? על מי שמעוניין להניח הנחה בדבר קיומו של מתכנן תבוני עלום האחריות למצוא תימוכין ראייתיים לדבר קיומו וכן להראות שהנחתו זו מובילה לגילויים חדשים והכי טוב אם גילויים אלה יוכלו להתגלות רק בהסתמכות על הנחת המתכנן התבוני ולא על ידי המדע אשר אינו מניח הנחה כזו. למיטב ידיעתי, תומכי גישת המתכנן התבוני כלל אינם טורחים ללמוד דבר מה חדש אלא רק תומכים בגישה זו בנסיון להתנגח עם תיאוריות מדעיות מבוססות ביותר כמו קוסמולוגיה, גיאולוגיה ואבולוציה. בעולם שבו כולנו, חילונים ודתיים כאחד נהנים מפירות המדע שעה שעה בכל אשר נפנה, גישה כזו המתנגחת עם המדע היא יריקה לבאר ממנו כולם שותים. לא התנהגות מוסרית במיוחד...
    לסיכום, מותר להניח קיומו של מתכנן תבוני, אבל עד שלא יראו שהדבר מוביל לידע ממשי או אפילו קשר ברור למציאות, איזו סיבה יש לנו לאמץ הנחה זו? (למעט למטרת חיזוק אמונה דתית כמובן...)

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום מעיין
    שאלת שאלה מצויינת. ראשית תרשי לי להקדים ולומר שניתן ומותר לומר הכל.

    כל תאוריה מדעית ניתנת להפרכה בהצגת ראיות מתאימות. כפי שראית בסרטון האבולוציה היא מנגנון המסביר את התפתחות החיים. האבולוציה אינה עוסקת כלל בהיווצרות החיים, אלא בהתפתחות מינים ממינים אחרים. ניתן להשליך מכך על גם על היווצרות החיים (אביוגנזה מול בריאה), אך מדובר בתאוריות מעט בעייתיות בשל מיעוט (או חוסר) הראיות מאותה התקופה. מכאן שבפירוש ניתן לשלב בין אבולוציה לדת. ניתן להגדיר את נקודת הפתיחה לחיים בכל נקודה נבחרת, בין אם בהופעת התא הראשון ספונטנית או בבריאת החיים, אך מנקודה זאת ואילך החיים נתונים לכוחות האבולוציה ולכך יש אינספור ראיות כפי שתוכלי לראות בשלל הכתבות על אבולוציה בתאר.

    תרשי לי להוסיף ולומר שהתאוריות הבריאתניות למיניהן אינן תאוריות מדעיות, משום שהן לא ניתנות להוכחה או להפרכה, והן עוסקות רק בנסיונות להפרכת האבולוציה ולא עוסקות במחקר אמיתי על מנגנון יצירת החיים והתפתחותם.

    מקווה שעזרתי
    ארז