הטלפון הסלולרי הוא ללא ספק אחת ההמצאות החשובות ביותר של שלושים השנים האחרונות. המכשיר, שבעבר נחשב נחלתו הבלעדית של העשירון העליון, הפך עד מהרה לנחלת הכלל ולחלק בלתי נפרד מחיינו. אולם, השימוש הנרחב בטלפונים הסלולריים עורר חששות רבים בנוגע לנזקים בריאותיים שעלולים להיווצר בחשיפה רבה לקרינה שלהם. ב-15 השנים האחרונות נערכו מחקרים רחבי היקף שניסו לבחון אם קיים קשר בין כמות הקרינה הסלולרית שאליה אנו נחשפים לבין מחלות שונות, ובמיוחד גידולים סרטניים במוח.

למרבה הצער, המידע בנושא נוטה להגיע לציבור באופן חלקי ושטחי מפרסומים בתקשורת. כאן אנסה לשפוך קצת אור על נושא הקרינה הסלולרית ואסביר איך היא פועלת ואילו מחקרים חשובים נעשו בתחום.

קרינה סלולרית – תעלול ישן של הטבע
הטלפון הסלולרי הוא מכשיר שמאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות גלי רדיו. השימוש בהם לתקשורת אלחוטית, כמו שנעשה בשידורי רדיו וטלוויזיה, מכ"ם ועוד, החל הרבה לפני המצאת הטלפון הסלולרי. למעשה, מאז ומתמיד היינו מוקפים בגלי רדיו שפלטו לחלל השמש וכוכבי הלכת.

בדומה לקרני X (רנטגן), האור הנראה, קרינה תת-אדומה (אינפרה-אדומה) ועל-סגולה (אולטרה-סגולה), גם גלי הרדיו הם קרינה אלקטרומגנטית. סוגי הקרינה השונים נבדלים בעיקר באנרגיה ובתדר שלהם. ככל שתדר הקרינה גבוה יותר, כך הקרינה אנרגטית יותר. גלי רדיו מתאפיינים בטווח התדירויות הנמוך ביותר (3 עד 300 ג'יגה הרץ) מכל סוגי הקרינה, ואילו התדירות הגבוהה ביותר היא של קרני הגמא (1024הרץ). לכן אפשר לומר שמכל סוגי הגלים האלקטרומגנטיים, האנרגיה של גלי הרדיו היא הנמוכה ביותר.


הספקטרום האלקטרומגנטי | איור: וויקיפדיה
נוצר בידי DMY

כשקרינה אלקטרומגנטית פוגעת במולקולה, היא יכולה להיבלע בה ולהעביר לה את האנרגיה שלה. אם אנרגיית הקרינה גבוהה מאוד, היא עלולה "לתלוש" אלקטרונים מהמולקולה וכך ליינן אותה, כלומר להפוך אותה ליון (מולקולה טעונה). ככל שרמת האנרגיה של הקרינה גבוהה יותר, כך יכולת היינון שלה גוברת. קרני גמא, קרני X וקרניים אולטרה-סגולות (UV) מסוגלות ליינן מולקולות במידה שונה ולכן הן נחשבות קרינה מייננת. לעומתן, גלי מיקרו וגלי רדיו אינם אנרגטיים מספיק כדי ליינן מולקולות ולכן הם מוגדרים כקרינה בלתי מייננת.

קרינה מייננת כמו קרני גמא וקרני X יכולה לחדור דרך רקמות הגוף וליינן כל מולקולה שבה הם פוגעים, ובמיוחד את הדנ"א. יינון של הדנ"א יכול לגרום לסרטן, מומים ובעיות תורשתיות, ולכן החשיפה לקרינה מייננת מסכנת את בריאותנו באופן ישיר ומיידי. לעומת זאת, לקרינה בלתי מייננת אין די אנרגיה בשביל ליינן את הדנ"א ולכן היא נחשבת הרבה פחות מסוכנת עבורנו.

עם זאת, גלי רדיו וגלי מיקרו עדיין נושאים אנרגיה מסוימת שיכולה להיבלע במולקולות מסוימות, ובמיוחד במולקולות מים, ולגרום להם לרטוט במהירות ולייצר חום. כך בדיוק נעשית פעולת החימום בתנור המיקרוגל: גלי מיקרו מרטיטים את מולקולות המים ויוצרים חום שעובר לאוכל שלנו. עוצמת גלי הרדיו והמיקרו הנפלטים מהמכשיר הסלולרי נמוכה מאוד כמובן ביחס לזו הנפלטת בתנור המיקרוגל. כמו כן, ככל שמתרחקים ממקור הקרינה הסלולרית, עוצמתה יורדת בריבוע. כלומר, אם התרחקנו מהמקור למרחק שגדול פי שלושה מהמרחק הקודם, עוצמת גלי הרדיו תיחלש בערך פי תשעה.

כדי לאפשר בקרה ראויה על עוצמת הקרינה הנפלטת מהאנטנות והמכשירים הסלולריים, נהוג למדוד את עוצמת הקרינה ביחידות שנקראת (SAR (Specific Absorption Rate. ה-SAR מודד את קצב ספיגת אנרגיית גלי הרדיו (קרינה סלולרית) בגופנו ומבוטא ביחידות של ואט לקילוגרם (W/Kg). בתקנות הגנת הצרכן משנת 2002 נקבעה חובת סימון של רמת הקרינה של דגם הטלפון ורמת הקרינה המרבית המותרת. ערך ה-SAR המקסימלי המותר בישראל נקבע על פי התקן האמריקאי העומד על 1.6 ואט לק"ג, או התקן האירופי השווה ל-2 ואט לק"ג. בקישור המצורף תוכלו לבדוק מהם ערכי ה-SAR של הטלפון הסלולרי שברשותכם.

אז אם גלי הרדיו, שהיו כאן מאז ומתמיד, נחשבים קרינה בלתי מייננת – מדוע בכל זאת חוששים שהם יפגעו בבריאותנו? כדי להבין את מקור הדאגה נבדוק תחילה מהי בעצם תקשורת סלולרית.

איך פועלת התקשורת הסלולרית
התקשורת הסלולרית פועלת על ידי קליטה ושידור של גלי רדיו בין מכשירי הטלפון לאנטנות סלולריות, או תחנות בסיס, הנמצאות בקרבתנו. האנטנות הסלולריות מפוזרות כך שכל אנטנה קולטת ומשדרת גלי רדיו בתוך שטח מסוים הנקרא תא, או באנגלית Cell (ומכאן שמה: אנטנה סלולרית). האנטנות ממוקמות כך שתהיה חפיפה בין התאים של כל אחת מהן, בצורה שתאפשר לכסות אזורים גדולים. ככל שעוצמת השידור של האנטנה גבוהה יותר, כך היא מכסה שטח (תא) גדול יותר.

בערים גדולות וצפופות מותקן מספר רב של אנטנות סלולריות שעוצמתן נמוכה, ואילו באזורים פתוחים ופחות צפופים יש מעט אנטנות שעוצמתן גבוהה. לכל אנטנה יש תחום תדרים מסוים שמגביל את מספר השיחות שיכולות להתקיים במקביל באותו תא, ולכן ככל שיש יותר משתמשים באזור מסוים צריך להוסיף עוד ועוד אנטנות שיוכלו להתמודד עם התעבורה הסלולרית הרבה.

מעבר התקשורת הסלולרית בין טלפונים. הקו האדום מציין את מסלול האות בין האנטנות

האנטנה הסלולרית פועלת כגורם מתווך בין טלפונים. הטלפון הסלולרי שלנו סורק כל הזמן וקולט גלי רדיו המגיעים מהאנטנה הקרובה אליו. כשאנחנו מתקשרים לטלפון סלולרי אחר אנו משדרים לאנטנה גלי רדיו בתדר מסוים, שהיא מעבירה למתג סלולרי (מערכת ניתוב שיחות) האחראי על העברתו לתא שבו נמצא הטלפון שאליו התקשרנו. האנטנה שנמצאת באותו תא משדרת אליו גלי רדיו באותו תדר ששודר מהטלפון הסלולרי שלנו, וכשהתדר נקלט הטלפון שאליו התקשרנו מצלצל.

למעשה, בזמן השיחה הטלפון הסלולרי שלנו משדר וקולט גלי רדיו בו-זמנית. עוצמת גלי הרדיו שנפלטים מהטלפון הסלולרי נמוכה יחסית לגלים היוצאים מהאנטנה הסלולרית, אך יש הסכמה גורפת על כך שדווקא גלי הרדיו הנפלטים מהטלפון הסלולרי מסכנים את בריאותנו יותר, בשל הקירבה של המכשיר לראשנו.

בשנים האחרונות חלו כמה שינויים שהעלו את המודעות הבריאותית לנזקי הקרינה הסלולרית – הזינוק במספר מנויי הסלולר בעולם, התארכות משך השיחות והעלייה במספר האנטנות הסלולריות בערים. כתוצאה מכך החלו מדענים מכל רחבי העולם לחקור בצורה נרחבת ומקיפה אם הקרינה הסלולרית אכן פוגעת בבריאותנו.

הקשר בין קרינה סלולרית להתפתחות מחלות – עמדת המדע
מתחילת שנות ה-90 ועד היום נערכו מחקרים רבים שבדקו את הקשר בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין הסיכוי לפתח מחלות שונות, ובפרט גידולים במוח. חלקם היו מחקרים אפידמיולוגיים (חקר מחלות ברמת האוכלוסייה) שמבוססים על שאלונים וראיונות, וחלקם מחקרים פתולוגיים (חקר מחלות ברמה המולקולרית) שבודקים את ההשפעה הכימית והביולוגית של גלי הרדיו על מולקולות, תאים או רקמות בגוף.

מחקרים אפידמיולוגיים
מטרת המחקרים האפידמיולוגיים היא לחפש קשר סיבתי בין התנהגות הנבדק לבין התופעה הנחקרת. למשל, כדי לבדוק אם קיים קשר בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין התפתחות גידולים במוח, שואלים את הנבדקים כמה זמן הם משתמשים באופן יומי ומצטבר בטלפון סלולרי, האם הם מחזיקים בו רק בצד אחד, כמה זמן יש להם טלפון סלולרי וכן הלאה. את כל המידע שנאסף מצליבים עם מצבו הבריאותי של הנבדק – האם יש לו גידול במוח, מהו סוג הגידול, מתי החל ובאיזה צד.

מחקרים מהסוג הזה מסתמכים על אמינותם של הנבדקים ותוצאתם סטטיסטית. ככל שמספר הנבדקים גדול יותר כך תהיה מסקנת המחקר מובהקת ואמינה יותר.

במחקר שנערך בארה"ב בשנים 1998-1994 נבדק הקשר בין השימוש בטלפון סלולרי לבין הסכנה לחלות בסרטן המוח. במחקר נבדקו 469 גברים ונשים בני 80-18 שלקו בסרטן המוח ו-422 גברים ונשים בריאים. המחקר לא זיהה קשר ישיר בין שימוש בטלפון סלולרי לעלייה בסכנה לגידולים במוח, אולם החוקרים ציינו שאין בכך כדי לשלול את האפשרות שיש עלייה בסיכון להתפתחות גידולים בחשיפה ארוכת טווח לקרינה סלולרית (למאמר המלא).

במאי 2010 פורסמו תוצאות המחקר הבינלאומי המקיף ביותר שנערך עד כה בנושא, "האינטרפון". במסגרת המחקר, שנערך ב-13 מדינות, וביניהן ישראל, נחקר הקשר בין מידת החשיפה לקרינה סלולרית לבין הסיכוי לחלות בסרטן המוח (גליומה ומנינגיומה). המחקר התבסס על ראיונות ושאלונים שניתנו ל-2,708 חולי גליומה, 2,409 חולי מנינגיומה ומספר דומה של נשאלים בריאים שנחשפו לקרינה סלולרית במשך 15-10 שנים.

על פי ממצאי המחקר, לא נמצא קשר מובהק בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין התפתחות גידולים במוח אצל מבוגרים. גם המחקר הזה אינו שולל השפעות ארוכות טווח או השפעות של שיחות שמשכן חצי שעה ויותר. עם זאת, תוצאות המחקר שנערך בארץ גילו קשר מובהק סטטיסטית בין שימוש ארוך יחסית (מעל 10 שנים) לבין התפתחות גידולים בבלוטות הרוק, בייחוד אצל אנשים שנהגו להחזיק את הטלפון בצד שבו התפתח הגידול (למאמר המלא ולאתר הרשמי).

בשנת 2011 התפרסם מחקר מדעי שבדק אם ילדים ובני נוער חשופים לנזקי הקרינה הסלולרית יותר ממבוגרים. ההנחה הייתה שילדים ובני נוער החלו לדבר בטלפון הסלולרי בגיל מוקדם יותר ושמשך השיחות שהם מנהלים ארוך יותר. במחקר נבדק הקשר בין חשיפה לקרינה סלולרית לבין גידולים במוח, באמצעות ראיונות שנערכו עם 352 ילדים שסובלים מגידולים כאלה ועם 646 ילדים בריאים בני 19-7. מניתוח התוצאות לא נמצא קשר סיבתי בין חשיפת הילדים לקרינה סלולרית לבין התפתחות גידולים במוח (למאמר המלא).

מחקרים פתולוגיים
הקרינה הסלולרית אמנם נחשבת קרינה בלתי מייננת שאיננה יכולה לגרום ליינון או להרס ישיר של מולקולות כמו הדנ"א, אולם גלי מיקרו וגלי רדיו יכולים לגרום לחימום מקומי של הרקמה הקרובה למקור הקרינה. עד כה רוב המחקרים הפתולוגיים התמקדו בהשפעת הקרינה הסלולרית על עכברים בוגרים וצעירים ועל תרביות תאים מסוגים שונים.

במחקרים רבים נבדקה השפעת גלי הרדיו והמיקרו בעיקר על מולקולת הדנ"א, בשל הסכנות העלולות להיגרם אם היא תיפגע. חוקרים רבים סבורים שכתוצאה מחימום מקומי קרינת הסלולר עלולה לפגוע בדנ"א או לחולל תהליכים שיפגעו בו בעקיפין. מחקרים מסוימים העלו שחשיפה לקרינה סלולרית יכולה לפגוע במנגנון התיקון הטבעי של הדנ"א או ליצור בתא רדיקלים חופשיים שעלולים לפגוע בו (מאמר מסכם בנושא).

חשוב לציין שהמחקרים האלה נעשים לרוב בתנאים שאינם מדמים את הסביבה הטבעית של התאים, כמו זו שקיימת ברקמות שלנו, ולכן אין עד כה מסקנה חד-משמעית בנושא. עם זאת יש עדות לפגיעה במולקולת הדנ"א ובהאצת מוות של תאים כתוצאה מחשיפה לגלי רדיו.

בדומה למחקרים האפידמיולוגיים, קיימים מחקרים פתולוגיים רבים שדיווחו על תוצאות סותרות. למשל, במחקר משנת 2008 שבדק את ההשפעה של גלי הרדיו בתדר של900  מגה-הרץ ובערכי SAR נמוכים (0.149-0.12 ואט לק"ג) על תאי זרע של עכברים, לא נמצאה כל פגיעה בפעילותם או בספירתם של תאי הזרע (למאמר המלא). אולם במחקר שפורסם כעבור שנתיים נבדקה ההשפעה של גלי רדיו בתדירות של 1.8ג'יגה-הרץ ובטווח SAR של 27.5-0.4 ואט לק"ג על תאי זרע של בני אדם ונמצא כי הייתה השפעה על פעילותם, חיוניותם וספירתם של תאי הזרע (למאמר המלא).

הדוגמה הזו ממחישה איך תנאים שונים בניסוי יכולים להניב תוצאות הפוכות. לכן בבואנו להסיק מסקנה עלינו להסתכל על התמונה הגדולה ולא להסתפק בממצאים של מחקר בודד, כפי שקורה לרוב בדיווחים המגיעים אלינו באמצעי התקשורת.

ב-20 השנים האחרונות, לפיכך, נחקרה רבות ההשפעה של הקרינה הסלולרית על בריאותנו. עד כה לא נמצא קשר ישיר בין כמות הקרינה שאליה אנו נחשפים לבין מחלות שונות והדעות על ההשפעה הבריאותית של הקרינה הסלולרית עדיין חלוקות. חוקרים רבים סבורים שרק בעתיד, אחרי חשיפה ארוכת טווח באמת לטלפונים סלולריים, נוכל לדעת בוודאות אם הקרינה הסלולרית אכן פוגעת בבריאותנו. לכן, בדומה להמלצת משרד הבריאות בנושא, נמליץ לכם לשמור על זהירות מונעת ולהקטין עד כמה שניתן את משך השיחות, או לפחות לעבור להשתמש באוזניות חוטיות שירחיקו את המכשיר מהראש.

43 תגובות

  • ש.

    מה יהיה בעתיד?

    מה הן התחזיות לגבי קרינה על כדה״א בעתיד ה-100 שנים הקרובות לפחות?
    מה הworst case scenario?
    אשמח לתשובה!!!!

  • מאור

    הפתרון!??

    אוקיי הבנתי את המשמעות ואת מושגי היסוד - אין כל ספק שהקרינה אינה ידידותית למשתמש - אם כך, איך מפחיתים את הקרינה? מה הפתרון? יש היום אוזיות אויר/רגילות/שפורפרת ניידת ושאר חמוצים.
    מה המלצתכם??

  • יאיר

    מה המרחק הבטוח ממקור הקרינה ?

    הי, בהמשך להסברך שככל שמתרחקים ממקור הקרינה (כמו טלפון סלולרי) הקרינה נחלשת משמעותית (בריבוע המרחק) ברצוני לשאול: 1. האם הגופים הבילאומיים הגדירו מרחק שנחשב מספיק בטוח שממנו כבר אין סכנה מקרינה? 2. האם מוגדר מרחק בטוח כזה לשדות מגנטים כמו מקווי חשמל, ארונות חשמל ומטענים של מכשירי חשמל ? 3. ועוד שאלה בנושא אחר - האם כאשר מטעינים טלפון סלולרי הקרינה ממנו יותר חזקה? האם לא מומלץ לדבר בסלולרי כאשר הוא נטען ? תודה!

  • יוסי

    קרינה חשמלית

    נשמע מפחיד נכון??? אז כן! לפני חצי שנה (כשהתחיל לכאוב לי הראש) נכנסתי לכל הנושא הזה של קרינהוסוגי קרינה והבנתי שאני לא מבין בזה כלום אבל היה לי חשוב להתחיל לקרוא יותר בשביל להבין מול מה אני עומד…. ישנם מלא סוגי קרינה, הכי אכזרית היא זו של הסלולר… כן כן זו שאתה מחזיק בכיס שלך ומצמיד לראש שלך…. אז זו קרינה סלולרית ! והיא ממש לא סלחנית.
    ישנם גם קרינות (ותחזיקו חזק) מתנורים לחימום – מיקרוגל , קרינה מייננת, גז ראדון, קרינת סלולר רדיו ואתרי בזק, קרינה ממתקן פוטו – וולטאי…. וכללללל זה סובב אותנו 24/7.
    אותי ספציפית דווקא מפחיד קרינת חשמל- קרינת חשמל רלוונטית לחלק קטן יחסית מספקטרום התדרים ומתייחת בעיקר לתחום ה- 50Hz . תחום זה הינו תחום תדירות רשת החשמל. בתחום זה ניתן להכליל את פעולת כלל המכשירים החשמליים הביתיים, לוחות חשמל, קווי מתח, חדרי שנאים ועוד. עדכני להיום אין תקן לגבי חשיפה ממושכת לציבור הרחב ומומלץ לפעול בהתאם לעיקרון הזהירות המונעת.
    אז בגלל שיש לי 2 ילדם בבית בקישתי ייעוץ קרינה, כאשר בעצם הגיע אלי הביתה איש מטעם החברה וערךבדיקת קרינה בבית, התוצאות לא היו טובות, אבל הצלחנו להוריד 43% מהקרינה בבית (מה שבשליטתנו) ועדיין אני מרגיש חסר אונים…
    אז זהו זו המלצתי ועזרתי לעולם טוב יותר- לכו תעשו בדיקות קרינה :)
    http://www.dgsm.co.il/

  • עמרי

    מדוע ישנה תפיסה מוטעית בציבור לגבי קרינה סלולרית אבל לא לגבי רדי

    ישנה תפיסה בציבור שקרינה סלולרית מזיקה בעוד שלגבי קרינת רדיו/טלויזה אין את התפיסה הזאת.

    האם יש לכך סיבה?
    קרינת סלולר נחשבת לאנרגית יותר?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    הסיבה העקרית - קרבה לגופנו

    שלום עמרי, קרינה סלולרית איננה שונה מבחינה אנרגטית מקרינת רדיו. אולם, בשונה ממכשירים אחרים שפולטים קרינה באנרגיה דומה את מכשיר הסלולר אנו נושאים על גופנו ברוב שעות היממה ובזמן הדיבור אנו מצמידים אותו לראשנו. מכיוון שעוצמת הקרינה גדלה ככל שהמרחק מהמקור הפולט קטן יותר החשש מנזקי הקרינה הסלולרית גדול יותר. מקווה שעזרתי.

  • יאיר

    האם גם בקווי מתח גבוה עובד העיקרון של ירידת העוצמה בריבוע המרחק?

    הכוונה לחוטים שמעבירים חשמל לבתים שלנו
    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    עוצמת הזרם בקווי מתח גבוה

    שלום,
    ירידת העוצמה ביחס הפוך לריבוע המרחק מתייחס לקרינה. לעומת זאת, זרם חשמלי הוא תנועה של אלקטרונים דרך מוליך וירידת הזרם תלויה בהתנגדות החומר דרכו הוא זורם ואיננה תלויה ביחס הפוך לריבוע המרחק. בפועל, אם ניקח חוט מוליך באורך 2 מטר, נחבר אותו למקור מתח ונעקוב אחר תנועת אלקטרון בודד אנחנו נראה שהאלקטרון לא באמת נע מרחק של 2 מטר. תנועת האלקטרונים במוליך יותר מזכירה תנועה של אנשים בטור. כלומר, אחד "דוחף" את השני. לעומת זאת, קיימים מצבים של הולכה בליסטית בהם האלקטרון באמת נע לאורך כל המוליך.
    מקווה שעזרתי.

  • יאיר

    אם כך אשאל - האם מחוטי החשמל האלה נפלטת קרינה כלשהי ?

    כמו מהסלולרי. או שזרם חשמלי לא פולט קרינה..
    שוב תודה רבה על התייחסותך

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    פליטת קרינה מחוטי חשמל

    כתוצאה מתנועת מטענים בחוט החשמל נוצר סביבו שדה מגנטי שגודלו קטן ביחס הפוך לריבוע המרחק (חוק ביו-סבר).

  • יאיר

    והאם השדה המגנטי הזה הוא גם סוג של קרינה אלקטרומגנטית ?

    תודה

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    בבקשה

    קרינה אלקטרומגנטית מורכב גם מרכיב של שדה חשמלי וגם מרכיב של שדה מגנטי.

  • יאיר

    לסיכום השאלות שלי:

    1. זאת אומרת ששדה מגנטי לא נמצא על הספקטרום האלקטרומגנטי אלא הקרינה האלקטרומגנטית מורכבת ממנו ?

    2. אז ניתן לומר שחשש של אנשים מקווי מתח גבוה (או ארונות חשמל) הוא לא מוצדק - כי אין מהם קרינה (כמו מהסלולרי) ?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תשובה

    1. קרינה אלקטרומגנטית מורכבת גם מרכיב מגנטי וגם מרכיב חשמלי והיא בעצם צורת אנרגיה (פוטון). השדה המגנטי איננו קרינה אלא שדה שיכול להשפיע כיוון תנועתם ומהירותם של מטענים חשמליים כמו אלקטרונים. לכן, הוא איננו נמצא על השדה האלקטרומגנטי.

    2. קווי מתח גבוהים אינם פולטים קרינה כמו מהטלפונים הסלולריים אך כתוצאה מתנועת האלטרונים בחוטי החשמל נוצר סביב החוט שדה מגנטי. הסיבה לחשש של אנשים מקווי מתח היא מאותו שדה מגנטי שיכול להשפיע על בריאותם.

  • יאיר

    אבל האם יש באמת סיבה לחשוש מהשדה המגנטי הזה ?

    האם יש מחקרים שמראים שיש סכנה לבריאות מזה? כי אנשים ממש חוששים מארונות חשמל וכו
    - תודה רבה לך על התשובות!

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    עקרון הזהירות המונעת

    ישנם מחקרים וחששות שחשיפה מרובה לשדות המגנטי עלול להעלות את הסיכוי לחלות בסרטן. כיום שדה מגנטי מוגדר על ידי הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC) כמסרטן אפשרי אולם, נכון להיום לא הוכח בוודאות שחשיפה לשדה מגנטי מסרטנת. חשוב לציין שמשרד הבריאות ממליץ לשמור על לעקרון הזהירות המונעת, כלומר להשתדל ולמזער חשיפה לשדות מגנטיים חזקים. בדומה לקרינה סלולרית, חשיפה מרובה איננה מומלצת ולמרות שאין הוכחה מעל לכל ספק שהיא מסרטנת עדיף בהחלט למזער חשיפה ככל שניתן.

  • חגי

    טעות קטנה

    המשפט "כלומר, אם התרחקנו שלושה מטרים מהמקור, עוצמת גלי הרדיו תיחלש בערך פי תשעה" אינו נכון.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    עוצמתה של קרינה אלקטרומגנטית קטנה ביחס ריבועי למרחק

    שלום,
    המשפט הנ"ל כלל איננו טעות. עוצמתה של קרינה אלקטרומגנטית כלשהי, ובין היתר של גלי רדיו, קטנה ביחס ריבועי למרחק מהמקור. אני מציע לך לבדוק את הנושא בעצמך ולראות שאכן כך הדבר.

  • חגי

    עדיין

    העצמה יורדת עם ריבוע המרחק כמובן, אבל לא זאת הבעיה. אם נתרחק שלושה סנטימטרים מהמקור, פי כמה תרד העצמה?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    המרחק נמדד במטרים

    אני רק אחדד את הנקודה. המרחק נמדד במטרים ולכן אם נתרחק 3 מטרים מהמקור העוצמה תקטן פי 9 אולם, אם נתרחק עוד 3 ס"מ החישוב יתבצע לפי 3.03 מטרים ולכן העוצמה תרד פי 9.18.
    אני מקווה שעכשיו הנקודה הועברה.

  • רועי

    רן, ההסבר שלך ל"קטנה באופן ריבועי" שגוי

    העוצמה יורדת עם ריבוע המרחק פירושו שאם המרחק גדל פי שלושה (היחס בין המרחק הקודם למרחק הנוכחי) אז העוצמה יורדת פי תשע, ו*לא* אם התרחקנו ב*שלושה מטרים*. אם היינו קודם במרחק 100 מטרים והתרחקנו למרחק 103 מטרים, הקרינה לא תקטן פי תשע. מה שקובע הוא *היחס* בין המרחק לפני ואחרי ההתרחקות. לכן המשפט שעדיין מופיע בכתבה שגוי. וזה כמובן לא תלוי ביחידת המדידה, כפי שניסה לרמוז לך חגי.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    הניסוח אכן מבלבל - עכשיו הוא שונה

    רועי שלום,
    אתה בהחלט צודק. היחס בין המרחק החדש למרחק הקודם הוא הקובע. לזה בדיוק התכוונתי שכתבתי בהתרחקות 3 מטרים מהמקור העוצמה תרד פי 9. אולם, לא ציינתי שהמרחק הקודם הוא מטר אחד ועל כן אני בהחלט מסכים שהניסוח איננו מדויק ואף מבלבל. לכן, שיניתי אותו כפי שתוכל להיווכח בעצמך. תודה על התיקון.
    רן.

  • חגי

    שאלה

    רגע, אז מה עושים בארצות הברית, כשהמרחק נמדד ב"feet"? האם העצמה של הקרינה אינה פרופורציונית לאחד חלקי ריבוע המרחק ב"feet"?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

  • חגי

    שאלה אחרונה ודי

    תודה על התשובה, אבל מה עושה מי שלא שמע על המטר? ומה הופך את המטר לכל כך מיוחד?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    מערכת יחידות

    בקצרה,
    בעולם נהוג להשתמש במערכת יחידות שנקראת SI units. מערכת יחידות זו מכילה 7 סוגי יחידות שונים כמו יחידת המטר (m) לתיאור אורך יחידת הקילוגרם (kg)לתיאור מסה, שניות (s) לתיאור זמן ועוד. באמצעות יחידות אלו ניתן להרכיב יחידות מורכבות יותר כמו יחידת הכח ניוטון (N) שמוגדת כ-(קילוגרם*מטר) לחלק בשנייה בריבוע - Kg*m)/s^2).
    ישנם מקומות בעולם כמו בארה"ב שנהוג להשתמש ביחידות אחרות כמו אינץ' אך באופן כללי כשמבצעים חישובים משתמשים במערכת היחידות שציינתי.

  • אדיסון טסלה והר...

    מה בא קודם הפלאפון או הגל?

    גלי רדיו קיימים מתחילת היקום, האבולוציה התפתחה לצידם.
    כול מקלט רדיו, לא משנה לאיזה תדר הוא מכוון, תמיד יקלוט משהו כי גלי הרדיו תמיד שם, ברוב התחנות יקלט רעש סטטי ויש הגורסים כי חלק נכבד ממנו הוא שאריות מהמפץ הגדול.
    טכנולגית הרדיו נמצאת בכול בית כבר משנות החמישים. אם היו אנשים שרגישים אליה הם נכחדו מזמן.
    הידע שלי בעניין קצת מוגבל אך עד כמה שאני יודע משדרי רדיו לא יוצרים גלי רדיו אלה שותלים אות על גל רדיו קיים. גם אם ישתלו יותר מאות אחת הם פשוט יערבלו אחת את השניה ולא יגרמו לתהודה (רזונס, בדומה לאפקט בום על קולי שמתרחש בזמן שמטוס טס במהירות הקול).
    בקיצור אם הטכנולוגיה הייתה בעייתית כבר מזמן הייתה לנו מגיפה.
    בכול מקרה אני בעד לחקור ולבדוק, אני מקווה שהמובן מאיליו יצא לאור.

  • איריס

    מה שמובן מאליו בעיניך תואם את המציאות?

    כתבת: "אני מקווה שהמובן מאליו יצא לאור" - האם ההגדרה של קרינת רדיו כמסרטן אפשרי בבני אדם על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, תואמת את ההנחה שלך שאין בעיה ושאין מצב לתחלואה? מצורף.
    http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2011/pdfs/pr208_E.pdf

  • עמיר - ללא קרינ...

    הידע שלך באמת מוגבל בנושא

    חלק נכבד מהקרינה האלקטרומגנטית המגיע מחוץ לכדור הארץ נעצר באטמוספירה. כאשר יוצאים ממנה הדבר הופך בעייתי מאוד להמשך החיים.
    מה שכן מצליח לעבור ומה שנוצר על הכדור עצמו חלש פי כמה מיליונים ממה שאנחנו יוצרים בעצמנו, וכפי שרן טבעוני ציין את גלי הנושא של משדרי רדיו למיניהם המשדרים יוצרים באופן אלקטרוני.
    ויש לנו כבר מגפה פשוט יש כאלה שלא רוצים להבין זאת, יש כאלה שלא יודעים אליה, יש כאלה שמשלמים להם כדי שיתעלמו וכו.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    מה בא קודם הפלאפון או הגל?

    אני בהחלט מסכים עם החלק הראשון של תגובתך.
    רק תיקון קטן: משדר רדיו מייצר גלי רדיו בתדרים מסוימים AM או FM ולא שותלים אותו על גל קיים.

  • איריס

    קרינת הסלולרי הוגדרה מסרטן אפשרי בבני אדם

    קרינת סלולרי מסווגת על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כמסרטן אפשרי בבני אדם על סמך תוצאות מחקרים אפידמיולוגיים שמראים עלייה בסיכון לגידולי מוח ממחקר האינטרפון שאתה טוען בכתבה שלך שהוא לא מצא סיכון.
    וכן על סמך המחקרים של הרדל שאותם לא הזכרת.

    http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2011/pdfs/pr208_E.pdf

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תגובה

    המונח "מסרטן אפשרי" הוא קצת בעייתי. הוא בעצם אומר שקיימת אפשרות כלשהי (שאנחנו לא בדיוק יודעים מהי הסתברותה) לפתח גידול סרטני כתוצאה מדיבור בסלולרי. סוג זה של ביטוי הוא מה שנקרא כסת"ח. כל גוף גדול בעל אחריות יכול לטעון שיש סכנה פוטנציאלית כדי שאחרי כן הוא לא יהיה חשוף להאשמות או לתביעות.
    אגב, אם תחזרי שוב לפסקה בכתבה שמדברת על מחקר האינטרפון תראי שציינתי כי המחקר איננו שולל השפעות ארוכות טווח או השפעות כתוצאה מדיבור של יותר מחצי שעה ביום.
    ישנם המון מחקרים בתחום שהכתבה קצרה מלהכיל. אולם, אם תשלחי לי קישור למחקר המדובר אשמח להשיב.

  • איריס

    מאחורי המונח מסרטן אפשרי

    שלחתי קישור כדי שתראה את הבסיס להגדרה. האם פתחת את הקישור ששלחתי?
    האם אתה יודע שההגדרה נקבעה בהצבעה של 30 מדענים? זה לא מתחבר בכלל לפרשנות שלך ככסת"ח.
    זה שאתה כותב שהמחקר לא שולל השפעה ארוכת טווח זה ערפול של התוצאה. הצגת התוצאה בצורה הנכונה היא - תוצאת האינטרפון מראה עלייה של 40 אחוז בסיכון לגליומה בשימוש ארוך טווח. אם קראת את המחקר אתה צריך לדעת שזו התוצאה שלו ולא כמו שכתבת. אני לא צריכה לשלוח לך את זה.
    דבר שני ההשמטה שלך את כל המחקרים של הרדל- הוא החוקר היחיד הבלתי תלוי. העלייה של 40 אחוז זה במחקר שמומן על ידי התעשייה, על אחת כמה וכמה חוקר בלתי תלוי מצא סיכון לטווח ארוך מה שעומד בקנה אחד עם מחקר האינטרפון וזה הבסיס להגדרה מסרטן אפשרי.
    זה לא כסת"ח. זה מדע. זה מקומם שאתה מתייחס לזה בזלזול. הנושא של סתירות בין ממצאי מחקרים קשור הרבה פעמים למקור המימון. האם בדקת את הנקודה הזו במחקרים הסותרים לפני שהצגת אותם? כי אם לא בדקת, ההשלכה היא שאתה מבלבל את הציבור. זה שאתה מספר שכך מציגים תוצאות בצורה אובייקטיבית וכדי לא להפחיד את הציבור, זה לא מוכיח שאתה מציג את התמונה המלאה לציבור. אם יש סכנה, אתה כמדען חייב להתריע עליה. מחקר שלא מצא נזק לא מבטל מחקר שמצא.

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תגובה

    אם תסתכלי ברשימה המלאה של IARC המתארת בין היתר את קבוצת החומרים (group 2B) הנחשבת כמסרטן אפשרי (http://monographs.iarc.fr/ENG/Classification/ClassificationsGroupOrder.pdf) תראי בין היתר כי גם בנזין, אדי דלק, מג'נטה (חומר צביעה במדפסות), carbon black, שדות מגנטיים בתדרים נמוכים וגם גלי רדיו באופן כללי (לא רק בהקשר של טלפונים סלולריים) מופיעים שם. רשימת החומרים ארוכה מאוד. לפי רשימה זו כל מי שמתדלק את רכבו, עמד ליד חוטי חשמל או ליד מדפסת הוא בעל פוטנציאל לחלות בסרטן כלשהו. ההגדרה של IARC לחומרים הנמצאים בקבוצה 2B היא: חומרים שהידע המדעי הנוכחי להיותם מסרטנים בבני אדם מוגבל או לא מספיק אך ישנה עדות מספקת להיותם מסרטנים בחיות. (http://monographs.iarc.fr/ENG/Preamble/currentb6evalrationale0706.php)

    כך גם לגבי גלי רדיו. נכון להיום אין מספיק מידע לקבוע בצורה חד משמעית שגלי רדיו גורמי סרטן בבני אדם אלא רק בחיות (וגם זה מוגבל). כלומר, קיים סיכוי מסוים שגלי רדיו יכולים לגרום לסרטן אך כך גם לגבי המון דברים אחרים שאנו עושים. אולם, על מנת שלא ניווכח בעוד עשרות שנים שהטלפונים הסלולרים אכן מסרטנים ההמלצה הרווחת כיום היא להקטין שימוש עד כמה שאפשר.

    כשאני אומר שהגדרה זו היא כסת"ח אינני מזלזל בה. מה שאני טוען הוא שכל עוד לא יודעים שמשהו מסוים מסרטן או מסוכן לבריאות בסבירות גבוהה עדיף להגדיר אותו כמסרטן פוטנציאלי שבמידה ואכן הוא יתגלה כמסרטן לא תתעוררנה בעיות או טענות של ציבור המשתמשים.

    אני לא בדיוק מבין מאיפה את שואבת את מקורות המידע שלך וטוענת שהרדל הוא "החוקר היחיד הבלתי תלוי" ושכל השאר ממומנים על-ידי תעשיית הסלולר. אם יש לך מקור למקורות המימון של כל החוקרים האחרים אני אשמח לדעת עליו..........

    אני כמדען מחויב להתריע על כל בעיה שהוכחה ללא כל ספק כמסוכנת לבריאות. אם גלי רדיו היו נמצאים מעל כל ספק כמסרטנים בבני אדם לא היינו מנהלים את הדיון הזה....אולם, זה לא המצב! אני מציג את עמדת המדע ואם לא ציינתי מחקר כזה הוא אחר זה לא אומר שדעתי מגמתית או סובייקטיבית. אני מציע שתקראי שוב את הפסקה האחרונה ותראי שאני מציין כי אין לשלול השפעות ארוכות טווח.....

  • איריס

    איריס

    אתה לא מבין. הדיווח שלך לא אמין, נתתי לך דוגמא על האינטרפון- מדוע לא דיווחת את התוצאה הממשית של האינטרפון? לא מעניין מה הוא שולל או מה הוא לא שולל, מעניין מה הוא מצא בפועל. ואת זה לא דיווחת באופן ברור.

    דבר שני, כתבת: "לפי רשימה זו כל מי שמתדלק את רכבו, עמד ליד חוטי חשמל או ליד מדפסת הוא בעל פוטנציאל לחלות בסרטן כלשהו."
    שוב אתה לא מבין. הסיכון לגבי הסלולרי הוא על סמך שימוש ארוך טווח. זה בדיוק התוצאה שאתה לא דיווחת על האינטרפון. הבסיס להגדרה על שדות מגנטיים זה עקביות במחקרים שמראים עלייה בסיכון ללוקמיה. לא מדובר על מי שעומד ליד קו מתח לשתי דקות, מדובר על מי שחשוף למשך שנים. איך זה שאתה כמדען, לא עושה את האבחנה הזו?

    לגבי המימון, במחקרים האפידמיולוגיים על הטלפון הסלולרי- באינטרפון היה מימון תעשייה, לעומת זאת הרדל הוא בלתי תלוי ומחקריו מראים סיכון. אם אתה רוצה להיות מדען אובייקטיבי כמו שאתה טוען שאתה, מדוע לא הצגת מחקריו? לגבי כל החוקרים והתשובה המיתממת שלך,
    בתור התחלה מדוע שלא תבדוק במאמרים שאתה מדווח עליהם את מקור המימון? זה מה שאני מצפה ממך.

  • עמיר - ללא קרינ...

    אתה לא רציני נכון? הסיכון הוא אמיתי!

    הסיכון באינטרפון (לפני תיקון סטיסטי) הוא 40% אחרי 10 שנים, אחרי תיקון הוא 82%, מה לא מובן? למה לא הבאת את הנתון הזה בכתבה שלך? האם בגלל שהנתון פוגע בדעה שלך? או אולי בגלל שאתה לא מכיר אותו?

    לפני כשנה העבירו את אדי הדיזל ממסרטן אפשרי למסרטן ודאי על סמך מחקרים שהראו עלייה של כ 50% בסיכון לסרטני ריאות אצל עובדי מוסכים ואנשים ששאפו אדי דיזל. מדוע דיזל שמעלה את הסיכון ב 50% הוא ודאי וקרינת רדיו וקרינה בתדר נמוך הם "מסרטן אפשרי? יש לכך כמה סיבות, חלקן כלכליות, חלקן היסטוריות, חלקן פוליטיות וחלקן מדעיות. בכל מקרה הרי ברור שאדי בנזין אינם בריאים, DDT אינו בריא, קרינה בתדר נמוך אינה בריאה ואף אחד מהרשומים ברשימת B2 אינו בריא.
    נהוג לחשוב שקונצפציה מדעית ישנה ושגויה מוחלפת על ידי קונספציה חדשה רק לאחר שאחרון המדענים בעלי השם שקידמו את הישנה נפטר מהעולם (מה שוודאי שיקרא מתי שהוא), ולא כאשר הוא משנה את דעתו (כי זה בדרך כלל לא קורה). חבל לראות כי חוקרים צעירים נדבקים באותה תאוריה שגויה באופן עיוור מבלי לבדוק את הדברים לעומק.
    שים בתגובה הקודמת שלי יש קישור למחקר האינטרפון. שים לב כי בתגובתה של איריס היא מדברת על איך התקבלה ההחלטה של IARC (דרך עגב, חלק מהמדענים חשבו שצריך לקבוע B1 עבור קרינת רדיו ובכל מקרה הקביעה היא לכל עוצמה של קרינת רדיו ולא רק לעוצמות גבוהות).

    שבת שלום.

  • עמיר - ללא קרינ...

    הפעם קצת יותר מאוזן

    חבל שלא הבאתם סימוכין למחקרים. כך היה ניתן לתת ביקורת יותר מדויקת וכן היה ניתן לקרא ולהתרשם מהם לבד.
    נזק ל DNA נגרם ברמות נמוכות של קרינה וזאת על פי סדרה של מחקרים הידוע מהם הוא מחקרו של הנרי לאי מ 1996.
    מחקר האינטרפון מומן על ידי התעשיה ותוכנן להראות שאין סיכון. עם זאת הוא כן הראה על סיכון יתר של כ40% לכל מי שמדבר יותר מ27 דקות ביום. לאחר תיקון סטיסטי הסיכון כבר עולה ל 112% (ראו נספח מספר 2).
    יש עשרות מחקרים אפדמיולוגים שלא מצאו קשר בין שימוש בסלולרי או חשיפה לקרינה לסרטן אבל רובם ככולם רצופים שגיאות קשות כגון הכנסת קבוצת המשתמשים סקיבלו טלפון מהעבודה או שהיו להם שני מכשירים לקבוצת הביקות (המחקר הדני שנפסל) או התעלמות משימוש של הנבדקים בטלפונים אלחוטיים ביתיים שמקרין באופן דומה, טעות זו משפיעה על קבוצת הביקורת וגורמת בדרך כלל לתוצאות נמוכות יותר של סיכון. שוב חבל מאוד שאין כאן סימוכין ואז היה אפשר להתיחס בצורה אמיתית ולא רק לנחש.

    ידיד שלי, מדען ישראלי, אמר פעם: "כאשר מחפשים משהו ושולחים עשרות אנשים למצוא אותו באיזורים שונים, למי מקשיבים? לאלו שמצאו או לאלה שלא מצאו?"

    כל המדע הזה טוב ויפה, אבל היום כבר הרבה מאוד אנשים מרגישים את השפעת הקרינה הסלולרית על עצמם. הרבה מאוד אנשים מרגישים חום בפנים(הרחבה של נימי דם שמהקרינה), כאבי ראש(שבירת מחסום דם מוח, סלפור 2003), נימול בפנים ובידים (השראה של זרמים על עצבים) ועוד השפעות מיידיות של הקרינה על הגוף.
    לכן צמצמו שימוש בסלולרי ובאלחוטי לפני שהשימוש יצמצם אתכם.
    עמיר

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תגובה

    עמיר שלום,
    מספר דברים:
    1. תוכל להתרשם מהסימוכין שהוספו לכתבה.
    2. על פי מחקרו של הנרי לאי ומחקרים נוספים אכן נמצאו עדויות לכך שנגרם נזק מסוים למולקולת ה-DNA. אך כמו שצויין בכתבה גלי הרדיו הוקרנו ישירות על התאים. לכן לא ניתן להסיק באופן חד משמעי שישנה פגיעה ב-DNA או שבמידה וישנה פגיעה, היא מסוכנת ויכולה לגרום לסרטן כשגלי הרדיו פוגעים ברקמה חיה.
    3. מחקר האינטרפון אכן מומן בחלקו על-ידי חברות סלולר וכמו כן ישנן גם טענות לגבי הצגת התוצאות והמסקנות ממחקר זה. אך בין לטעון בצורה חד משמעית ש"מחקר האינטרפון מומן על ידי התעשיה ותוכנן להראות שאין סיכון" לבין בחינה ביקורתית ואובייקטית של המחקר ישנו מרחק רב. אני מסכים שישנה בעייתיות עם מחקרים שממומנים על-ידי חברות הסלולר אך חייב לזכור שכל עוד אין הוכחה חד משמעית להטיית התוצאות או לדיווח שקרי אי אפשר להגיע למסקנות כאלו ללא ביסוס. בנוסף, חוץ ממחקר האינטרפון ישנם כל כך הרבה מחקרים חשובים שלא מומנו על-ידי חברות סלולר ושהגיעו למסקנות דומות.
    4. לא ברור לי מהיכן הגיע לידיך המידע שרוב המחקרים האפדימיולוגיים שלא מצאו קשר בין חשיפה לקרינה וסרטן רצופים שגיאות קשות. לטעמי טענה זו לא מבוססת בעליל. רוב העיתונים מפרסמים מחקרים לאחר שהם עברו בדיקה של חוקרים מאותו תחום. לכן קשה לי להאמין שכל המחקרים הללו מכילים שגיאות ועוד שגיאות קשות כמו שאתה מתאר. אינני יודע מהו עיסוקך אך כמדענים איננו יכולים לטעון שקבוצת מחקרים המכילה תוצאות ומסקנות דומות מכילה שגיאות כה דרמטיות אלא אם ישנן הוכחות לכך. במידה ותוכל להביא סימוכין או הוכחות מתאימות אוכל להתייחס לכך בצורה יותר ביקורתית.
    5. המדע מסכים עם העובדה שיכול להיווצר חימום מקומי באזור הרקמה במיוחד לאחר דיבור ממושך ובאותו צד, אך שוב, אין הוכחה חד משמעית שהחימום יכול לגרום למחלות.

    כמדענים עלינו לספק לציבור הרחב את המידע בצורה האובייקטיבית ביותר ולהשתדל להימנע מהסקת מסקנות סובייקטיבית שתבלבל או במקרה חמור יותר אף תפחיד אותו ללא כל צורך.

  • עמיר - ללא קרינ...

    לגבי מחקר הילדים שהבאת - דוגמה מצוינת לפרסום מגמטי

    http://jnci.oxfordjournals.org/content/early/2011/07/27/jnci.djr244.abst...

    תוצאות המחקר הן שלא נראה יחס מנה-תגובה אבל כן נראתה עליה בסיכון לסרטן בתלות בשנים בהם נעשה שימוש בסלולרי.

    ציטוט מהמחקר: " brain tumor risk was related to the time elapsed since the mobile phone subscription was started but not to amount of use. "

    בתוצאות המחקר נראה כי היה סיכון גבוה יותר למתמשי סלולר OR=1.36 אצל המבוגרים ו OR=1.26 אצל הילדים ובכל זאת סוכם המחקר כאילו אין סיכון.

    עיון נוסף במחקר מגלה כי ממוצע השימוש היה רק 4 שנים וכי פחות מ 15% מהמשתמשים השתמשו בסלולרי יותר מ4 שנים (כאשר לסרטני ראש לוקח לפחות 10 שנים להתפתח ובדרך כלל כ 20 שנה), המחקר היה מחקר ראיונות ושאלונים (למרות שניתן היה להשיג את נתוני השימוש מחברות הסלולר) וכי הדבר היחיד שהמחקר מצא הוא כי לא התפתחו גידולים באופן מהיר וחריג. המחקר לא שולל התפתחות גידולים בעוד 10 שנים אצל ילדים שהתחילו את השימוש בגיל 10 או כאשר אותם ילדים יגיעו לגיל 30.

  • עמיר - ללא קרינ...

    תשובתך ועל התוספות.

    1. תודה, באמת עוזר.
    2. די במחקרים שמצאו פגיעה בDNA כדי להפסיק את ההצהרות כי קרינה בלתי מייננת לא יכולה לפגוע ב DNA. לפגוע היא יכולה, הוכח. עכשיו אפשר להתווכח אם יש תיקון, כמה הוא יעיל וכל כמה תיקונים כאלה יש פספוס בתיקון, ומכאן אולי אולי אולי תהיה בעיה תורשתית. דבר אחד ברור. קרינה בלתי מייננת פוגעת במבנה ה DNA בתאים חיים בדומה לקרינה מייננת אך ללא הינון. ובכך די לדעתי כדי לבחון מחדש את כל הגישה לחשיפה לקרינה זו ולבחון מחדש את שאר ההמלצות של אלו שטענו וטוענים שקרינה בלתי מייננת לא יכולה לפגוע בDNA.
    3. מחקר האינטרפון הסתיים ב 2005 והתוצאות שלו פורסמו רק ב 2010 תחת הכותרת "לא נמצא סיכון". בארץ פורסם תחת הכותרת "סיכון למשתמשים כבדים" (OR=1.4 אצל משתמשים שדיברו רק 27 ביום) והודגש חלקה של פרופ' סיגל סידצקי ומחקרה על בלוטות הרוק שם נראה סיכון גדול עוד יותר (ומאוחר יותר בוסס על ידי ממצאים של אגודת רופאי השיניים בארץ ומחקר אפדימיולגי גדול דומה בסין). את תוצאות התיקון הסטיסטי לא פרסמו בעיתונות והם מוצנעים למרות שהם מראים על OR=1.82 (http://ije.oxfordjournals.org/content/suppl/2010/05/06/dyq079.DC1/Interp...). חמש שנים ישבו על התוצאות של המחקר הזה וניסו להבין איך לפרסם בלי לפגוע בממנים. בסוף פרסמו פרסום חסר ומגמטי במצניע את הסיכון האמיתי. כמו כן גם המחקר הזה סובל מבעיות רבות הגורמות לצמצום הסיכון.
    4. לגבי המחקר שנערך בארה"ב בשנים 1998-1994, ציינת כי "המחקר לא זיהה קשר ישיר בין שימוש בטלפון סלולרי לעלייה בסכנה לגידולים במוח". קורא תמים יבין שאין סיכון, איזה כיף אפשר להמשיך להשתמש בלי דאגה. קריאה לא מעמיקה של המחקר מגלה מציאות שונה.
    ראשית איסוף הנתונים בוצע בין 1994 ל 1998. מאושפזים נשאלו על הרגלי השימוש שלהם בסלולרי בשנים קודמות. כלומר השימוש עצמו היו בשנים שלפני 1998. בשנים אלו השימוש הנפוץ לא היה קרוב בכלל למה שקורה היום (היום רוב האנשים מדברים מעל שעה ביום, ב 1998 דיברו הרבה פחות). לכן ניתן להניח כי אם הסיכון תלוי בזמן החשיפה המצטבר כל סיכון שיראה מחקר כזה יהיה כנראה חמור הרבה יותר היום.

    עד לכאן ניחושים, בו נראה מה כתוב במחקר לגבי משך השימוש המצטבר. במחקר מצוין כי למעשה נבדק הסיכון היחסי של שימוש מצטבר בסלולרי לאורך של 100 שעות בלבד. ברור לכולם כי רוב רובם של האנשים מדברים יותר מ100 שעות רק בשנה אחת (17 דקות ביום). כלומר השימוש בסלולרי שנבדק במחקר נמוך מאוד ביחס לשימוש הנהוג היום.

    בנוסף לא הייתה היחסות לשימוש בטלפון אלחוטי ביתי המקרין קרינה דומה מה שיכול להביא להשפעה על קבוצת הביקורת (מי שלא דיבר בסלולרי אבל בכל זאת נחשף לקרינה מהטלפון האלחוטי הביתי שלו).

    במחקר יש כמה וכמה ניתוחים סטיסטטים של הממצאים. רובם אינם משמעותיים. בולט בינהם הוא הניתוח של הסיכון של אנשים שהשתמשו בסלולר 5 פעמים (כן 5 פעמים שלמות) בהשוואה לאלה שלא השתמשו. המשחק הסטטיסטי הזה מבייש והדבר היחיד שאני מבין בו הוא שהחוקרים לא מבינים דבר בסיכון מקרינה. היה צריך למצוא ולבדוק אנשים שדיברו בסלולר 50000 פעם ול 5 פעמים. הרי ברור שהסלולרי לא הורג מייד.

    כן מעניין כי בניתוח הנתונים של מי שדיברו בצורה יום יומית, לפחות 6 חודשים לפני האבחון (שוב מעט מידי זמן חשיפה ומעט מידי זמן בין השימוש לבירור) נמצא סיכון יתר של 1.2 ל anaplastic astrocytoma.

    ובכל זאת בתוצאות המחקר המופיעות בתקציר נראה כי כן נמצא סיכון לתחלואה בגידול 1.4 for acoustic neuroma. האם זה לא נחשב? האם זה לא מספיק כדי להדליק נורות אדומות? האם אקוסטיק נארומה היא מחלה כיפית? האם במקרה שהסלולרי גורם לה אבל לא גורם לסרטנים אחרים אז זה אומר שהוא בטוח לשימוש?

    ממה שאני קורא ומבין המחקר הזה סובל בדיוק מאותן בעיות שדיברתי אליהן:
    1. זמן חשיפה קצר מידי
    2. זמן קצר מידי בין החשיפה לבדיקה (תקופת חיביון)
    3. אי בדיקה של חשיפה לקרינה מטלפונים אלחוטיים או מקורות קרינה אחרים
    4. מסמוס סיכון שכן נמצא בין סיכונים שלא נמצאו.

    החקר שהבאת הוא לא היחיד שאינו תקין ורצוף בשגיאות קשות. יש רבים כאלה והשגיאות חוזרות על עצמן. חבל שאין מי שקורא אותם בצורה ביקורתית אמיתית מתוך המערכת.

    5. כל נושא הקונצפט החומני הוא קשקוש. ברור שיש חימום מהקרינה וברור שיש נזקים כשיש השפעה של חימום. אבל יש גם השפעות ברמות נמוכות שלא גורמות לחימום. יש אלפי מחקרים שמראים על שינויים והשפעות גם כאשר אין חימום, כולל שבירת מחסום דם מוח, נזק ל DNA ויצירת רדיקאלים חופשיים. התעלמות מכך היא פשע, אם תרצה "פשע מדעי"
    כמדענים אליכם לזהות סיכון לפני שהוא מתממש וגורם לנזקים. עליכם לדווח על האפשרות לסכנה, על השלבים הראשונים בהתממשותה לכדי פגיעה ועליכם לפעול כדי לעצור את הפגיעה. לצערי יש כיום יותר מדענים שבוחרים להרגיע ולצטט את הקונצפט החומני בעוד הם תורמים באופן ישיר להמשך הפגיעה בבני האדם. אם אתה מבקש לחקות למחקרים אפדימיולוגים שיוכיחו מעל לכל ספק כי קרינה בליתי מייננת מסוכנת אתה בעצם מציע שנחכה שמאות אלפי אנשים ואולי מיליונים ימותו מהקרינה כדי שהמחקרים שלכם יראו על כך שהם אכן מתו מהקרינה, ויראו זאת שוב ושוב. מה שאתה בעצם אומר שאנשים צריכים למות כדי שאנחנו נדע אם זה מסוכן, בינתיים אפשר וצריך להירגע. מה שווה המדע שלך אם אתה לא מסוגל להסיק מסקנות מהידע המדעי הקיים שלך היום ולמנוע קטסטרופות בקנה מידה עולמי?

  • מומחה מצוות מכון דוידסוןרן טבעוני

    תגובה

    אודה לך אם תקרא את התגובה שרשמתי לאיריס בנוגע להגדרה של IARC.

    אני מניח שדעתך בנושא הטלפוני הסלולריים כבר מגובשת. מטרת הכתבה היא לא לשכנע אנשים להשתמש יותר או פחות בטלפונים סלולריים. מטרתה היא להעלות את הבעיה ולבחון אותה בההסתכלות מדעית ביקורתית אובייקטיבית. המסקנה נכון להיום שאין מספיק מידע לקבוע בצורה חד משמעית שגלי רדיו גורמים לסרטן.

  • עמיר - ללא קרינ...

    אני בדעה שהסלולרי בפרט והקרינה הבלתי מייננת בכלל מסוכנים

    אתה לא חייב להסכים איתי אבל לפחות אל תטעה. בחינה מדעית נכונה צריכה להיות בחשיבה ביקורתית. המחקר שהבאת, כדי לבסס את טענותיך כי סלולרי נבדק ואינו מסוכן, שגוי והראתי לך מאיזה בעיות הוא סובל. אם בכל זאת כללת אותו אולי לא השקעת מחשבה וקריאה בו או אולי האמנת כי הוא מספק (אולי רק משום שהוא מוכיח טענה מוקדמת שלך ואמונה מוקדמת שלך). בכל מקרה הבאת מחקרים כאלה היא חלק מהבעיה. אי הסתפקות במחקרים טובים הקיימים היום המראים על בעיותיות, סיכון והתחלת תחלואה והמתנה להוכחות חד משמעיות (תמותת המונים) מאפשרים את המשך הפגיעה במיליוני אנשים.

    העיסוק שלי בנושא הוא רק בגלל שאני נפגעתי, לפני זה אני הייתי איש היטק החיי בבואה שלו. כשהבנתי ממה שאני נפגעתי וראיתי שיש אנשים ומדענים אשר מנסים להרגיע, תוך כדי שהם משתמשים במדע רע וחלקי, ובכך מקדמים את הפגיעה בעוד אנשים החלטתי להראות איפה הם טועים. אתה ידידי, הבאת סיקור סביר יחסית לסיקורים קודמים מוטים שהובאו כאן, אבל עדיין יש בסיקור שלך טעויות קשות ונראה שהוא מוטה ואינו מדויק.

    שבת שלום

  • אנונימי

    אתה לא חייב להסכים איתי אבל

    אתה לא חייב להסכים איתי אבל לפחות אל תטעה. בחינה מדעית נכונה צריכה להיות בחשיבה ביקורתית. המחקר שהבאת, כדי לבסס את טענותיך כי סלולרי נבדק ואינו מסוכן, שגוי והראתי לך מאיזה בעיות הוא סובל. אם בכל זאת כללת אותו אולי לא השקעת מחשבה וקריאה בו או אולי האמנת כי הוא מספק (אולי רק משום שהוא מוכיח טענה מוקדמת שלך ואמונה מוקדמת שלך). בכל מקרה הבאת מחקרים כאלה היא חלק מהבעיה. אי הסתפקות במחקרים טובים הקיימים היום המראים על בעיותיות, סיכון והתחלת תחלואה והמתנה להוכחות חד משמעיות (תמותת המונים) מאפשרים את המשך הפגיעה במיליוני אנשים. העיסוק שלי בנושא הוא רק בגלל שאני נפגעתי, לפני זה אני הייתי איש היטק החיי בבואה שלו. כשהבנתי ממה שאני נפגעתי וראיתי שיש אנשים ומדענים אשר מנסים להרגיע, תוך כדי שהם משתמשים במדע רע וחלקי, ובכך מקדמים את הפגיעה בעוד אנשים החלטתי להראות איפה הם טועים. אתה ידידי, הבאת סיקור סביר יחסית לסיקורים קודמים מוטים שהובאו כאן, אבל עדיין יש בסיקור שלך טעויות קשות ונראה שהוא מוטה ואינו מדויק. שבת שלום