ברקוד (Barcode או בשמו העברי - קוד קווים) הנו צורת ייצוג של מספרים ואותיות בצורת קווים בעובי שונה. הקווים נקראים בצורה אופטית ע"י סורק ומהווים קלט למכשיר אלקטרוני (קופה רושמת, מחשב ועוד). הסורק מאיר את הברקוד וע"י מד-אור הוא מודד את כמות האור המוחזרת אליו מכל נקודה בשטח הנסרק. ע"פ כמות האור הפוגעת במד-אור בכל רגע נתון נוצר מתח חשמלי שונה המומר בהמשך למספר או האות המתאימה.
הברקוד פותח ע"י חברת IBM בשנת 1971 על מנת לאפשר קריאה מהירה ויעילה של תוויות מוצרים שונים.
הברקוד הרגיל אותו אנו מכירים על מוצרים בסופר ובחנויות קרוי UPC (Universal Product Code). הוא מכיל 12 תווים (שיטה אמריקאית) או 13 תווים (שיטה אירופאית ואז הוא קרוי EAN, European Article Number).
בסוף הברקוד מצויה סדרה נוספת של קווים הקרויה סדרת בקרה. הסורק מבצע פעולה מתמטית קבועה על המספרים שנקראו כאשר סדרת הבקרה היא התשובה הנכונה; אם התוצאה של הסורק זהה לתשובה שהוא קורה הסריקה מאושרת כנכונה, במידה ולא הסריקה נכשלה. תפקיד נוסף לקווי הבקרה הוא לאפשר לסורק לקרוא את הברקוד משני הכיוונים (ראה תמונה).
ספרות הברקוד נותנות מידע על המדינה (לא תמיד), היצרן, המוצר וסיפרת ביקורת. קוד אמריקאי בעל 12 ספרות הנקרא בשיטה האירופאית יתווסף לו '0' כספרה הראשונה.
כדי ליצור אחידות (תקן) שתאפשר לסורק אחד לקרוא את כל סוגי הברקודים נקבעו הכללים הבאים :
(1).רוחב קו בסיסי של 330 מיקרומטר.
(2). גובה הברקוד הוא 25.9 מ"מ.
(3). מצידי הברקוד צריך להיות שטח נקי של כ 3 מ"מ (פי 9 מרוחב קו בסיסי)
כיום כבר יש ברקודים יותר משוכללים, דו-מימדים הנראים כמו תשבץ שחור לבן. ברקוד דו-ממדי מאפשר להצפין כמות מידע גדולה הרבה יותר על אותו שטח תווית קטן אך דורש סורק מדויק, רגיש ויקר יותר.
אנקדוטה מעניינת קשורה לברקוד ו"למספר-החיה" (666 המשויך על פי אמונות תפלות לשטן).
מבט חטוף יגלה לכם שהתווים המגדירים את גבולות הגזרה לברקוד נראים כמו הספרה 6 ב3 מקומות שונים (התחלה אמצע סוף). חובבי תיאוריות קשר כבר יצאו בהצהרה כי הברקוד הוא מזימה של השטן לסמן את כל המוצרים ליום פקודה.
- הנה מספר אתרים הדנים בתיאוריה ומסבירים מדוע היא לא נכונה: לחץ כאן, לחץ כאן.
- להסבר יותר מפורט הכולל גם את דרך החישוב של סדרת הביקורת (אנגלית): לחץ כאן
- מילון למונחים הקשורים לברקוד (אנגלית): לחץ כאן
- אתר המאפשר להכניס טקסט ולראות כיצד יתקבל בשיטות ברקוד שונות (חלק מהשיטות תומכות במספרים בלבד): לחץ כאן
תמונות נלקחו מויקיפדיה
מאת: ד"ר מאיר ברק
מחלקה לביולוגיה מבנית
מכון ויצמן למדע
הערה לגולשים
אם אתם חושבים שההסברים אינם ברורים מספיק או אם יש לכם שאלות הקשורות לנושא, אתם מוזמנים לכתוב על כך בפורום. אנו נתייחס להערותיכם. הצעות לשיפור וביקורת בונה תמיד מתקבלות בברכה.
