האבולוציה היא מנגנון מורכב שמניע את החיים בעולמנו. הכוח המניע שלה הוא העיקרון שקובע שהמותאם ביותר שורד ומעמיד צאצאים פוריים שמעבירים הלאה את תכונותיו החיוביות. תכונות חיוביות (או שליליות) חדשות נגרמות על ידי מוטציות אקראיות בגנום. הסרטון שלפנינו דן בשתי שאלות עיקריות שעומדות בבסיס תורת האבולוציה: איך שונות גנטית נוצרת בגנום ואיך היא יוצרת מינים חדשים?
אבולוציה בחמש אצבעות - פול אנדרסון
שונות גנטית היא תנאי הכרחי להתאמה של מין מסוים לסביבה ואף לשרידותו. כל עוד יש באוכלוסייה מגוון רחב של תכונות, גם כשתנאי הסביבה ישתנו עדיין ימצאו פרטים שתכונותיהם היחודיות יקנו לבעליהן יתרון על האחרים. ככל שהשונות באוכלוסייה גדולה יותר כך היא יכולה להתאים את עצמה לתנאים קיצוניים יותר. דוגמה מעולה לכך היא החרקים. הם מתרבים בקצב אדיר, והיות שקצב יצירת המוטציות בין הדורות אינו משתנה משמעותית בין המינים, השונות אצל החרקים גדולה יותר ולכם הם יכולים להתאים את עצמם בהצלחה לתנאים חדשים, ולמשל להתמודד עם סוגים שונים של חומרי הדברה.
בחלקו הראשון הסרטון דן בדרכים ליצירת שונות. יצירת שונות היא למעשה כל דרך שגורמת להכנסת שינויים בדנ"א. רוב השינויים הללו חסרי משמעות, מיעוטם גורמים נזק ומיעוט שבמיעוט מביא תועלת. כשבוחנים את התמונה בקנה מידה גדול (דורות) רואים שהשינויים המועילים מצטברים בהדרגה והשונות גדלה.
חלקו השני של הסרטון מראה בעזרת סימולציה איך תכונות מסוימות משתלטות על האוכלוסייה בתנאים סביבתיים שונים, למרות מקדם "חוסר המזל". הסרטון מראה למעשה איך הברירה הטבעית מקדמת את האבולוציה – מין חדש ייווצר כשהשינוי הגנטי יביא למצב של בידוד גנטי בין שתי אוכלוסיות, כלומר זכר ונקבה משתי הקבוצות לא יוכלו יותר להוליד צאצא פורה אם יזדווגו. מצב כזה יכול להיגרם כששתי אוכלוסיות אינן מתרבות זו עם זו במשך תקופה ארוכה בשל בידוד גיאוגרפי, הבדל בזמני הפעילות (יום לעומת לילה) או אפילו בידוד חברתי.
השונות בין שתי האוכלוסיות הולכת וגדלה עם הזמן, עד שהיא הופכת גדולה עד כדי כך שהכלאה בין פרטים משתי הקבוצות לא תניב צאצא פורה, ובהמשך לא תניב צאצא כלל.
