רעידת האדמה בהאיטי: מדוע קורות רעידות אדמה והאם גם אצלינו בישראל

הנזק ברעידת האדמה
שעור הנזק (למעשה העוצמה המורגשת בכל אתר ואתר) שיגרם כתוצאה מרעידת אדמה תלוי במספר גורמים:

א. מגניטודת הרעידה; ככל שהמגניטודה גבוהה יותר, תנודות הקרקע הצפויות תהיינה חזקות יותר.

ב. המרחק מהמוקד; ככל שהמרחק קטן יותר תנודות הקרקע הצפויות תהיינה חזקות יותר.

ג. אופי התשתית; לאופי התשתית חשיבות רבה בקביעת העוצמה של רעידת האדמה במקום מסויים. התשתית עלולה להגביר (או להנחית) את עצמת הגלים הסייסמיים ומכאן שתשתית שתגרום להגברה היא תשתית מסוכנת יותר. ראוי לציין את המקרה הידוע של רעידת האדמה במכסיקו סיטי בה חלקי העיר, שהיו בנויים על תשתית שהגבירה את תנודות הקרקע, ניזוקו קשה מרעידה שהתרחשה במרחק 400 ק"מ בעוד אתרים הרבה יותר קרובים למוקד הרעידה שנבנו על תשתית שונה ניזוקו הרבה פחות. דוגמא לכך קיימת בארץ במפרץ חיפה ובמישור החוף בה התשתית בנוייה מסלעים בלתי מלוכדים המגבירים את הזעזועים ולכן צפויות שם עוצמות סייסמיות גבוהות יותר.

ד. סוג המבנה ואופי הבניה. ברור לכל כי לתכנון וביצוע נכון של בניית הבניינים השונים יש חשיבות מכרעת בקביעת גודל הנזק כתוצאה מרעידה. ידוע המשפט שאומר שאנשים לא נהרגים על ידי הרעידה - הם נהרגים מהבית המתמוטט עליהם. ולפיכך תכנון ובניה נכונים ועל פי התקן עשויים להקטין באופן משמעותי ביותר את הנזק הצפוי בנפש וברכוש עקב רעידת אדמה. ניתן לסכם נקודה זו במשפט: "במקום שאין מבנים אין סיכון ברעידת האדמה!"

השילוב בין ארבעת הגורמים הללו הוא שקובע את שעור הנזק ברעידה. ידועות רעידות חזקות שגרמו לנזקים קטנים יחסית ורעידות חלשות יותר שגרמו לנזקים עצומים. רעידת האדמה שהתרחשה באזור סן-פרנסיסקו ב- 1989 (מגניטודה 6.8) גבתה 61 הרוגים ולעומתה רעידת האדמה שהתרחשה בארמניה עם אותה מגניטודה ומרחק דומה למוקד בשנת 1988 גרמה ל- 55,000 הרוגים,  ואילו לאחרונה, רעידת האדמה של האיטי עם מגניטודה 7 גרמה ככל הנראה לכ- 200,000 הרוגים ועשרות אלפי מבנים הרוסים.

מרבית הנזק נגרם בדרך כלל בגלל תנודת הקרקע עקב הרעידה. אולם, ישנו גורם נוסף הגורם לנזקים בזמן רעידת אדמה והוא כשלי התשתית או פגיעה בה היכולים לגרום לנזק רציני אף למבנים שניבנו כראוי: (1) גלישות סלע שלעיתים מגיעים לסדרי גודל של חלקי הר הגולשים על כל הבנוי והקיים עליהם; (2) התנזלות התשתית. תשתית חולית בלתי מלוכדת הרוויה במים עלולה לעבור התנזלות בזמן רעידת אדמה ולאבד את יכולתה לתמוך ביסודות המבנים הבנויים עליה. כתוצאה מכך דוחקת התשתית כלפי מעלה עצמים שמשקלם הסגולי קטן ממשקל המים, ועצמים כבדים מהמים שוקעים. חלק ניכר מהנזקים שנגרמו כתוצאה מרעידת האדמה שהתרחשה בקובה שביפן בתחילת 1995, מיוחסים לתופעה זו וממחישים את שעלול לקרות לאורך מישור החוף אצלינו אם יתקיים השילוב "הקטלני" בין רעידה חזקה וקרובה ותשתית מתנזלת. (3) קריעת פני השטח (surface rupture) כתוצאה מרעידת האדמה. מבנים הממוקמים על קו ההעתק נפגעים בצורה קשה וזאת ללא תלות באיכות וטיב הבניה. (4) צונמי שהוא גל ים (נחשול) בגובה של עד כ- 10 מ' שנוצר עקב רעידת אדמה או גלישות גדולות בקרקעית הים. בישראל קיימות עדויות היסטוריות להתרחשות התופעה בים התיכון ובים המלח, מפרץ אילת והכינרת אם כי בהיקף מוגבל. ברעידת האדמה של נואייבה בשנת 1995, דווח על גל ים בגובה של כ- 1 מ' במפרץ אילת.

מכל שנאמר עד כאן מתברר כי הגדרת הסיכון הסייסמי בכל אתר ואתר אינה פשוטה כלל ועיקר. עלינו להכיר היטב את התשתית המקומית ולהעריך נכונה היכן תהיה הרעידה ובאיזה מגניטודה. עלינו גם לקבוע בדרך זו או אחרת את איכות הבניה על מנת שנוכל לחזות את הנזק שיגרם למבנה. הערכת הסיכון חשובה מאד לצורך תכנון נכון של בניה חדשה כמו גם לגבי קבלת החלטות לגבי חיזוק מבנים ישנים ובעיקר מבנים ציבוריים, מפעלים מסוכנים, מבנים של שרותי החרום (בתי חולים, מבני מכבי אש וכו') וקווי חיים (דרכים, קווי מים, תשתית תקשורת וכו').

לימוד על רעידות אדמה בעבר
על רעידות אדמה בעבר (גודלן, מיקומן ותיארוכן) אנו יכולים ללמוד בכמה אופנים: (א) מחקרים העוסקים בזיהוי קווי העתקה ובלימוד תת הקרקע הרדוד על מנת לזהות את מספר הרעידות ואת גילן. מחקרים אלו הקרויים "מחקרים פלאוסייסמיים" עוסקים באלפי ועד מאות אלפי השנים האחרונות. (ב) מחקרים היסטורים וארכאוסייסמיים. מחקרים אלו עוסקים בלימוד רעידות האדמה על פי נתונים היסטוריים ועל פי זיהוי נזקי רעידות האדמה באתרים ארכיאולוגיים. מחקרים אלו עוסקים באלפי השנים האחרונות. (ג) ניתור רעידות האדמה בעזרת מיכשור. מידע זה הוא כמובן המדוייק ביותר אך קיים מספר עשרות שנים בלבד.

רעידת האדמה בהאיטי
רעידת האדמה בהאיטי במגניטודה 7, התרחשה ב- 12 בינואר 2010 בשעה 16:53 לפי השעון המקומי. מוקד הרעידה היה כ- 25 ק"מ ממערב לעיר הבירה פורט-או-פרינס ובעומק רדוד של 13 ק"מ. כתוצאה מהרעידה נקרעו פני השטח לאורך כ- 65 ק"מ ועם הסטה אופקית של כ- 1.8 מ'. העוצמה הסייסמית כפי שנבדקה באזור עיר הבירה הייתה בין 7 ל-10 בסולם מרקלי.

האיטי יושבת על גבול הלוחות שבין הפלטה הצפון אמריקאית שמצפון לפלטה הקריבית שמדרום לה. גבול הלוחות באזור זה הוא גבול של תנועה אופקית בין שני הלוחות (בדומה למצב אצלינו). רעידת האדמה נגרמה כתוצאה משחרור לחץ שהצטבר לאורכו של העתק גדול (Enriquillo-Plaintain Garden fault) במשך 250 השנה האחרונות. ברעידת האדמה נהרגו ככל הנראה כ- 200,000 אישה ואיש, מאות אלפים אחרים נפצעו, רבים רבים נותרו ללא קורת גג. קשה להעריך בשלב זה את הנזק הכספי והוא מוערך כרגע במספר מליארדי דולרים.

הנזק שנגרם בהאיטי הוא גדול ביותר בכל קנה מידה. ההסבר לכך נובע משלושה גורמים: א. הרעידה הייתה חזקה ביותר, כאמור במגניטודה 7. ב. הרעידה הייתה קרובה מאד לעיר הבירה ולמוקדים עירוניים נוספים ובעומק רדוד מאד של 13 ק"מ בלבד. ג. איכות הבניה בהאיטי נמוכה מאד ומבנים רבים מאד קרסו. בניה טובה יותר, על פי תקנים נכונים, הייתה מקטינה מאד את הנזק. יחד עם זאת כדאי לזכור כי הרעידה התרחשה בשעת אחר הצהריים, כאשר רוב הילדים כבר אינם בבתי הספר. לו הרעידה הייתה קורית בשעות הבוקר, הנזק, בעיקר לדור הצעיר שלומד בבתי ספר היה גבוה הרבה יותר.

רעידות אדמה בישראל בעבר ובעתיד
ההיסטוריה של ארץ ישראל משופעת עדויות על התרחשותן של רעידות אדמה, חלקן חזקות דיין בכדי לגרום לנזקים ואסונות כבדים. החומר המתועד על רעידות אדמה בישראל מלמד אותנו, שאזורנו חשוף לתופעת טבע זו: היו באזורנו רעידות אדמה חזקות בעבר וכאלו תתרחשנה גם בעתיד. מניתוח של הנתונים הקיימים לגבי העבר וההווה (השנים האחרונות) ניתן להעריך כי מרבית האסונות נגרמו מרעידות אדמה שמוקד התרחשותן היה לאורך בקע ים המלח. כל הערים העתיקות החשובות כגון: יפו, חברון, ירושלים, שכם, יריחו, עזה, רמלה, בית שאן, צפת וטבריה נפגעו באופן קשה לפחות פעם אחת ב- 1000 השנים האחרונות.

נתוני תנודות הקרקע עקב רעידות אדמה שהתרחשו בעבר בארץ נאספים באגף הסייסמולוגי של המכון הגיאופיסי. מנתונים אלו אנו מעריכים את הקשר בין שכיחות התרחשותן של רעידות אדמה כפונקציה של המגניטודה עבור אזור פעילות. כך נקבע שאחת לכ- 100-80 שנה תתרחש רעידת אדמה אחת או יותר במגניטודה 6 ומעלה, בקטע שבין דרום ים המלח לבקעת הלבנון, קטע אשר בקרבתו מצויים מרכזי אוכלוסין.

רעידות האדמה המשמעותיות האחרונות התרחשו ב- 1837 (המוקד היה באזור עמק החולה והמגניטודה כ- 6.7), ב- 1927 (המוקד בצפון ים המלח ובמגניטודה של 6.2), וב- 1995 (מוקד בים האדום מול דהב בסיני). רעידת האדמה של 1995 הייתה במגניטודה 7.1. למזלנו הטוב התרחשה רעידה זו כ- 100 ק"מ מדרום לאילת ולא כ- 100 ק"מ מצפון לו, אשר הייתה גורמת לנזק גדול ביותר במדינת ישראל. ברור, אם כן, כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בעתיד הקרוב בישראל. ההסתברות לרעידה במגניטודה 7.5 ומעלה נמוך יחסית אך הסיכוי לרעידת אדמה של 6.5-6 גבוה והנזקים גם מרעידה כזו צפויים להיות משמעותיים. מדינת ישראל מצוייה כמעט כולה בתחום "השדה הקרוב" של אזור הפעילות שממוקם לאורך בקע ים המלח והעתק הכרמל. ישנם אזורים המרוחקים יותר כמו הנגב המערבי, אך בהם ריכוז האוכלוסיה נמוך ביותר. מכאן אנו למדים כי כל רעידת אדמה חזקה שתתרחש מאזור ים המלח וצפונה תגרום לנזקים כבדים.

איננו יודעים לצערינו לצפות מתי בדיוק תתרחש רעידת האדמה המשמעותית הקרובה. יחד עם זאת ברור שהיא תקרה. הפתרון טמון לפיכך בהערכות לפני רעידת האדמה קרי, התכנון והבניה הנכונים כמו גם ארגון מערכות הפינוי, ההצלה והתמיכה שיפעלו בעקבות רעידת האדמה. על הגיאולוגים והסייסמולוגים לספק את נתוני התשתית העדכניים. על המהנדסים, המתכננים, והקבלנים לבנות את הבניינים בהתאם לתקנים. על גורמי הטיפול באוכלוסיה כמו הצבא, המשטרה ומשרדי ממשלה אחרים להערך כראוי לשעת חרום. עלינו האזרחים לזכור כי לאחר רעידת אדמה משמעותית סביר להניח שכוחות ההצלה לא יוכלו לטפל מיידית בכל הנפגעים ולהגיע לכל הבתים ההרוסים. על כולנו, גורמי השלטון והאזרחים לעשות הכל על מנת שהתמונות שראינו מהאיטי לא יחזרו אצלינו. בידינו הדבר!

מאת: ד"ר אריאל היימן
מכון דוידסון לחינוך מדעי

הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.

הנזק ברעידת האדמה

שעור הנזק (למעשה העוצמה המורגשת בכל אתר ואתר) שיגרם כתוצאה מרעידת אדמה תלוי במספר גורמים:

א. מגניטודת הרעידה; ככל שהמגניטודה גבוהה יותר, תנודות הקרקע הצפויות תהיינה חזקות יותר.

ב. המרחק מהמוקד; ככל שהמרחק קטן יותר תנודות הקרקע הצפויות תהיינה חזקות יותר.

ג. אופי התשתית; לאופי התשתית חשיבות רבה בקביעת העוצמה של רעידת האדמה במקום מסויים. התשתית עלולה להגביר

(או להנחית) את עצמת הגלים הסייסמיים ומכאן שתשתית שתגרום להגברה היא תשתית מסוכנת יותר. ראוי לציין את המקרה הידוע של רעידת האדמה במכסיקו סיטי בה חלקי העיר, שהיו בנויים על תשתית שהגבירה את תנודות הקרקע, ניזוקו קשה מרעידה שהתרחשה במרחק 400 ק"מ בעוד אתרים הרבה יותר קרובים למוקד הרעידה שנבנו על תשתית שונה ניזוקו הרבה פחות. דוגמא לכך קיימת בארץ במפרץ חיפה ובמישור החוף בה התשתית בנוייה מסלעים בלתי מלוכדים המגבירים את הזעזועים ולכן צפויות שם עוצמות סייסמיות גבוהות יותר.

ד. סוג המבנה ואופי הבניה. ברור לכל כי לתכנון וביצוע נכון של בניית הבניינים השונים יש חשיבות מכרעת בקביעת גודל הנזק כתוצאה מרעידה. ידוע המשפט שאומר שאנשים לא נהרגים על ידי הרעידה - הם נהרגים מהבית המתמוטט עליהם. ולפיכך תכנון ובניה נכונים ועל פי התקן עשויים להקטין באופן משמעותי ביותר את הנזק הצפוי בנפש וברכוש עקב רעידת אדמה. ניתן לסכם נקודה זו במשפט: "במקום שאין מבנים אין סיכון ברעידת האדמה!"

השילוב בין ארבעת הגורמים הללו הוא שקובע את שעור הנזק ברעידה. ידועות רעידות חזקות שגרמו לנזקים קטנים יחסית ורעידות חלשות יותר שגרמו לנזקים עצומים. רעידת האדמה שהתרחשה באזור סן-פרנסיסקו ב- 1989 (מגניטודה 6.8) גבתה 61 הרוגים ולעומתה רעידת האדמה שהתרחשה בארמניה עם אותה מגניטודה ומרחק דומה למוקד בשנת 1988 גרמה ל- 55,000 הרוגים,  ואילו לאחרונה, רעידת האדמה של האיטי עם מגניטודה 7 גרמה ככל הנראה לכ- 200,000 הרוגים ועשרות אלפי מבנים הרוסים.

מרבית הנזק נגרם בדרך כלל בגלל תנודת הקרקע עקב הרעידה. אולם, ישנו גורם נוסף הגורם לנזקים בזמן רעידת אדמה והוא כשלי התשתית או פגיעה בה היכולים לגרום לנזק רציני אף למבנים שניבנו כראוי: (1) גלישות סלע שלעיתים מגיעים לסדרי גודל של חלקי הר הגולשים על כל הבנוי והקיים עליהם; (2) התנזלות התשתית. תשתית חולית בלתי מלוכדת הרוויה במים עלולה לעבור התנזלות בזמן רעידת אדמה ולאבד את יכולתה לתמוך ביסודות המבנים הבנויים עליה. כתוצאה מכך דוחקת התשתית כלפי מעלה עצמים שמשקלם הסגולי קטן ממשקל המים, ועצמים כבדים מהמים שוקעים. חלק ניכר מהנזקים שנגרמו כתוצאה מרעידת האדמה שהתרחשה בקובה שביפן בתחילת 1995, מיוחסים לתופעה זו וממחישים את שעלול לקרות לאורך מישור החוף אצלינו אם יתקיים השילוב "הקטלני" בין רעידה חזקה וקרובה ותשתית מתנזלת. (3) קריעת פני השטח (surface rupture) כתוצאה מרעידת האדמה. מבנים הממוקמים על קו ההעתק נפגעים בצורה קשה וזאת ללא תלות באיכות וטיב הבניה. (4) צונמי שהוא גל ים (נחשול) בגובה של עד כ- 10 מ' שנוצר עקב רעידת אדמה או גלישות גדולות בקרקעית הים. בישראל קיימות עדויות היסטוריות להתרחשות התופעה בים התיכון ובים המלח, מפרץ אילת והכינרת אם כי בהיקף מוגבל. ברעידת האדמה של נואייבה בשנת 1995, דווח על גל ים בגובה של כ- 1 מ' במפרץ אילת.

מכל שנאמר עד כאן מתברר כי הגדרת הסיכון הסייסמי בכל אתר ואתר אינה פשוטה כלל ועיקר. עלינו להכיר היטב את התשתית המקומית ולהעריך נכונה היכן תהיה הרעידה ובאיזה מגניטודה. עלינו גם לקבוע בדרך זו או אחרת את איכות הבניה על מנת שנוכל לחזות את הנזק שיגרם למבנה. הערכת הסיכון חשובה מאד לצורך תכנון נכון של בניה חדשה כמו גם לגבי קבלת החלטות לגבי חיזוק מבנים ישנים ובעיקר מבנים ציבוריים, מפעלים מסוכנים, מבנים של שרותי החרום (בתי חולים, מבני מכבי אש וכו') וקווי חיים (דרכים, קווי מים, תשתית תקשורת וכו').

לימוד על רעידות אדמה בעבר

על רעידות אדמה בעבר (גודלן, מיקומן ותיארוכן) אנו יכולים ללמוד בכמה אופנים: (א) מחקרים העוסקים בזיהוי קווי העתקה ובלימוד תת הקרקע הרדוד על מנת לזהות את מספר הרעידות ואת גילן. מחקרים אלו הקרויים "מחקרים פלאוסייסמיים" עוסקים באלפי ועד מאות אלפי השנים האחרונות. (ב) מחקרים היסטורים וארכאוסייסמיים. מחקרים אלו עוסקים בלימוד רעידות האדמה על פי נתונים היסטוריים ועל פי זיהוי נזקי רעידות האדמה באתרים ארכיאולוגיים. מחקרים אלו עוסקים באלפי השנים האחרונות. (ג) ניתור רעידות האדמה בעזרת מיכשור. מידע זה הוא כמובן המדוייק ביותר אך קיים מספר עשרות שנים בלבד.

רעידת האדמה בהאיטי

רעידת האדמה בהאיטי במגניטודה 7, התרחשה ב- 12 בינואר 2010 בשעה 16:53 לפי השעון המקומי. מוקד הרעידה היה כ- 25 ק"מ ממערב לעיר הבירה פורט-או-פרינס ובעומק רדוד של 13 ק"מ. כתוצאה מהרעידה נקרעו פני השטח לאורך כ- 65 ק"מ ועם הסטה אופקית של כ- 1.8 מ'. העוצמה הסייסמית כפי שנבדקה באזור עיר הבירה הייתה בין 7 ל-10 בסולם מרקלי.

האיטי יושבת על גבול הלוחות שבין הפלטה הצפון אמריקאית שמצפון לפלטה הקריבית שמדרום לה. גבול הלוחות באזור זה הוא גבול של תנועה אופקית בין שני הלוחות (בדומה למצב אצלינו). רעידת האדמה נגרמה כתוצאה משחרור לחץ שהצטבר לאורכו של העתק גדול (Enriquillo-Plaintain Garden fault) במשך 250 השנה האחרונות. ברעידת האדמה נהרגו ככל הנראה כ- 200,000 אישה ואיש, מאות אלפים אחרים נפצעו, רבים רבים נותרו ללא קורת גג. קשה להעריך בשלב זה את הנזק הכספי והוא מוערך כרגע במספר מליארדי דולרים.

הנזק שנגרם בהאיטי הוא גדול ביותר בכל קנה מידה. ההסבר לכך נובע משלושה גורמים: א. הרעידה הייתה חזקה ביותר, כאמור במגניטודה 7. ב. הרעידה הייתה קרובה מאד לעיר הבירה ולמוקדים עירוניים נוספים ובעומק רדוד מאד של 13 ק"מ בלבד. ג. איכות הבניה בהאיטי נמוכה מאד ומבנים רבים מאד קרסו. בניה טובה יותר, על פי תקנים נכונים, הייתה מקטינה מאד את הנזק. יחד עם זאת כדאי לזכור כי הרעידה התרחשה בשעת אחר הצהריים, כאשר רוב הילדים כבר אינם בבתי הספר. לו הרעידה הייתה קורית בשעות הבוקר, הנזק, בעיקר לדור הצעיר שלומד בבתי ספר היה גבוה הרבה יותר.

רעידות אדמה בישראל בעבר ובעתיד

ההיסטוריה של ארץ ישראל משופעת עדויות על התרחשותן של רעידות אדמה, חלקן חזקות דיין בכדי לגרום לנזקים ואסונות כבדים. החומר המתועד על רעידות אדמה בישראל מלמד אותנו, שאזורנו חשוף לתופעת טבע זו: היו באזורנו רעידות אדמה חזקות בעבר וכאלו תתרחשנה גם בעתיד. מניתוח של הנתונים הקיימים לגבי העבר וההווה (השנים האחרונות) ניתן להעריך כי מרבית האסונות נגרמו מרעידות אדמה שמוקד התרחשותן היה לאורך בקע ים המלח. כל הערים העתיקות החשובות כגון: יפו, חברון, ירושלים, שכם, יריחו, עזה, רמלה, בית שאן, צפת וטבריה נפגעו באופן קשה לפחות פעם אחת ב- 1000 השנים האחרונות.

נתוני תנודות הקרקע עקב רעידות אדמה שהתרחשו בעבר בארץ נאספים באגף הסייסמולוגי של המכון הגיאופיסי. מנתונים אלו אנו מעריכים את הקשר בין שכיחות התרחשותן של רעידות אדמה כפונקציה של המגניטודה עבור אזור פעילות. כך נקבע שאחת לכ- 100-80 שנה תתרחש רעידת אדמה אחת או יותר במגניטודה 6 ומעלה, בקטע שבין דרום ים המלח לבקעת הלבנון, קטע אשר בקרבתו מצויים מרכזי אוכלוסין.

רעידות האדמה המשמעותיות האחרונות התרחשו ב- 1837 (המוקד היה באזור עמק החולה והמגניטודה כ- 6.7), ב- 1927 (המוקד בצפון ים המלח ובמגניטודה של 6.2), וב- 1995 (מוקד בים האדום מול דהב בסיני). רעידת האדמה של 1995 הייתה במגניטודה 7.1. למזלנו הטוב התרחשה רעידה זו כ- 100 ק"מ מדרום לאילת ולא כ- 100 ק"מ מצפון לו, אשר הייתה גורמת לנזק גדול ביותר במדינת ישראל. ברור, אם כן, כי רעידת אדמה חזקה תתרחש בעתיד הקרוב בישראל. ההסתברות לרעידה במגניטודה 7.5 ומעלה נמוך יחסית אך הסיכוי לרעידת אדמה של 6.5-6 גבוה והנזקים גם מרעידה כזו צפויים להיות משמעותיים. מדינת ישראל מצוייה כמעט כולה בתחום "השדה הקרוב" של אזור הפעילות שממוקם לאורך בקע ים המלח והעתק הכרמל. ישנם אזורים המרוחקים יותר כמו הנגב המערבי, אך בהם ריכוז האוכלוסיה נמוך ביותר. מכאן אנו למדים כי כל רעידת אדמה חזקה שתתרחש מאזור ים המלח וצפונה תגרום לנזקים כבדים.

איננו יודעים לצערינו לצפות מתי בדיוק תתרחש רעידת האדמה המשמעותית הקרובה. יחד עם זאת ברור שהיא תקרה. הפתרון טמון לפיכך בהערכות לפני רעידת האדמה קרי, התכנון והבניה הנכונים כמו גם ארגון מערכות הפינוי, ההצלה והתמיכה שיפעלו בעקבות רעידת האדמה. על הגיאולוגים והסייסמולוגים לספק את נתוני התשתית העדכניים. על המהנדסים, המתכננים, והקבלנים לבנות את הבניינים בהתאם לתקנים. על גורמי הטיפול באוכלוסיה כמו הצבא, המשטרה ומשרדי ממשלה אחרים להערך כראוי לשעת חרום. עלינו האזרחים לזכור כי לאחר רעידת אדמה משמעותית סביר להניח שכוחות ההצלה לא יוכלו לטפל מיידית בכל הנפגעים ולהגיע לכל הבתים ההרוסים. על כולנו, גורמי השלטון והאזרחים לעשות הכל על מנת שהתמונות שראינו מהאיטי לא יחזרו אצלינו. בידינו הדבר!