נראה שלמכשיר שמתיימר לפזר חיידקים בתעלות המיזוג ובאוויר של בניינים אין כנראה בסיס מדעי או תועלת. למעשה, יש אפילו סיכוי קלוש שהחיידקים שבתרסיס עלולים להזיק. במאמר זה מראה ד"ר לויתן שלא כל מה שנשמע מדעי והגיוני הוא בהכרח כזה.
על פי כתבה שהתפרסמה לאחרונה באתר Ynet כמה חברות מסחריות וגופים ציבוריים בארץ, ביניהם קניוני עזריאלי, תיאטרון הקאמרי ובנק הפועלים, מפזרים חיידקים קנויים באוויר הבניינים שלהם. הפיזור נעשה באמצעות מכשיר של חברה ישראלית שמציעה שירות שבבסיסו נמצאת ההנחה שחיידקים ופטריות שמתפתחים בתוך מערכת האוורור של בניינים שאינם מאווררים היטב גורמים תחושה לא טובה לחלק מהאנשים ששוהים בהם. בפועל כלל לא ברור אם התופעה, שמכונה "תסמונת הבניין החולה", אכן קיימת, וגם אם כן הסיבות המשוערות שלה מגוונות בהרבה.
המוצר שהחברה מוכרת אמור לשפר את איכות האוויר בבניין על ידי מה שהם מכנים "פרוביוטיקה סביבתית", שם יפה לפיזור של חיידקים באמצעות מערכת האוורור. השם "פרוביוטיקה" הוא צירוף של לטינית ויוונית ופירושו "למען חיים". העיקרון, לפי החברה, דומה לפרוביוטיקה הקיימת במוצרי חלב – מוצרים שהוסיפו להם חיידקים מסוימים (למשל חיידקים שנמצאים באופן טבעי במעיים) שאמורים לכאורה לתרום לבריאותו של אדם בריא ולמנוע מחלות.
הבעיה היא שמוצרים פרוביוטיים כאלה ככל הנראה לא באמת מועילים. כדי שטיפולים פרוביוטיים יועילו, עליהם להכיל כמות עצומה של חיידקים חיים או מתים, בסדר גודל של כ-150 גביעי יוגורט ביום. כמו כן הם מסייעים רק במצבי מחלה מסוימים. לצורך העניין השתלת צואה היא טיפול פרוביוטי טוב.
למרות סימן השאלה שמרחף מעל יעילותה של הפרוביוטיקה, מדובר בלי ספק במילת קסם שיווקית מוצלחת. אך גם אם יש בה ממש, מוצרי פרוביוטיקה סביבתית פשוט אינם פרוביוטים. פרוביוטיקה מעצם מהותה פועלת בתוך גוף האדם, ואילו מכשיר הפלא החדש מתיימר לשנות את אוכלוסיית החיידקים גם מחוץ לגוף. אנשים שנכנסים לבניינים (ולכלי תחבורה) שהתקינו בהם את המוצר אמנם נושמים ללא ידיעתם את תרסיס החיידקים, אך זו רק תופעת לוואי של פעולת המכשיר – לא המטרה המוצהרת שלו.
צביעה של חיידקי Bacillus coagulans. | צילום: CDC
חיפוש בדף המחקרים באתר החברה מגלה שפרט למחקר בודד שמדבר על הקשר בין קרדית אבק הבית לאלרגיות, אין בו מחקרים מדעיים שפורסמו בכתבי עת מוכרים ועברו ביקורת עמיתים. אחד המסמכים שמופיעים שם הוא מכתב שמוצג כאילו היה מחקר לכל דבר, אף שכאמור לא פורסם בשום כתב עת ולא עבר ביקורת מדעית אמיתית.
מהכתוב בו עולה שהחיידקים שבתרסיס הם מינים שונים של מתגים. הם כוללים את Bacillus coagulans, שמאושר על ידי מנהל המזון והתרופות בארה"ב (FDA) לשימוש במספוא וכנראה אינו מזיק באדם; Bacillus lentus, שמאושר לשימוש במספוא ומופיע באתר ה-FDA רק כמזהם של עדשות מגע או תמיסות; Bacillus licheniformis שמשמש במספוא ובטוח יחסית לשימוש באדם אך קשור להפלות בבקר, להרעלת מזון, להופעת עמידות לאנטיביוטיקה ולפי מחקר ראשוני גם לזיהומים בריאות ובמוח בעכברים עם דיכוי חיסוני; ו-Bacillus pumilus, שמשמש כקוטל פטריות שורש בחקלאות ונחשב בטוח לאדם – יחסית. ידועים שלושה מקרים של הרעלת מזון מהחיידק ומקרים של מחלת עור הדומה לזו שיוצר המתג שגורם למחלת הגחלת (אנתרקס).
למרות המחסור במחקרים מדעיים, גם אם נניח כי המכשיר אכן פועל כפי שמפרסמים מפיציו ושהוא אכן משנה את הרכב אוכלוסיית החיידקים במערכת המיזוג ובבניינים (ולא מן הנמנע שהוא אכן עושה את זה), אין בידינו כל ראיה מדעית לכך שהוא משפר את האוויר, מגן ממחלות או מועיל לבריאות. נראה שיועיל הרבה יותר פשוט לפתוח את החלון... לפחות כשאין בחוץ זיהום אוויר נוראי.
ד"ר נעם לויתן
בוגר תואר שני ודוקטורט במחלקה למדעי הצמח שבמכון ויצמן. תוכלו לקרוא כתבות שלו בבלוג SciPhile | תיבת נעם – מחשבות ביולוגיות וכן במגזין "גלילאו" וברחבי האינטרנט.
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.
הכתבה היא חלק ממדור "יש מקום לספק" העוסק בכשלים בעיסוק התקשורתי בסוגיות מדעיות. אין לראות בה כל הבעת עמדה לגבי הנושא שבו המאמר המקורי עוסק, אלא רק על אופן העיסוק שלו במדע.
