פעמים רבות אנחנו נתקלים בכותרות בסגנון "אכול שום ולא תחלה בסרטן" או "מיצים טבעיים דוחים הזדקנות". מאחורי רובן אמנם עומדים מחקרים מדעיים אמיתיים, אך עורך העיתון הדביק להם כותרת סנסציונית כדי שיהיו מעניינים יותר לקהל הרחב. לצערנו הרב, ברוב המקרים ההבטחה הגדולה של הכותרות הללו מתבררת כאשליה, ובפועל לרוב סוגי המזון אין יכולת פלאית לרפא אותנו ממחלות או להרוג אותנו כל עוד אנחנו עושים בהם שימוש סביר. לא פעם המחקרים האלה גם סותרים מחקרים אחרים שפורסמו שבוע קודם, דבר שיוצר בלבול בקרב הקוראים.
על פי רוב, המחקרים העומדים מאחורי כותרות מסוג זה הם מחקרים אפידימיולוגיים או אקולוגיים, כלומר מחקרים שלוקחים קבוצה גדולה של נבדקים בעלי מכנה משותף מסוים, למשל סוג כלשהו של תזונה, ובודקים אצלם פרמטרים כמו משקל, רמות סוכר, תחלואה או תמותה. במחקרים מהסוג הזה אין לחוקרים יכולת אמיתית לשלוט על פרמטרים אחרים, ולפעמים זה מוביל להטיות.
הסרטון שלפנינו מסביר את ההבדל בין מחקר קליני למחקר אפידימיולוגי, מראה אלו הטיות עלולות להשפיע על מחקרים כאלה ומדגיש עד כמה חשוב לקרוא בין השורות.
ההרצאה הועברה בידי דיוויד שוורץ במסגרת פרויקט TEDed
ד"ר ארז גרטי
מכון דוידסון לחינוך מדעי
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בתגובה לכתבה זו ואנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה יתקבלו תמיד בברכה.