הגנים שלנו קובעים עד כמה נגיב למידע מעורר רגשית. מחקר חדש מגלה: אנשים שנושאים מוטציה גנטית מסוימת הגיבו למידע כזה באופן חזק יותר ולכן פגיעים יותר להפרעות חרדה מסוימות
כולנו מתרגשים לפעמים, אבל יש אנשים שמגיבים חזק יותר למידע מעורר רגשית. מדענים מאוניברסיטת קולומביה הבריטית בקנדה מצאו שהתגובה הרגשית הזאת עשויה להיות קשורה לגן ספציפי שמשפיע על קולטנים של המוליך העצבי נוראפינפרין במוח.
נוראפינפרין מעורב בתפקודים מנטליים רבים וביניהם גם בתגובה למצבי דחק רגשי ומתח. מחקרים קודמים של קבוצת המדענים, בראשות פרופ' רבקה טוד, מצאו שנשאים של מוטציה מסוימת בגן ADRA2b הקדישו תשומת לב רבה יותר למילים שליליות, ושגירויים בעלי תוכן רגשי נקלטים חזק יותר מגירויים ניטרליים. התופעה הזאת ידועה גם כ"חיוּת מוגברת רגשית".
במחקר הנוכחי הם נשתמשו בהדמיה מוחית כדי לגלות אם אנשים עם המוטציה מראים תגובה רגשית חזקה יותר מחסרי המוטציה, ואם היא משפיעה על פעילות מוחית שקשורה לעוררות כזאת. "סברנו שנשאים של המוטציה יתפסו ביתר עוצמה גירויים מעוררים רגשית, וזה קרה במידה רבה אפילו יותר מכפי שציפינו", מציינת טוד.
נסיעה על פי תהום – מצב מעורר רגשית | צילום: Shutterstock (ההעתקה אסורה)
משתתפי המחקר התבקשו להעריך את רמת ה"רעש" בתמונות בעלות תוכן חיובי או שלילי לעומת תמונות ניטרליות. ההערכה של נשאי המוטציה היתה נמוכה יותר לעומת שאר הנבדקים, עדות לכך שהעלייה בעוצמת התפיסה החושית של התמונות ה"רגשיות" הייתה חזקה יותר אצלם. עוד נמצא שגם הפעילות באזורי מוח הקשורים ל"חיות מוגברת רגשית" היתה חזקה יותר.
טוד מוסיפה שיש תועלת במוטציה, כיוון שלדבריה "בעלי המוטציה יכולים לקבוע יותר בקלות את הרלוונטיות הרגשית של דברים בעולם. זה נותן להם יתרון במצבים שבהם חשוב להבחין מה רלוונטי בסביבה". אולם בה בעת היא מציינת שהמוטציה מסבירה גם מדוע אנשים מסוימים רגישים יותר להפרעה פוסט-טראומטית ולזיכרונות טורדניים בעקבות טראומה.
איך המוטציה משפיעה על פעילות המוח כפי שהיא נראית בהדמיה ועל הפרשנות שניתנת לתמונות מעוררות רגשית? בדיקות שנעשו על עכברים הראו ירידה בלמידה הרגשית שלהם כאשר קולטני ADRA2bהגיעו לצורתם הבוגרת במהלך ההתפתחות. בהתבסס על הממצאים הללו אפשר לשער שאצל אנשים שנושאים את המוטציה ההשפעה המעכבת של הקולטן על למידה רגשית נחלשת, ולכן הלמידה הזאת חזקה אצלם יותר מאשר אצל שאר האנשים.
אף על פי שבערך חצי מתושבי קנדה הלבנים נושאים את המוטציה, היא נמצאים גם בקבוצות אתניות אחרות – למשל 10 אחוז מתושבי רואנדה. המחקרים הבאים ייכשו על קבוצות אתניות אחרות וגם יבדקו את השפעת הגן על חרדה, הפרעה פוסט-טראומטית והתמכרות.
הידיעה שאנשים מסוימים נושאים את המוטציה הזו והבנת הקשר בינה לבין מידת התגובה שלהם לגירויים רגשיים תוכל אולי לסייע לזהות אנשים שרגישים יותר מאחרים להפרעות כאלה, ולצמצם את מידת החשיפה שלהם לגירויים שעלולים להביא להתפרצות הפרעות חרדה.
ד"ר עידו מגן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
