נחשולי ענק מרחפים מעלינו בשמיים, עם השם המוזר "ענני קלווין-הלמהולץ". מדענים שסרקו את השמיים במשך שבע שנים גילו: לא רק שהעננים האלה הרבה יותר נפוצים משחשבנו – בדרך כלל איננו רואים אותם בכלל
ענני "קלווין-הלמהולץ", שנקראים על שמם של לורד קלווין והרמן פון הלמהולץ, מזכירים בצורתם גלים מעוקלים בים סוער. מדובר בתופעה מטאורולוגית נדירה שנוצרת כששתי שכבות של אוויר או נוזל נעות במהירויות שונות באטמוספרה. השכבות העליונות של האוויר נעות במהירות גבוהה יותר ולעתים קרובות גורמות לחלק העליון של שכבת הענן ליצור מבנים מתגלגלים.
לעתים הגלים נמצאים באטמוספרה אך אי אפשר לראות אותם כי אין עננים באוויר. במקרים כאלה טייסים לא יכולים לראות אותם, כך שמטוסים עלולים להיתקל באופן מפתיע במערבולת קשה. אך האם הגלים האלה גורמים לתופעות נוספות? מחקר חדש שנערך בארה"ב טוען שענני קלווין-הלמהולץ מפריעים לשדה המגנטי של כדור הארץ ושהתופעה הזאת שכיחה יותר מכפי שחשבו עד כה.
ענני קלווין-הלמהולץ באוסטרליה | צילום: Grahamuk,ויקיפדיה
מדענים סקרו נתונים שנאספו במשך שבע שנים מלוויינים של נאס"א שחצו את קצה המגנטוספירה של כדור הארץ (השדה המגנטי שמגן עלינו מקרינה קוסמית) יותר מאלף פעמים.הם מצאו שתופעת גלי קלווין-הלמהולץ מתרחשת בשכבת המגנטוספירה בתדירות גבוהה יחסית. מדובר בממצא משמעותי, מכיוון שבכל פעם שהאזור הזה באטמוספירה רועד הגלים מתפשטים ממנו לכל עבר ועלולים לפגוע ברמות האנרגיה של חגורותהקרינה המקיפות את כדור הארץ. שינויים ברמות האנרגיה הללו עשויים להשפיע על יכולתם של החגורות להגן על חלליות מקרינה ולפגוע גם בטכנולוגיות חלל נוספות.
צפו בתיעוד של ענני קלווין-הלמהולץ בסרטון הבא:
ד"ר טלי ברגלס-שפירא
המחלקה להוראת המדעים
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.