ב-12.3.11 חל פיצוץ בכור מספר 1 בתחנת הכח בפוקושימה ביפן. מקור הפיצוץ ברעידת אדמה עוצמתית שפקדה את יפן יום לפני. הסיבה לפיצוץ הוא הצטברות גז מימן במבנה, אך לא זוהי הסכנה האמיתית שמאיימת על כל האזור. בפיצוץ נפגע המעטה המגן על ליבת הכור ומוטות הדלק נחשפו לאוויר והחלו להתחמם. הסרטון שלפנינו מסביר על פעולת כור גרעיני להפקת חשמל, ועל התקלה שארעה בכור בפוקושימה. הערה: סרטון זה מניח שהפיצוץ הביא לפגיעה החמורה ביותר, קריסת מעטפת הליבה, כרגע לא ברור האם זהו באמת המצב.

סרטון זה תורגם בידי צוות אתר דוידסון אונליין
הסרטון הופק בידי simon במסגרת פרוייקט three minute physics

אנרגיה גרעינית נחשבת לאנרגיה בטוחה ונקייה. מטון אחד של אורניום ניתן להפיק 44 מליון קילווואט השקולים לשריפת 20,000 טון פחם או 8.5 מליון מטר מעוקב של גז. מדובר באנרגיה זולה (החלק היקר הוא מנגנוני הבטיחות), לא מזהמת (יחסית), ויעילה. לכאורה הפתרון האידאלי למשבר האנרגיה העולמי, אולם יש כאן בעייה קטנה אחת. הכל טוב ויפה עד שמשהו משתבש. כל עוד מוטות הדלק מצוננים היטב לא צריכה להיות כל בעיה, אולם ברגע שחלה תקלה במערכת הקירור ומוטות הדלק מתחילים להתחמם, מתחילות הצרות. התכה בכור גרעיני גורמת לפליטת קרינה רדיואקטיבית לאוויר ופיזור הנשורת על פני שטחים נרחבים. מדובר בקרינה גבוהה שיכולה לגרום לתחלואה מוגברת בסרטן. דוגמא טובה להשלכות של תקלה בכור גרעיני הינה האסון בכור הגרעיני בצ'רנוביל באפריל 1986. גם בצ'רנוביל בדומה לפוקשימה, חלה תקלה במערכת הקירור שגרמה להתלהטות מוטות הדלק, הצטברות מימן ולבסוף פיצוץ שחשף את מוטות הדלק לאוויר וגרם בסופו של דבר להתכת הליבה ופיזור נשורת רדיואקטיבית לכל עבר, ולמוות של כ-4,000 איש עד היום מהשפעות הקרינה.

5 תגובות

  • חמדה

    היווצרות מימן בכור

    מהיכן היגיע מימן לכור? האם המים שנועדו לקירור התפרקו למימן וחמצן?

  • אבי

    רק למימן

    מקור המימן הוא אכן במי-הקירור, אבל הם לא התפרקו למימן וחמצן, אלא הגיבו בעקבות הטמפ' הגבוהה, עם המתכות שבונות את הדלק הגרעיני (בעיקר אלומיניום ממנו עשוייה המעטפת של הדלק). בתגובה זו המתכת מתחמצנת ונפלט מימן - בדומה לתגובה של מתכת עם חומצה.

  • מיקי

    אז למה לא בונים כורים בתוך הים?

    נשמע לי שהפתרון הפשוט הוא לבנות כורים גרעיניים בתוך הים, מתחת לפני המים. ככה, גם אם נפגם מנגנון הקירור או נסדקת המעטפת, הכור יכול להתקרר מיידית ע"י הזרמת מי ים - כך ימנע אסון כמו זה של צ'רנוביל. אם יש בעייתיות עם מי הים - בגלל המלח, אז ניתן אולי לבנות את הכור במאגר מים מתוקים או מותפלים, טבעי או מלאכותי.

  • עידו קמינסקי

    תשובה

    שלום מיקי

    בניית כור גרעיני בקרקעית הים עלולה לגרום לאסון גרוע יותר מפוקושימה או צ'רנוביל. שער בנפשך מצב של סדק במעטפת הכור, אמנם מים יזרמו פנימה ויצננו את המוטות, אבל חומר רדיואקטיבי יזרום איתם החוצה ויזהם את כל הסביבה - אסון בעל השלכות קטסטרופליות. מבנים הנמצאים בים חשופים גם לבלאי יותר משמעותי מאשר ביבשה, ומעבר לכך שבניית מבנה כזה בים הינה פרוייקט הנדסי מורכב ויקר מאוד, ואחזקתו והטיפול השוטף יקרים מאוד גם כן, אולי אפילו במידה שתהפוך אותו ללא כדאי מבחינה כלכלית. עם זאת ישנו מיזם צרפתי לבניית כור גרעיני קטן דמוי צוללת על קרקעית האוקיינוס, אשר יספק חשמל למתקנים על החוף. לקישור לכתבה באנגלית על הכור התת ימי לחץ כאן

    ארז

  • yair

    מעיניין!!

    מעניין מאוד אבל הקישור מוביל אותי לאתר לא קיים, אפשר להדביק קישור חדש?