לעיתים יש תופעות בחברה האנושית, שאנו נוטים לקבלם כמובנות מאליהן למרות שאין להן הסבר ברור כלל ועיקר. אחת מהתופעות אלו היא כל כך מרכזית עד שניתן להגדירה כאחת השאלות הפתוחות החשובות והבסיסיות ביותר בהיסטוריה של המין האנושי.

התופעה שעליה מדובר היא חוסר השוויון הקיצוני הקיים בחלוקת הכוח, הטכנולוגיה והעושר בין עמי העולם. השאלה הפתוחה היא, כמובן, מדוע קיים חוסר השוויון הזה? מדוע ישנם עמים עשירים מאוד ואחרים שהם עניים מרודים, הלא כל בני האדם נולדים שווים,האם לא כך?

פרופסור ג'ארד דאימונד (Jared Diamond), פיזיולוג וחוקר אבולוציה, הגה תיאוריה בדיוק בנושא זה .הכוח ההסברתי של תאוריה זו כה מרשים עד שספרו , "רובים, חיידקים ופלדה" (Guns, Germs and steel) זכה בפרס פוליצר. בבסיס התיאוריה עומד הטיעון שאופן הפיזור של מיני הצמחים והחיות בעולם בסוף עידן הקרח האחרון יצרו את התנאים המקדימים לכך שיתפתחו ציוויליזציות מפותחות במהרה באירו-אסיה אך לא בשאר העולם.

הבה נחדד את הנושא שבו עוסקת התיאוריה. פרופ' דיאמונד טוען, כי השאלה הוצגה בפניו בפעם הראשונה בפפואה ניו-גינאה על ידי פוליטיקאי מקומי ששמו יאלי, בזמן ששהה שם לצורך מחקר על ציפורים: "מדוע לכם הלבנים יש כל כך הרבה מטען ולנו, הילידים של פפואה ניו-גינאה, יש כל כך מעט?". הילידים בפפואה השתמשו במילה "מטען" על מנת לתאר את כל ההמצאות והחפצים המלאכותיים מעשה ידי אדם כגון כלי עבודה, טכנולוגיה ויצירות אומנות שהובאו לפפואה ניו גינאה על ידי האירופאים ששלטו באי במאתים השנים האחרונות. הילידים של פפואה ניו גיניאה היו כמובן "מצויידים" הרבה פחות טוב מאשר הכובשים האירופים. האפשרות, כי המקורות לעליונות הזו נעוצים בעליונות גנטית של האירופאים על ילידי פפואה ניו גינאה נפסלה על ידי שניהם משום, ששניהם הכירו היטב רבים מבין האירופאים מבין ילידי פפואה ניו גינאה. יותר על כן, נראה, כי שאלה זו הנוגעת לעליונות הכובשים אל מול הילידים הנכבשים תקפה גם במקומות אחרים מאחר ואנשים ממוצא אירו-אסייתי (אירו-אסיה היא שטח אדמה המכסה 10.6% משטח העולם וכולל את השטחים הגיאו-פוליטיים של אירופה ואסיה) הם דומיננטיים בעולם כולו (לא רק ביבשות המוצא שלהם) מבחינת עושר וכוח.

פרופ' דאימונד טוען, כי באותו רגע הבין שאינו יודע את התשובה לשאלה. לאחר בדיקה מעמיקה במיטב ספרי ההיסטוריה הגיע למסקנה, כי אין בנמצא הסבר משכנע לתופעה ולקח על עצמו את המשימה להסביר מדוע לאוכלוסיה האירו אסיאתית היה יותר "מטען" מלשאר העולם? או במילים אחרות היה עליו להסביר את שורשי הדומיננטיות האירו-אסיאתית בעולם.

התיאוריה שלו, בניגוד לתיאורי-על אחרים של ההיסטוריה האנושית, אינו תיאור פשוט של אירועים היסטוריים, אלא, ניסיון להסביר מדוע אנשים מציוויליזציות אירו-אסייתיות שרדו וכבשו אחרים ולא להפך. התיאוריה מפריכה, בין היתר, את הנטייה הרווחת, כולל בימים אלו, להסביר את ההבדלים בכוח, טכנולוגיה ועושר בין העמים בהבדלים גנטיים מולדים בין עמי העולם השונים.

סיבוב מהיר סביב העולם מלמד שאנשים ממוצא אירו-אסייתי הם העשירים והחזקים בכמעט כל חלקת אדמה גדולה על כדור הארץ (אוסטרליה, צפון אמריקה, דרום אמריקה, אירופה, ניו-זילנד, אסיה ודרום אפריקה).

ניתן לנסח את השאלה המרכזית שבה עוסקת התיאוריה באמצעות השאלה הבאה: מדוע הצליחו האירופאים לשוט לאמריקה, לכבוש אותה, ליישב אותה ולהכחיד כמעט את כל הילידים האמריקאים ולא להיפך? ובצורה מפורשת: מדוע לא הצליחו הילידים האמריקאים (הידועים בכינויים "אינדיאנים") לשוט לאירופה, לכבוש אותה, ליישב אותה ולהכחיד כמעט את כל האירופאים? כלומר, התיאוריה מנסה לפענח את שורשי חוסר השיווין בין עמי העולם, בעיקר בין אירו-אסייתים לשאר העולם.

כפי ששמו של הספר מרמז, התשובה המיידית לשאלת העליונות האירופית על אמריקה טמונה בחיידקים, רובים ופלדה שהיו לאירופאים בזמן כיבוש ה"עולם החדש", אמריקה ("גילוי" אמריקה על ידי קולומבוס היה ב-1492). לפי הספר, הסיבה שהאירופים, ולא אף עם אחר, השתלטו על ה"עולם החדש" היא העליונות הטכנולוגית שהיתה להם, בעיקר זו הצבאית, המחלות המדבקות שהביאו עמם מאירופה (שהם עצמם היו חסינים אליהם), הטכנולוגיה הימית שאפשרה להם לחצות את האוקיינוס, הארגון הפוליטי המרכזי של מדינות אירופאיות והעובדה שהן היו חברות אורייניות. אולם, השאלה בעינה עומדת. מדוע שלל היתרונות הנ"ל עמדו בשנת 1500 לספירה לצדם של האירופאים ולא לצידם של הילידים האמריקאים? מדוע לא היו אלה בני האינקה מדרום אמריקה אשר פיתחו טכנולוגיית ברזל, רכבו על סוסים משוריינים, נשאו מחלות קטלניות שהם עצמם חסינים להם, בנו ספינות טרנס-אטלנטיות שיביאו אותם לאירופה, הנהיגו משטר פוליטי ריכוזי ומאות שנים של תרבות, היסטוריה וכתבי מדע? מה יכול להסביר פערים כל כך משמעותיים בהתפתחותם של עמים?

לפני 11,000 שנים, בשלהי עידן הקרח האחרון, הפערים הטכנולוגיים בין אנשים באזורים שונים בעולם לא היו משמעותיים משום שבעת ההיא כל בני האדם היו ציידים/לקטים. ציידים/לקטים חיו חיי בדידות אכזריים וקצרים. החיפוש המתמיד אחר מזון לא איפשר להם להתפתח לכיוונים חדשים. לכן, ניתן לשער, כי קצב התפתחות שונה בין עמי העולם מאז אותה תקופת קרח (לפני 11,000 שנה) הוא זה שהוביל לחוסר השיווין הטכנולוגי שהיה בין האירופים לילידים האמריקאים בזמן גילוי וכיבוש אמריקה ב 1500 לספירה. על כן, ננסח את השאלה המרכזית שהתיאוריה מנסה להסביר מחדש בצורה הבאה:" מדוע היה קצב ההתפתחות של בני אדם כה שונה ביבשות שונות ב-10,000 השנים האחרונות?". הדוגמאות לכך שקצב ההתפתחות היה שונה מאוד ביבשות שונות הן רבות.

למשל, הייצור ההמוני של כלים מארד רק התחיל באמריקה ב-1500 לפני הספירה למרות שהיה מבוסס בכמה מקומות שונים באירו-אסיה כבר ב-4000 לפני הספירה. הטכניקות של שימוש באבן בטסמניה (אי ליד אוסטרליה) 1642 לספירה היו פרימיטיביות יותר מאלו שנתגלו באירופה לפני עשרות אלפי שנים. האבוריג'ינים (ילידים אוסטרליים) האוסטרליים והילידים האמריקאים נותרו ציידים לקטים בזמן שרוב האירו-אסייתים פיתחו בצורה הדרגתית חקלאות, מטלורגיה (תורת המתכות), שפה כתובה וארגון פוליטי מורכב. חלק מהתפתחויות אלו התרחשו גם בצפון אפריקה ובחלקים מסוימים באמריקה אך הרבה יותר מאוחר מאשר באירו-אסיה. איך קורה שעמים מסוימים מצליחים לפתח תוך 10,000 שנה רובים, חקלאות, מדע, תרבות וארגון פוליטי מורכב ולעומתם עמים אחרים נשארים מאחור עם מקלות ואבנים?

פרופ' דאימונד מסביר את הפערים הללו בהתפתחות ציוויליזציות על ידי הטענה המפתיעה, כי ציוויליזציות מפותחות הן תוצר של הזדמנות יותר מאשר של כושר המצאה. אחרי הכול, דברים כמו מטוסי סילון, אוניות קיטור ומחשבים אינם פרי המצאה או הברקה של אף אדם. כלומר, דברים שהם מעשה ידי אדם אינם נוצרים רק מכוח רצון או אינטליגנציה, אלא הם בעיקר תוצאה של סדרת התפתחויות קטנות והדרגתיות שכל אחת מהן

התאפשרה רק על ידי קיומם של תנאים מוקדמים מסוימים שאפשרו את "המצאתם". בתיאוריה שלו מדגיש פרופ' דאימונד את חשיבות קיומם של התנאים המוקדמים הללו כאלמנטים מרכזיים אשר סללו את הדרך להתפתחויות החשובות שבאו בעקבותיהם. בבסיס התיאוריה עומדת הטענה המרכזית שאומרת שהתנאים המוקדמים להתפתחות המואצת של החברות האנושיות קשורים ,כמעט בצורה בלעדית, בתפוצת הצמחים והחיות על כדור הארץ באותם זמנים ובגיאוגרפיה של כדור הארץ.

בעולם של היום, שבו התפתחות חברות ומדינות תלויות יותר במקורות אנרגיה ורמת השכלה הרעיון שתפוצת צמחים וחיות יכתיב את מהלך ההיסטוריה נשמע מופרך, אולם ייתכן כי לפני אלפי שנים גורמים אלו היו הדומיננטיים בקביעת מהלך ההיסטוריה.

הספר המתאר את התיאוריה לעיל רווי בעקרונות ובמגוון דוגמאות מרתקות, אולם קצרה ידה של כתבה זו לפרטם. אני מפציר בכם לקרוא את הספר: "רובים, חיידקים ופלדה" מאת פרופסור ג'ארד דאימונד אשר קיים גם בתרגום לעברית, ויפה שעה אחת קודם.

Diamond, J. (March 1997). Guns, Germs, and Steel: The Fates of Human
Societies. W.W. Norton & Company. ISBN 0-393-03891-2.

רובים, חיידקים ופלדה - גורלותיהן של חברות אדם
שם מחבר: ג`ארד דיימונד
מתרגם: עתליה זילבר, תירגמה מאנגלית
שנת הוצאה לאור: תשס"ג/2002, עם עובד

 

מאת: תובל בן יחזקאל
המחלקה לכימיה ביולוגית
מכון ויצמן למדע

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

7 תגובות

  • יואב

    יפה מאוד כל ההקדמה

    ו... ? מה הקשר בין התנאים המוקדמים שהם תפוצת הצמחים והחיות לקצב התפתחות שונה בין יבשות?

  • מומחה

    ליואב

    סוגי ותפוצת החיות והצמחים (תנאים מוקדמים להתפתחות) היתה שונה מאוד בין היבשות.

  • יואב

    מומחה יקר

    אבל..איך מטוסי סילון אניות קיטור ומחשבים הם תוצאה של סוגי ותפוצת חיות וצמחים? כיוון שלא היה להם צורך בחיפוש מתמיד אחרי מזון ולכן הם יכלו להתפתח? חבל שהוא לא נתן דוג' רק המליץ לקרוא את הספר. אפשר לקבל דוג' של חיות זמינות שהיו ביבשת אחת ולא בשנייה? והאם לא היו חיות ביבשת שהאנשים שלה לא התפתחו? ואם היו מעט חיות אז למה היו מעט? התיאוריה הזאת מזכירה לי את התיאוריה שברגע שהאדם הקדמון התחיל לבשל בשר, (באש) המוח שלו היה פנוי לדברים חדשים כי הוא לא היה צריך להשקיע יותר מדי במערכת העיכול. משהו כזה. תודה

  • אחד שקרא את הספר

    התאוריה

    לפני שאפשר לפתח מטוסי סילון צריך לדעת לגדל עגבניות ולחלוב פרות. אם אין את החיות והצמחים המתאימים לחקלאות קשה להתקדם מעבר לשלב של ציד-לקט (ראית פעם ציד-לקט עם תואר בהנדסה ?). הספר גדוש בעובדות מרתקות ודי משכנעות , ממליץ להשקיע בקריאה שלו.

  • יואב

    תודה

    רבה על התשובה. גם בכתבה הכל כתוב. הבנתי שבהתחלה כולם היו לקטים. ביבשת אחת בגלל חיות וצמחים מתאימים לחקלאות שהיו בהישג יד, הם ליקטו אבל גם יכלו לגדל אותם וכך הם הפכו לחקלאים. רק אז הם הפסיקו לחשוב על אוכל ומזון והתחילו לחשוב בכיוונים חדשים והתנסו בעוד מיומנויות כמו פיתוח המתכות וכו' עד לפיתוח מטוסי סילון ולעליונות טכנו'. בשעה שביבשת השנייה זה לא קרה. נקווה שצדקתי

  • אריק

    קח בחשבון גם

    א)חברה חקלאית צריכה יותר תשתיות שחברה של צידים לקטים לא
    צריכה(כלי חקלאות גדולים כמו מחרשות. הובלת ואגירת מים שנצרכת בעיקר לחקלאות. כלים לעיבוד צמחים קשים לאכילה כגון טחינה ואפייה. דרכים שיאפשרו העברת תוצרת. שיטות לחלוקה של מזון (מה שמעלה את הצורך בהתפתחות מוסדות חברה ובכתב) ועוד ועוד...
    ב)הבע"ח שימשו גם כתוספת כוח- סוסי עבודה וכו' שאפשרו לבצע יותר משימות כגון תובלה.

  • stamgolesh

    להרחבה נוספת

    אם אתה מעוניין בהרחבה נוספת, מומלץ הקורס 'מבוא להסטוריה עולמית' של ד"ר יובל הררי. הקורס נמצא באתר 'אבני פינה', של האונ' העברית. אין שם ממש חזרה על הספר, אבל בהחלט ניתו להבין את הרעיונות המרכזיים. בלי שום קשר - קורס מרתק ומומלץ, למרות אורכו - כ 38 שעות.