ידידים לעת מדע

לפני קצת יותר מעשור, כשלמדתי תרגום באוניברסיטת תל אביב, אמרה אחת המרצות – ספק בצחוק ספק ברצינות – שמתרגמים הם מיזנתרופים מטבעם ולכן הם בחרו במקצוע שמאפשר להם לצמצם למינימום את האינטראקציה האנושית בחייהם המקצועיים. אף שאני מודה שיש שמץ של אמת בדבריה, השנים שחלפו מאז לימדו אותי שמתרגמים דווקא זקוקים ליחסי אנוש מעולים.

למה? כי מקצוע התרגום דורש התמצאות בתחומים רבים ומגוונים, ואף אחד לא יודע הכול על הכול. לכן, הנכס החשוב ביותר שיכול להיות למתרגם או למתרגמת הוא סוללה רחבה של חברים ומכרים המתמחים בשלל נושאים, כגון אופנה, אדריכלות, היסטוריה, דת, סלנג עדכני וכמובן ענפי המדע השונים.

הצורך ביועצים מדעיים כפול ומכופל כשמדובר במתרגמי ספרי מדע בדיוני, ז'אנר שנסמך במידה רבה על ידע מדעי קיים. אז נכון, הרבה מהידע הרלוונטי זמין בספרים ובאינטרנט, ובכל זאת אין תחליף להתייעצות עם אנשים שמכירים את התחום מקרוב ויכולים לא רק להנחיל את הידע שלהם אלא גם לחוות דעה מושכלת על אתגרים שמציעה היצירה המתורגמת ולעזור למתרגמים להגיע להחלטות הנכונות ביותר עבור כל ספר וספר.

איך אומרים את זה?

המילון הוא חברם הטוב ביותר של המתרגמים, שיכולים למצוא כמעט כל מונח שנחוץ להם בשלל מילונים ולקסיקונים, החל במושגי ספנות או מוזיקה וכלה בשמות של מינים ביולוגיים ותיאוריות בפיזיקה. הבעיה היא שפעמים רבות המונחים האלה לא באמת משקפים את המציאות בשטח או את דקויות הנושא, ורק אדם שחי ונושם את התחום יוכל להגיד לנו אם המילה הנחמדה שמצאנו אכן נמצאת בשימוש ומתאימה להקשר הרלוונטי.

חישבו למשל על דמות של מדענית שעובדת עם צנטריפוגות ושואלת את הסטודנט שלה אם הוא איזן את הסרכזת. משמעות המילה אומנם מדויקת, אבל השימוש בה יגרום לחוקרת להישמע יותר כמו חברת האקדמיה ללשון העברית מאשר כמו מדענית אותנטית. כך גם הגינקולוגית שתודיע למטופלת שלה שיש לה שחלות רב-כיסתיות במקום לכנות אותן שחלות פוליציסטיות כנהוג. נכון שההחלטה אם להשתמש במונחים שהאקדמיה מנסה להנחיל או באלה שאנשי המקצוע משתמשים בהם בפועל תלויה בין השאר בהעדפות של כל מתרגם ומתרגמת, אבל כדי שההחלטה הזאת תהיה מושכלת עליהם לדעת קודם כול מה נהוג ומה נפוץ, ואת הפרט החשוב הזה אי אפשר תמיד להסיק ממה שמופיע במילון או ברחבי המרשתת.

סרכזת או צנטריפוגה? | צילום: sutlafk, שאטרסטוק

מה זאת אומרת?

היכרות עם המונחים הרלוונטיים היא השלב הראשון, הפשוט יחסית, של תרגום טקסטים הקשורים למדע. אך ככל שהשימוש שהספר עושה בידע מדעי הוא נרחב ויצירתי יותר, כך חשוב יותר שהמתרגמים יבינו לעומק את הדברים המתוארים ולא יסתפקו רק בצורה ובסגנון.

ההבנה העמוקה הופכת קריטית במיוחד במקרים שבהם אין תרגום מילולי נוח למושגים הקיימים בשפת המקור, ולכן התרגום נדרש לתאר את התופעה עצמה. אם מתרגמת אינה מבינה את מהות התופעה המתוארת, היא עלולה לתאר אותה בצורה בלתי מדויקת או לעוות את משמעותה.

היכרות לא מספקת עם התופעה המתוארת עלולה להתבטא אפילו בדבר פעוט כביכול כמו בחירת הפועל שבו משתמשים. לדוגמה, בתיאור יציאה של חלבונים כתוצאה מהרצה ממושכת של ג'ל אלקטרופורזה, התרגום הנכון למשפט "the gel ran out" הוא "הג'ל ברח" ולא "הג'ל נגמר".

במקרים אחרים המתרגם עלול לגלות שמילה תמימה למראה היא בעצם מושג מקובל בתחום מסוים, ולכן יש לתרגמה באופן שונה מהמשמעות היומיומית שלה. לדוגמה, בנוירופסיכולוגיה מדברים על יכולת שִׁיוּם חפצים ולא סתם על זיהוי חפצים או מתן שמות.

בתרגום ספרי מדע בדיוני, חשוב שבעתיים שלמתרגמים תהיה שליטה מקיפה ככל האפשר בנושא הרלוונטי ואף בתחומים הנושקים לו כדי שיוכלו לשחק בידע שברשותם. הצורך הזה עשוי לנבוע מכך שרבים מהספרים הללו משתמשים במונחים חדשים המתבססים על מונחים מדעיים או סוציולוגיים קיימים, ולפעמים פשוט ממחסרים בשפה. במקרים כאלה גם המתרגמים נדרשים לשחק במשחק ההמצאות הזה וליצור מילה חדשה.

כך, למשל, נסמך המתרגם עמוס גפן על המונח המדעי הקיים חיידק כדי ליצור את המילה חייזר, השגורה כיום בפי כול, כשתרגם את "פלישה לכדור הארץ" מאת רוברט היינליין בשנת 1961. מאוחר יותר (1977) הוא המציא את המילה "מוזח" כתחליף ל"מוטנט" בתרגום "מוסד וקיסרות" של אייזק אסימוב – חידוש שלא נקלט באותה הצלחה.

חיידק או חייזר? | איור, אלברט זיגנשין, שאטרסטוק

לא בדיוק אבל בערך

שליטה טובה בחומר נדרשת גם כשהמתרגמים נאלצים או מחליטים מסיבה זו או אחרת לא לדייק. ההחלטה יכולה לנבוע למשל מכך שבשפת המקור מושג מדעי זה או אחר קל יחסית לפענוח גם למי שאינו מתמצא בתחום, כי המילה מבוססת על מילים שגורות בשפת המקור או בשורשים המופיעים גם במילים אחרות באותה שפה – ואילו בשפת היעד אין דרך להבין מה פירושו ללא הסבר. דובר אנגלית, למשל, יבין בקלות שהמילה chemiluminescence היא הלחם של שתי מילים שמשמעותן כימיה ואור, ועל כן מדובר בוודאי בהפקת אור באמצעים כימיים. בתרגום לעברית ייתכן שהמתרגמת תצטרך למצוא מושג מדעי אחר שיהיה קל יותר לפענוח וישרת טוב יותר את זרימת הטקסט, כמובן בתנאי שהמושג עצמו אינו מהותי לעלילת הספר.

סיבה אפשרית נוספת לבחור בתרגום לא מדויק היא כשבמקור המונח קצר וקומפקטי ומשתלב היטב בתוך המשפט ואילו בשפת היעד הוא ארוך ומסורבל וגונב את תשומת הלב מעיקר המשפט. השוו למשל את המילה stall בהקשר של כלי טיס לחלופה העברית "אובדן כוח העילוי". ייעוץ מדעי טוב יוכל לסייע למתרגם למצוא חלופה שתשמר את זרימת הטקסט

לפעמים אין ברירה אלא להתגמש גם כי בטקסט המקורי המושג המדעי עומד בבסיס משחק מילים או כי שם או תכונה של דמות ראשית מתבסס עליו. ולפעמים עצם השימוש במונח המדויק ייצור סתירה מוחלטת עם הדבר המתואר. למשל בספר הפנטזיה האורבנית "נער, דרקון" מאת צ'רלס דה לינט, הגיבור מתאר את חברו מונה את שמות פרחי הבר שהם נתקלים בהם בטיולם "עד שהכול נשמע כאילו הוא מדקלם שירה". אילו התעקשתי על דיוק בתרגום שמות הפרחים, הייתי מוצאת את עצמי עם סדרה של שמות לטיניים ארוכים, בלתי אלגנטיים ופרוזאיים להחריד.

במקרים כאלה יועצת מדעית יכולה לתת הכוונה ראשונית – לדוגמה להמליץ למתרגמת לבדוק את שם המשפחה או הסדרה או המחלקה של הפרח – ולעבור גם על התוצר הסופי כדי לוודא שהמתרגמת לא סטתה מהמסלול יותר מדי.

ואם לא די בכל אלה, יש גם מקרים שבהם חוסר הדיוק קיים כבר במקור, שכן סופרים רבים במדע הבדיוני ובז'אנרים אחרים משתמשים בניסוחים כאילו-מדעיים בבואם לתאר תופעות אמיתיות או מומצאות. יועצים מומחים יידעו בוודאי לזהות שלא מדובר בניסוח מדעי אותנטי ויוכלו לסייע למתרגם להמציא ניסוח כאילו-מדעי אחר שיישמע לא פחות אמין מהמקור.

טוף איתכם

לסיום אשתף אתכם באחד הרגעים החביבים עליי בהיסטוריית ההתייעצויות שלי במהלך תרגום ספר מדע בדיוני. כשתרגמתי את "זירובוקסר" מאת פונדה לי הייתי צריכה ליצור בעברית סלנג מאדימאי שישמור על האופי של המקור, שהרבה להשתמש בשדה הסמנטי של יובש וחול. כשאחת הדמויות המאדימאיות אמרה, "Dust, it's hot in here", חשבתי על הרעיון לתרגם את זה ל"טוּף, כמה חם כאן". אבל היה לי חשוב לברר אם אפשרי בכלל שבמאדים יהיה טוף. וכך זכיתי להכיר את מהנדס החלל והאסטרונום יואב לנדסמן, שאישר לי למרבה השמחה שבצילומים של מאדים מהחלל נצפו צורות קרקע שהן כנראה מה שאנחנו מכירים בכדור הארץ כטוף.