אפקט החממה, גזי חממה, הפשרת הקטבים – כל אלה מושגים שחדרו עמוק לשיח הציבורי מאז שנות ה-90. כיום קיים כבר קונצנזוס על קיומו של תהליך התחממות גלובלי ועל תרומת האדם לו – אבל במה מדובר בעצם, ומה אנחנו עושים בנדון?
בתקופה האחרונה פקדה את ארצנו סערה שהביאה כמויות גשמים יוצאות דופן לחודש אוקטובר. לא פעם עולה הטענה שתופעות מזג אוויר קיצוניות הן תוצאה של ההתחממות העולמית, כלומר העלייה בטמפרטורת כדור הארץ. ואכן מאז 1880 עלתה טמפרטורת היבשה הממוצעת בכדור הארץ בכ-1.5 מעלות, וזו של הים עלתה בכ-0.6 מעלות. מהם הגורמים להתחממות העולמית, מהן ההשלכות שלה ואיך אפשר לצמצם את השפעותיה?
אפקט החממה
הקרינה שנפלטת משטח פני כדור הארץ נבלעת על ידי גזים שנמצאים באטמוספירה, בתופעה שנקראת "אפקט החממה". הגזים הללו, בהתאם, נקראים "גזי חממה". גז החממה הנפוץ ביותר והמשפיע ביותר על אפקט החממה הוא אדי מים, שאחראים על כמחצית מהאפקט. אחריהם באים הפחמן הדו-חמצני, שהוא בין השאר תוצר של שריפת דלק מאובנים להפקת אנרגיה (למשל: נפט ופחם), מתאן, שנפלט בין היתר מקיבות של פרות וכבשים, ואוזון.
בזכות אפקט החממה הטמפרטורה הממוצעת של שטח פני כדור הארץ עומדת על כ-15 מעלות צלזיוס ומתאפשרים עליו חיים, בעוד שבלעדיו היא היתה יורדת ל 33 מעלות מתחת לאפס. אפקט החממה קיים גם בכוכבי לכת אחרים. בנוגה הוא החזק ביותר מכל כוכבי מערכת השמש – מה שגורם לטמפרטורה של 460 מעלות ולכך שנוגה חמה יותר מכוכב חמה אף שהיא מקבלת רק רבע מהקרינה שמגיעה אליו.
הטענה הרווחת היא שהתחממות כדור הארץ נובעת מהעצמת אפקט החממה בעקבות עליה בפליטת גזי חממה שהם תוצרים של פעילות האדם – תחנות כוח ומכוניות (פחמן דו-חמצני) וגידול חיות משק (מתאן). לכן קיים חשש מהמשך הפליטה של הגזים הללו. אין חשש דומה לגבי אדי מים, שכן פליטתם לאטמוספירה אינה מושפעת במידה ניכרת מפעילות האדם, אולם ייתכן שהשפעתם על אפקט החממה תגבר בעקבות התחממות כדור הארץ, כיוון שאוויר חם יכול להכיל יותר אדי מים מאוויר קר.
פליטת גזי חממה מתחנת כוח במקסיקו סיטי | צילום: ויקיפדיה
במקביל, הצמחייה בכדור הארץ הידלדלה בעקבות תהליכי עיור, סלילת כבישים, פיתוח וכריתת יערות, ולכן הצטצמם תהליך הפוטוסינתזה שמפחית את כמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. גם התופעה הזו מעצימה את אפקט החממה, כיוון שהיא מאטה תהליכים שיכולים למתן את פליטת גזי החממה.
הסבר חלופי להתחממות העולמית
רוב מוחלט של המאמרים המדעיים שפורסמו בנושא ההתחממות העולמית מאז שנת 1993 תומכים בקשר סיבתי בין פליטת גזי החממה כתוצאה מפעילות אנושית להתחממות העולמית. עם זאת, יש גם מי שחולקים על הקשר הזה – ביניהם פרופ' ניר שביב מהאוניברסיטה העברית – וטוענים שקרינה קוסמית, שהיא חלקיקים בעלי אנרגיה שמגיעים מחוץ לכדור הארץ, משמשת כגרעיני התעבות לעננים במהלך מעברה באטמוספירה, ושהעננות הזאת מעצימה את אפקט החממה.
לשמש יש השפעה רבה על התהליך הזה, כיוון שהיא יוצרת שדה מגנטי שמסיט את רוב הקרינה הקוסמית מלהגיע לכדור הארץ, ואכן נמצא מתאם בין סערות שמש לטמפרטורה השנתית שתומך בתיאוריה הזו. לדברי המחזיקים בה, אין טעם להשקיע משאבים בצמצום פליטת גזי חממה כיוון שהם אינם הגורם העיקרי להתחממות העולמית. התיאוריה הזאת שנויה במחלוקת ואינה מקובלת על מרבית מדעני הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי האקלים (IPCC).
ההשלכות של התחממות כדור הארץ
על פי הדפוס החזוי של פליטת גזי חממה, הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ צפויה לעלות עד סוף המאה ה-21 ב-2.4-0.9 מעלות לעומת רמתה הנוכחית. אחת ההשלכות של המשך התחממות כדור הארץ היא הפשרת הקוטב הצפוני. עיון במפת הקרח של האוקיינוס הארקטי בשנים האחרונות מגלה שאכן חלה הצטמצמות עקבית של כיפת הקרח במרוצת השנים. הפשרת הקוטב עשויה לפתוח בעונת הקיץ מעברים ימיים בין האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט וכך לקצר את נתיבי השיט מאירופה לאסיה.
מנגד, קיים חשש שההפשרה תגרום להכחדת דובי הקוטב, שהקרח הוא בית גידולם, וחמור מכך – לעלייה של פני הים ולהצפה של ערי חוף. ההערכה היא שעליית פני הים לגרום ל-200 מיליון בני אדם לאבד את בתיהם, בעיקר בתת היבשת הודו ובדרום מזרח אסיה. תופעה של "פליטים סביבתיים" אפשר לראות כבר כיום, בדמות ההגירה של תושבי מדינת האיים טובאלו באוקיינוס השקט, שנמצאת בגובה של מטר אחד בלבד מעל פני הים, ומעבר שלהם לניו זילנד הסמוכה, בין השאר מחשש להצפה.
הצטמצמות כיפת הקרח בקוטב הצפוני עד 2007 | תרשים: נאס"א
צעדים לצמצום אפקט החממה
פרוטוקול קיוטו, שהתקבל ב-1998, הציע שני כיווני התמודדות עיקריים לצמצום אפקט החממה: הגבלת פליטת גזי חממה וסילוק גזי חממה מהאטמוספירה. המקור העיקרי לפליטת גזי חממה הם מפעלי תעשייה ותחנות כוח שמתבססות על שריפת דלק מאובנים: פחם, מזוט, גז טבעי ופצלי שמן. לפיכך, ייצור חשמל באמצעות טכנולוגיות חלופיות שמתבססות על סוגי אנרגיה שאינם מזהמים יכול לסייע לצמצום הפליטה. כאלו הן למשל אנרגיית השמש, אנרגיית הרוח ואנרגיה גרעינית (שכמובן כרוכה בסיכונים בטיחותיים אחרים).
בנוסף קיימת מגמה של מעבר מבנזין וסולר כחומרי דלק במנועי בעירה פנימית לדלקים ביולוגיים כמו ביו-דיזל או ביואתנול שמופקים מצמחים, וכמובן לפיתוח של כלי רכב חשמליים או היברידיים (שמונעים במנוע חשמלי ובמנוע בעירה פנימית גם יחד). גם אלה עשויים לצמצם את פליטת גזי החממה. במקביל אפשר לסייע לסילוק גזי חממה מהאטמוספירה על ידי נטיעת יערות או מניעה של כריתתם.
התקווה היא שלפחות חלק מהצעדים הללו יסייעו למתן את אפקט החממה. במקביל להם ננקטות גם אסטרטגיות של הסתגלות להתחממות העולמית, שנועדו להפחית את ההשלכות הבלתי רצויות שלה או למנוע אותן, כגון הגנה מהצפות והבטחת ביטחון תזונתי.
ד"ר עידו מגן
המחלקה לגנטיקה מולקולרית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
